תביעת פיצויים בגין תאונת עבודה בחיתוך לוחות פח

בתצהירו, היתייחס הנפגע לנסיבות ארוע התאונה, באופן הבא: "התאונה ארע סמוך לשעה 14:30, תוך כדי עבודתי בגובה של מספר מטרים על גג הבניין של האתר במקום התאונה, בקומה הרביעית של ביניין שהיה בשלב של שלד, כאשר דרכתי על לוח העשוי מפח דק שהיה ממוקם על הקורות, ותוך כדי כך הלוח שקע או נמעך ונשבר וגרם לנפילתי מהקומה הרביעית לקומה השלישית, מגובה של כ-4 מטרים.. ברצוני לציין כי ביום התאונה, לא היה כל מעקה ולא גידור ולא אמצעי אחיזה אחר מסביב ללוחות הפח ואו הפתח ו/או החור בגג" בעדותו, חזר הנפגע על גירסתו והוסיף כי: "הניחו שמה פח זמני, לא היה את הפח הזה, הוא היה זמני ואני לא ראיתי שהם הניחו את הפח הזמני, זאת אומרת שגם לא היה גידור לפח הזה ולכן אני מאשים את מנהל העבודה שלי. אני דרכתי על הפח והוא שקע ואני נפלתי" (עמ' 12 לפרוטוקול).

לטענת הנתבעות, מאחר ולנפגע נקבעה נכות יציבה במוסד לביטוח לאומי כבר למן 19.12.06, מוצע פיצוי מלא למשך 3 חודשים (28,431 ₪) ומאז ועד היום פיצוי חלקי על בסיס 20% נכות (9,477 ₪* 20%* 130 חודשים= 246,402 ₪), דבר שיש בו לשקלל את עבודות הנפגע השונות מאז התאונה בהעדר הוכחות לשכרו והכנסתו הלא מדווחת במהלך כל חודש מיום התאונה ובהיתחשב בכך שבשנת 2016, הנפגע נפגע בתאונת עבודה בגינה היה מצוי בתקופת אי כושר מלא ממושכת.

מקובלת עלי טענת הנתבעות לפיה אין לקבל את טענת הנפגע כי לא עבד כלל עד חודש מרץ 2008 ולאחר מכן עד חודש מרץ 2013, לאור העובדה שדרגת הנכות הצמיתה שלו נקבעה כבר בתום שלושת חודשי אי הכושר, ומצבו התייצב כבר אז, ומאחר שאישר כי עבד בתחנת דלק באופן לא מסודר, היינו ללא קבלת תלוש שכר ודיווח למל"ל. יש להניח כי שב לעבודה במועד מוקדם יותר מהנטען, וכי שכרו שולם באופן לא מסודר, עד לאחר שתביעתו בגין התאונה סולקה בהסכם פשרה.

...

אני סבורה שיש מקום להכיר בפיצוי בשל שווי העזרה שקיבל הנפגע מבני משפחתו, למרות שלא הוכח כי העזרה היתה כרוכה באובדן שכר של הקרובים, אך היקף העזרה הנדרש לתקופה זו היה בהיקף החורג מהעזרה שמצופה להושיט לקרוב בלא שהדבר יחייב המעוול בפיצוי בגין שווי העזרה.

לאור המסקנה אליה הגעתי, לא מצאתי להידרש להפרש שבין חישוביהם האקטואריים של הצדדים, ביחס לסכום הגמלאות.

הנתבעות ישלמו לתובע סך של 763,770 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 76,000 ש"ח והחזר הוצאות משפט בסך 2,500 ₪.

טוען התובע כי חייב הנתבע לשלם סכום של 5250 ₪ כולל מע"מ אשר נובע מחשבון חודש אוגוסט אשר לא שולם נכון ל-4.7.16 התובע מבקש מבית המשפט לחייב הנתבע בתשלום חשבון שלא שולם ע"ס 5250 ₪ אשר מכיל בתוכו את 10% מחוזה הקבלנים כפי שנקבע בקיזוז המקדמה כפי ששולמה, פגישות בערייה ת"א (לא בהסכם) ע"ס 1500 ₪, ביצוע עבודות אינסטלאציה ששולמו ע"י הקבלן מאיר 216 ₪, פח נירוסטה למטבח 120 ₪, הארכת משך ביצוע העבודה בעקבות עיכוב הנתבע 5000 ₪, מע"מ ע"ס 1601 ₪, הפרת הסכם 1300 ₪, הכנת התביעה 2800 ₪ וכן ריבית והצמדה ע"ס 340 ₪.

טען הנתבע כי התובע הוא האחראי לאיחור במועד השפוץ שכן לא פיקח על לוח הזמנים כראוי ובנוסף טס לחו"ל ללא כל פקוח של מי מטעמו.

זאת ועוד, טוען הנתבע כי בוצע חיתוך שלא כדרוש במטבחון אשר גרם למחסור במקום איחסון ועל כן מבקש הוא פיצוי בגין הנזק העומד על 3500 ₪.

דיון לאור נסיבות התאונה, חומר הראיות, כתבי הטענות ולאחר שמיעת העד בדיון שהתקיים לפניי בתאריך 8.3.17 , אלו מסקנותיי המנומקות כדלקמן: בדיון נכח עד מטעמו של התובע, מר מאיר לוי (להלן: הקבלן).

...

מן הצדק, מצא בית המשפט לפסוק לטובת הנתבע פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 2,500 ₪.

סוף דבר הנתבע ישלם לתובע סכום סופי על-סך 4,162 ₪, וזאת לאחר קיזוז התשלומים שנקבעו.

התביעה שכנגד נדחית בקשת רשות עירעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

לפני תביעת התובע, יליד 1969, לפיצויים בעקבות פציעתו בתאונה שארעה בתאריך 29.11.1997, בעת שעבד במפעל לייצור תערובת בעזה.

התקרבתי לאן שוואליד סימן לי וברגע שדרכתי על הגג, בסמוך לחיבור עם מיכל התערובת, הפח קרס ואני נפלתי לרצפה מגובה של כ – 12 מטרים, אל תוך המבנה" (סעיפים 5 - 6 לתצהיר עדותו הראשית).

הנתבע טוען כי התובע דרך על לוח שקוף בגג המפעל (המתקן הישן) בין לוח האיסכורית אשר היה מרווח מזה שלידו על מנת שיכנס אור השמש (למפעל- י.א.) (סע' 7 לתצהיר הנתבע).

אין חולק שעובדי הנתבע חתכו את הגג.

לאור הממצאים נקבעו לתובע הנכויות הבאות: 20% לפי סעיף ליקוי 41(10)ב' לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 (להלן: תקנות הביטוח הלאומי) בגין קשיון נוח של שורש כף יד ימין; 5% לפי סעיף 35(1)א' לתקנות בגין שינויים נווניים במפרק רדיו-אולנארי מימין; 10% לפי סעיף 35(1)ב' בגין שינויים נווניים בשורש כף יד שמאל המלווים בהגבלה בטווח התנועה; 10% לפי סעיף 41(5)ב' בגין מצב לאחר כריתת ראש עצם הרדיוס במרפק שמאל; 10% לפי סעיף 75(1)ב' בגין צלקות גוף רגישות.

...

בנסיבות שפורטו, אני סבורה כי בשל התנהלותה והמצג שיצרה מנועה הנתבעת 2 מלטעון כי לא ביטחה את הנתבע בביטוח המכסה את המקרה נשוא התביעה.

יחד עם זאת, אני סבורה שלא יהיה זה נכון לחייב את הנתבעת לשלם מעבר לסכום שהתחייבה לשלם על פי פוליסת הביטוח.

סוף דבר התביעה מתקבלת כמפורט בפסק הדין, ואני פוסקת לתובע פיצויים כדלקמן: הפסד שכר בעבר - 651,110 ₪ הפסד השתכרות בעתיד - 464,598 ₪ נזק לא ממוני - 350,000 ₪ עזרת הזולת - 50,000 ₪ הוצאות - 25,000 ₪ סך הכול - 1,540,708₪ בהפחתת אשם תורם בגובה 40% - 924,424 ₪ לסכום יתווסף שכר טרחת עורך-דין בשיעור של 23.60% מסכום פסק הדין, וכן הוצאות המשפט.

רקע ותמצית טענות הצדדים זוהי תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, לטענתה, כתוצאה מתאונת עבודה שהתרחשה ביום 11.10.2009, במהלך עבודתה כמזכירה שכירה בשירות הנתבע 1.

כך מתארת התובעת את נסיבות היתרחשות התאונה בכתב התביעה : "5. א. ביום 11.10.09 שעה 11:30 או בסמוך לכך, תוך כדי עבודתה כפקידה במשרדו של הנתבע, פעלה התובעת להזזת לוחות זכוכית שמפריעים בחדר הסמוך וזאת מאחר ונתקלה בהם בתוך המשרד. הלוחות הונחו במקום ושייכים למעשה לשוכר קודם שהיה בבניין, ונשארו מונחים תקופה של חודשים רבים ונשענים על הקיר.

התובעת הרימה את הלוחות אחד אחד, הוציאה את לוח הזכוכית הראשון ושמה אותו ליד פח האשפה מחוץ למשרד ליד הכביש.

כבר כאן יצוין, כי עדות התובעת, לפיה התעלפה עם הגעתה לקופ"ח ולא דיברה עם איש במרפאה, עומדת בסתירה עם האמור על ידה בסעיף 8 לתצהירה, בו היא ציינה כי "אני מעולם לא אמרתי שאני נפצעתי בבית, אלא אמרתי כי לוח זכוכית היתפוצץ בידי", כאשר בהצהרתה זו ביקשה התובעת לחלוק על האמור במכתב הפניה למיון שערך ד"ר בולוס ובגדרו ציין, כי התובעת נחתכה מזכוכית בביתה.

...

משכך, ניתן לקבוע כי התובעת לא הוכיחה את יסודות עילת התביעה ולא הוכיחה כי התאונה אירעה בנסיבות שתיארה, ולכן דין התובענה להידחות.

סוף דבר לשיטה אחרונה, אני מורה על דחיית התביעה.

התובעת תשלם לנתבעת 2 הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

כללי לפני תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף עקב תאונת עבודה.

ביום האירוע עסק בחיתוך לוחות פח באמצעות מכשיר חיתוך ידני: "מדובר במספריים ידניות, מאסיביות, כבדות ומיושנות, מקובעות על שולחן עבודה, הדורשות הפעלת כח פיזי רב לצורך ביצוע פעולת החיתוך. לוחות הפח היו בגודל של כ 1.25 מ' X 2.5 מ' ובמשקל של כ- 40 ק"ג ללוח. במהלך פעולות החיתוך נידרשתי להרים את לוחות הפח ולסובב אותם מספר רב של פעמים על שולחן העבודה וזאת לצורך חיתוך הלוחות (מכיוונים שונים ובזוויות שונות) בהתאם להוראות שקבלתי, וזאת ללא עזרה...לא זו בלבד שמדובר במספריים ידניות ומיושנות, אלא אף להב המספריים הייתה שחוקה ואינה חדה דבר אשר הקשה עוד יותר על פעולות החיתוך ודרש ממני הפעלת כח פיזי רב יותר לצורך ביצוע פעולת החיתוך. באותו יום ובמהלך ותוך כדי עבודתי בחיתוך לוחות הפח ועת משכתי בכוח, כלפי מטה, את ידית מכשיר החיתוך/ המספריים המקובעים על שולחן העבודה, חשתי בכאבים עזים וחדים במיוחד בגבי. הפסקתי מיד את עבודתי...ממידע שנימסר לי על ידי חברים לעבודה אצל הנתבעת...לאחר אירוע התאונה הואילה הנתבעת להחליף את המספריים הידניות והמיושנות במכשיר מכאני לחיתוך לוחות פח בלייזר...כתוצאה מאירוע התאונה ובעקבותיה התחלתי לסבול מכאבי גב תחתון ונגרמו לי נזקים". התובע צירף לתצהירו טופס בל/250, המיועד לקופת החולים, מיום האירוע, שם נרשם כי נפגע בגב ובכתף.

...

עדותו מקובלת עלי ואני מעדיפה אותה על עדות התובע.

לאור כלל האמור אני קובעת כי התובע לא הוכיח התרשלות כלשהי מצד הנתבעת וכי דין התביעה להידחות.

התביעה נדחית.