בראשית תקופת הקורונה בישראל, ביקש התובע לרכוש מחשב נייד חדש בשל תקלה במחשב שהיה ברשותו.
ראוי לציין כי בין הצדדים מחלוקת בנוגע לשאלה האם מסר התובע מספר סריאלי של המחשב (המופיע על גבי מדבקת המחשב) לנתבעת עם פנייתו הראשונה אם לאו, ואולם התובע לא הצליח להציג לפני בית המשפט אסמכתות אשר יעידו על כך שמסר את המספר כאמור, ואני מקבלת את גרסת הנתבעת בעיניין זה.
עוד יצוין כי בין הצדדים היתנהל "משא ומתן" במהלך התקופה שעד להגשת התביעה כאן, במסגרתו הפליג התובע ודרש פיצויים נוספים, בין היתר בטענה שהיה על הנתבעת לבטל את העסקה מיד עם פנייתו, משנעשתה זו בתוך פחות מ-14 ימים ממועד קבלת המוצר, וכי הנתבעת הפרה את חובתה.
...
ראוי לציין כי בין הצדדים מחלוקת בנוגע לשאלה האם מסר התובע מספר סריאלי של המחשב (המופיע על גבי מדבקת המחשב) לנתבעת עם פנייתו הראשונה אם לאו, ואולם התובע לא הצליח להציג לפני בית המשפט אסמכתאות אשר יעידו על כך שמסר את המספר כאמור, ואני מקבלת את גרסת הנתבעת בעניין זה.
עוד יצוין כי בין הצדדים התנהל "משא ומתן" במהלך התקופה שעד להגשת התביעה כאן, במסגרתו הפליג התובע ודרש פיצויים נוספים, בין היתר בטענה שהיה על הנתבעת לבטל את העסקה מיד עם פנייתו, משנעשתה זו בתוך פחות מ-14 ימים ממועד קבלת המוצר, וכי הנתבעת הפרה את חובתה.
לאחר ששמעתי את הצדדים, מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן נימוקיי:
התובע טען כי מדובר במחשב מחודש ומשומש וכי מידע זה נמסר לו ע"י היצרן במסגרת תכתובת שנערכה בין השניים.
אשר לטענות התובע בנוגע להטעיה בפרסום ולהפרת הוראות חוק הגנת הצרכן לעניין חובת השבת התמורה וביטול העסקה, מצאתי כי גם טענות אלה דינן להידחות.
מכל האמור לעיל, התביעה נדחית.
ההודעה לצד ג' נדחית אף היא בהתאמה והנתבעת תישא בהוצאות צד ג' בגין ההליך כאן, בסך של
250 ₪ בלבד.
