תביעת פיצויים בשל טעות בהזמנת מלון

תביעה לפצוי בגין טעות שעשתה הנתבעת, סוכנות נסיעות, שהזמינה מקומות לינה לתובעים במלון אחר מזה שבקשו.

...

איני מקבל הטענה כי אישור האמור בטופס הסילוקין מהווה חסם בפני התובעים להגיש תביעתם זו, כפי שאנמק: ראשית, תוכנו של טופס הסילוקין לא הוצג בפני בית המשפט.

לאור כל האמור לעיל, איני סבור כי יש להשיב לתובעים מלוא עלות החופשה שעה שאין מחלוקת כי התובעים בילו את חופשתם, כמעט במלואה, גם אם לא במלון המסוים שביקשו; עם זאת, נוכח העובדה כי לא קיבלו את שהזמינו, ובשים לב לעובדה כי חלק ניכר מיום החופשה הראשון אבד להם, ולאחר שנתתי דעתי כי עלות החופשה הכוללת מכילה את עלויות הטיסה ולא רק את עלות המלון, אני סבור כי על הנתבעת לפצות את התובעים בסכום השווה לשיעור של 20% מעלות החופשה הכוללת - קרי, 530 ₪ לכל אחד מהתובעים, ובסה"כ 5,300 ₪; באשר לטענות התובעים בנוגע להפסד ימי עבודה, הרי שטענה זו נטענה ללא כל תימוכין, לא ביחס לאובדן ימי עבודה ולא ביחס לשווי יום עבודה של כל אחד מהם.

לפיכך, התביעה בגין רכיב זה נדחית.

סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה בלבד; הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים סך של 530 ₪, ובסה"כ 5,300 ₪; כן תישא הנתבעת בהוצאות כל אחד מהתובעים שהתייצבו לדיון, הם התובעים 1 - 4, 6 ו- 8, בסך 400 ₪, ובסה"כ 2,400 ₪.

לפני תביעה לפצוי בגין החמצת טיסת המשך, לפי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה").

לתמיכת טענותיהם הגישו התובעים צלום של כבאי במטוס, מכתב ומייל שנשלחו לשירות הלקוחות של הנתבעת על ידי אחד הנוסעים אשר נאלץ בסופו של דבר להגיש כנגדה תביעה גם כן ואישור בדבר הזמנת מלון באמסטרדם ליום 14.8.18 תמורת 90 יורו.

זאת ועוד, גם מפרוטוקול הדיון בתביעה הנוספת שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, בעקבות אותו אירוע, עולה שהתובעים טענו כי "הכריזו במפורש שהיתה טעות אנוש. מילאו יותר מדי שמן במנות של האוכל ומשם מקור העשן" ונציג הנתבעת השיב לכך באמרו: "מישהו ציין נשפך, קרה מה שקרה, מבחינתנו מדובר בתקלה". מפני כל אלה ולאחר ששוכנעתי כי מדובר במקרה שיש להתייחס אליו כאל "טיסה שבוטלה", בהיעדר מחלוקת על כך שהנתבעת סיפקה לתובעים כרטיסי טיסה חלופיים ובהיתחשב בסיבה שהובילה לחזרת המטוס על עקבותיו – שלדעתי אינה עולה כדי אירוע המזכה את הנתבעת בפטור מפיצוי הקבוע בסעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה, החלטתי לקבל את התביעה.

...

לתמיכת טענותיהם הגישו התובעים צילום של כבאי במטוס, מכתב ומייל שנשלחו לשירות הלקוחות של הנתבעת על ידי אחד הנוסעים אשר נאלץ בסופו של דבר להגיש כנגדה תביעה גם כן ואישור בדבר הזמנת מלון באמסטרדם ליום 14.8.18 תמורת 90 יורו.

זאת ועוד, גם מפרוטוקול הדיון בתביעה הנוספת שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, בעקבות אותו ארוע, עולה שהתובעים טענו כי "הכריזו במפורש שהיתה טעות אנוש. מילאו יותר מדי שמן במנות של האוכל ומשם מקור העשן" ונציג הנתבעת השיב לכך באמרו: "מישהו ציין נשפך, קרה מה שקרה, מבחינתנו מדובר בתקלה". מפני כל אלה ולאחר ששוכנעתי כי מדובר במקרה שיש להתייחס אליו כאל "טיסה שבוטלה", בהעדר מחלוקת על כך שהנתבעת סיפקה לתובעים כרטיסי טיסה חלופיים ובהתחשב בסיבה שהובילה לחזרת המטוס על עקבותיו – שלדעתי אינה עולה כדי ארוע המזכה את הנתבעת בפטור מפיצוי הקבוע בסעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה, החלטתי לקבל את התביעה.

עם זאת, לא שוכנעתי כי יש מקום לחיוב הנתבעת ששלום פיצויים לדוגמא, הגם שלטעמי היה עליה להיות קשובה יותר לפנייתם ולחסוך מהם את ההליך המשפטי בו נאלצו לנקוט כדי לקבל את הפיצוי המגיע להם על פי חוק.

סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה.

"יש מערכת שלנו שעושות התאמה בין שלנו לבין של בוקינג אם יש חדר בשיפוצים אז הוא אמור להיסגר אוטומאטית, יש טעויות זה קורה, החדר בסוויטה אכן היה בשיפוצים. (עמ' 4 ש' 16-18 לפרוטוקול). לעניין זה, בית המשפט קובע כי הרשלנות לא הייתה של בוקינג אלא של המלון. הסימון לא סומן אלא לאחר ההזמנה. בוקינג דרשה מהמלון פיתרון או פיצוי שהוא ישלם על כך.

הלקוח זכאי לתבוע פיצוי הן בגין נזקיו הישירים (פיצויים בגין ניזקי ממון) והן בגין נזקים לא ממוניים, כאמור בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן – "חוק התרופות"), כל זאת בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ו"בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".

משקבע בית המשפט, כי הרשלנות בשיווק החדר המשופץ אינה של בוקינג אלא של המלון, שלא עידכן כראוי, לא הביא העד הרלוואנטי לעניין זה, התביעה כנגד בוקינג העולמית נדחית לגופה של מחלוקת שכן יש בנמצא כדי להגיע למסקנות ואין לפסוק דיונית כשברור לבית המשפט כי בוקינג נהגה כראוי, והמלון הוא שהתרשל בעדכון בוקינג, שכן הוא בעצמו טען בתחילה במצג שאף הוא אינו אמת כי החדר נתפס בטעות ולאחר מכן הודה כי מדובר החדר שהוזמן בשפוץ כך באותו הערב עצמו .הפקיד לא הגיע לעדות .

...

ההכרעה בשאלה זו נעשית בהתאם להלכות שהתגבשו ביחס לפרשנות של תקנה 482(א) לתקנות הישנות ביחס לשני המבחנים הקבועים בה: מבחן "אינטנסיביות הקשר" ומבחן "אותו העסק". לאור השימוש הסדור והרציף במבחנים אלה בפסיקה, ולנוכח התמקדות הטענות בהתחולת המבחנים, מצא בית המשפט העליון כי אין מדובר בשאלה עקרונית שמצדיקה קבלת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

משקבע בית המשפט, כי הרשלנות בשיווק החדר המשופץ אינה של בוקינג אלא של המלון, שלא עדכן כראוי, לא הביא העד הרלוונטי לעניין זה, התביעה כנגד בוקינג העולמית נדחית לגופה של מחלוקת שכן יש בנמצא כדי להגיע למסקנות ואין לפסוק דיונית כשברור לבית המשפט כי בוקינג נהגה כראוי, והמלון הוא שהתרשל בעדכון בוקינג, שכן הוא בעצמו טען בתחילה במצג שאף הוא אינו אמת כי החדר נתפס בטעות ולאחר מכן הודה כי מדובר החדר שהוזמן בשיפוץ כך באותו הערב עצמו .הפקיד לא הגיע לעדות .

· התביעה נגד הנתבעת3 בוקינג העולמית BV נדחית ללא צו להוצאות בחוסר עילה ומנגד בהעדר כתב הגנה .

נסיבות סיום העסקה – התביעה לפצוי בגין פיטורים שלא כדין פיטורים ולא התפטרות לטענת התובע, הסיבה האמתית בגינה פוטר, הגם שהסכים להפחתה עתידית בשכרו, היא סרובו לוותר על תשלום זכויות קוגנטיות בגין תקופת עבודתו.

הנתבעת הוסיפה כי התובע דרש כי יוזמנו עבורו טיסות עם עצירת ביניים במקומות בהם לא הייתה לה כלל פעילות עסקית, כולל לינה במקומות אלה, לא די שהתובע האריך את שהותו בחו"ל תוך שהוא משית על החברה הוצאות מלון, במקביל דרש וחייב את הנתבעת בימי חופשה בגין סופי שבוע.

] בנסיבות המתוארות לעיל, ברי שאין מדובר בטעות אלא בהסכמה מודעת של הנתבעת לתשלומים השונים שנעשו בחריגה מתקציב הנסיעות שהוגדר, ועל כן שקול הדבר להטבה שהנתבעת אינה רשאית לידרוש את השבתה בדיעבד[footnoteRef:117].

...

] נוכח האמור, לא מצאתי עילה לפיצוי הנתבעת בגין ניצול ימי חופשה ביתר, ותביעתה בעניין זה נדחית אפוא.

נוכח האמור התביעה שכנגד נדחית על רכיביה כאמור לעיל.

סוף דבר   אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע סך של 699,882 ₪ (קרן), לפי הפירוט שלהלן:   הפרש פיצויי פיטורים בסך 402,739 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.1.2020 ועד למועד התשלום המלא בפועל; הפרש חלף הודעה מוקדמת בסך 62,602 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.1.2020 ועד למועד התשלום המלא בפועל; הפרש פדיון חופשה בסך 234,541 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.1.2020 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בית המשפט העליון קיבל את העירעור וקבע כי פסק דין אינו יכול להטיל חיוב כספי המבוסס על עילות התביעה, כלפי מי שאינו נתבע בתיק: "שם הנתבעת המצוין בכתב התביעה הוא בוקינג. קום; שמה של בוקינג ישראל הוא "בוקינג. קום ישראל הזמנות למלונות אונליין בע"מ", ואילו שמה של בוקינג העולמית, אשר לטענת בוקינג ישראל היא הנתבעת בתיק הוא " Booking.com B.V.". שני השמות יכולים להתאים איפוא, באותה מידה לשם הנתבעת המופיע בכתב התביעה.

לטענתם, מאחר ומקום האירוח כלל לא היה קיים, הפירסום באתר היה שגוי ועל כן רובצת האחריות על בוקינג.

להלן סיכום נזק התובעים: פיצוי בעבור שכירת מלון בערב הראשון 1,053 ₪ ההפרש בין הסכום ששולם בפועל לדירה החלופית לבין הסכום שעלתה הדירה שהוזמנה דרך הנתבעת 4,000 ₪ פיצוי בגין שיחות טלפון 400 ₪ פיצוי עבור הוצאת נסיעות במוניות 500 ₪ עוגמת נפש 6,000 ₪ סך הכל: 11,953 ₪ סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 11,953 ₪, בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

...

עיון בטענות התובעים ולאחר שהוברר כי התובעים לא ערכו התמחרות בניסיון למצוא מקום זול יותר, מוביל למסקנה כי הפרש במחיר של פי 3 בין מחיר המלון המקורי לבין מחיר המלון שנלקח בפועל נראה מעבר לסביר.

בסופו של דבר התובעים הצליחו להתגבר על הקשיים, למצוא מקום מגורים חלופי ואף להשלים את החופשה.

להלן סיכום נזק התובעים: פיצוי בעבור שכירת מלון בערב הראשון 1,053 ₪ ההפרש בין הסכום ששולם בפועל לדירה החלופית לבין הסכום שעלתה הדירה שהוזמנה דרך הנתבעת 4,000 ₪ פיצוי בגין שיחות טלפון 400 ₪ פיצוי עבור הוצאת נסיעות במוניות 500 ₪ עוגמת נפש 6,000 ₪ סך הכל: 11,953 ₪ סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 11,953 ₪, בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.