תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים: היקף הנכות והפיצוי

הסתמכות על נכות שנקבעה על ידי ועדות רפואיות במוסד לביטוח לאומי סעיף 6ב לחוק הפיצויים קובע: "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו [הדגשה אינה במקור].

כך היא למשל ועדה רפואית בענף נפגעי עבודה, הנדרשת לקבוע את הקף הפגיעה שנגרמה בשל תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה, לעומת ועדה רפואית בענף נכות כללית הדנה בזכאותו של נפגע לקיצבה, בלי קשר לתאונה שבה הוא נפגע (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב פיצויים 744-745 (מהדורה רביעית 2012) [להלן: "ריבלין"]).

...

לטענת התובע, בבקשתה של הנתבעת למינוי מומחים מטעם בית המשפט (כמו גם בהפנייתה לפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות השונות) היא גורמת לסחבת ולבזבוז זמן, ודומה כי אף פועלת בחוסר תום לב. לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט, דין הבקשה להידחות.

בית המשפט נעתר לבקשתה ומינה את פרופ' קפלינסקי (קרדיולוג) אשר קבע כי לתובע נכות קרדיאלית בשיעור של 20-25% וקיצור תוחלת חיים של 5-7 שנים (ראו חוות הדעת של פרופ' קפלינסקי מתאריך 10.4.19 ותשובות לשאלות הבהרה מתאריך 30.12.19).

סוף דבר; הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

לפני תביעה לפצוי בגין תאונת דרכים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

ראש הנזק הלא ממוני – כאב וסבל סכום הפצוי בגין כאב וסבל יחושב על פי המדדים הקבועים לעניין זה – אחוזי הנכות הרפואית, ימי אישפוז וגילו של התובע ובהיתחשב בכך שהתובע סבל מכאבים בצוארו ואף נזקק לטיפולים פיזיותראפיים בסמוך לתאונה.

משלא הוכח הקפו של הפסד שכר לעבר ולא הובאו אסמכתות להפסד שכר לעבר, לא מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בגין ראש נזק זה. הפסד שכר לעתיד התובע בן 28 ובהתאם לתצהירו ולעדותו טרם החל לעסוק במקצוע אותו לומד.

...

הערכת הפיצוי לאור כל האמור עד כאן, מתקבלת הערכת הנזקים הבאה: נזק לא ממוני - כאב וסבל 8,000 ₪.

אי לכך, אני קובעת כי סכום הפיצוי כפי שנקבע בפסק דין זה ישולם לתובע בכפוף להצגת אישור משרד הרישוי על קיומו של רישיון נהיגה תקף ליום התאונה.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 46,000 ₪.

זוהי החלטה בבקשת התובע, למינוי מומחים רפואיים, לצורך מתן חוות דעת רפואית בשאלת הנכות הרפואית, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975.

התובע, יליד 1997, הגיש תביעה לפיצויים בגין פגיעה בשלוש תאונת דרכים שארעו בתאריכים 31.5.18 (להלן: "התאונה הראשונה"), 29.7.18 (להלן:" התאונה השנייה") ו- 22.9.21 (להלן : "התאונה השלישית").

בעלי הדין רשאים להפנות למומחים שאלות הבהרה בהקף סביר תוך 15 יום ממועד קבלת חוות הדעת והמומחים מתבקשים להשיב תוך 15 יום נוספים.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת הנתבעים, בכתב התביעה על נספחיו ובמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה, מצאתי כי לנוכח ההלכות המרחיבות בעניין, קמה ראשית ראיה לעניין התחום האורתופדי, התחום הנוירולוגי, תחום א.א.ג, והתחום הפסיכיאטרי, ולכן יש להיעתר לבקשה לקבל חוות דעת לקביעת הנכות הרפואית בתחומים אלו.

לפיכך אני מורה על מינוים של המומחים הבאים: ד"ר ולן גד, מנתח ראשי ביחידת עמוד שדרה במחלקת אורתופדיה, מהמרכז הרפואי "סורוקה" בבאר שבע, רחוב נשר 9 באר שבע, נייד: 054-7770679, כמומחה רפואי בתחום האורתופדי.

לפניי תביעה לפצוי בגין תאונת דרכים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "החוק").

לעניין שיעורו של הפצוי, יש לקבוע, שראוי להעמיד את הסכום על שיעור נאות (ע"א 93/73 שושני נ' קראוז ואח' (27.12.73)) ובהיעדר נתונים אובייקטיבים, יפסק סכום גלובאלי לטובת התובע (ראה: ע"א 515/83 עגור נ' איזנברג ואח’ (26.2.85), וכן ע"א 663/84 עטיה נ' עטיה (14.8.90)) על בסיס הלכה זו, ובהיעדר נתונים על הוצאה ממשית ועל היקפה, יש לקבוע את הפצוי בראש נזק זה, על דרך האומדנה.

בשים לב כי לא צורפו תלושי שכר סמוך לאחר התאונה ובשים לב כי שכרה השביח עם השנים (כמפורט לעיל), לא מצאתי לנכון לפסוק פיצוי בגין ראש נזק זה. הפסד שכר לעתיד התובעת עותרת לפצוי בסכום של 205,742 ₪ (בתוספת פנסיה בסך 25,718 ₪), כאשר טענתה היא כי יש לחשב לפי נכות תפקודית בשיעור 10% עד גיל פרישה בהתאם לפוטנציאל הישתכרות בסך של 8,957 ₪.

...

נוכח המפורט לעיל, ובשים לב כי המומחה מציין בחקירתו כי לתובעת אין ממצאים אובייקטיביים בבדיקות הדמיה (עמ' 4 ש' 27-28 לפרוטוקול), וכן בשים לב לכך שהתובעת נבדקה על ידי מומחה מטעם בית המשפט (פרופ' גנאל) שקבע כי אין נכות ואשר קביעותיו עדיפות על פני תיעוד רפואי שנערך זמן סמוך לאחר התאונה - במהלך החלמתה של התובעת, עמדת המומחה כעת בדבר העדר הצדקה לניכוי, מקובלת עליי.

הערכת הפיצוי לאור כל האמור עד כאן, מתקבלת הערכת הנזקים הבאה: נזק לא ממוני 13,747 ₪.

סה"כ 78,997 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 78,997 ₪.

לפניי תביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים כמשמעות מושג זה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

אקדים ואומר, כי סוגיה מרכזית שבמחלוקת בעניינינו בין הצדדים, היא מהו סך הקף הישתכרותו של התובע לפני ואחרי התאונה – הרלוואנטי לצורך בחינת הפסד הישתכרות נטען בגין התאונה, ומהו שיעורו של הפסד ההישתכרות שיש לייחס לתובע כתוצאה מהתאונה - לעבר ולעתיד.

אפנה, כי בעיניין רע"א 271/10 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (פורסם; 12.3.20) הובהר: "ההסדר הדיוני שנקבע בסעיף 6א לחוק הפלת"ד, לפיו בית המשפט ימנה מומחה רפואי אשר יחווה דעתו בעיניין נכותו הרפואית של נפגע, נועד לייעל את ההליך המשפטי ולייתר את השלב בו כל צד מגיש לבית המשפט חוות דעת רפואית מטעמו התומכת בטענותיו (ראו: דברי הסבר להצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 5), התשמ"ד-1984, ה"ח הממשלה 192 (להלן: דברי ההסבר)). משכך, ועל-מנת למנוע מהצדדים את התמריץ לפנות אל מומחה רפואי מטעמם, נאסר בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1987(להלן: תקנות המומחים) על הצגת חוות דעת רפואיות למומחה שמונה מטעם בית המשפט. העיגון לאיסור זה מצוי בסעיף 6א(ב)(1) לחוק הפלת"ד הקובע כי צדדים לתובענה לפי חוק זה לא יהיו רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנידון, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו. על יסוד זה, תקנות 8(א) ו-9(ב) לתקנות המומחים קובעות במפורש כי הצדדים מנועים מלהגיש למומחה חוות דעת רפואית, והמומחה מנוע מלדרוש מבעלי הדין חוות דעת רפואית...". בנסיבות ענייננו, לא מתקיימים אותם "טעמים מיוחדים" שמאפשרים חריגה מהכלל המחייב כמצוטט לעיל.

...

כאמור, בנו של התובע מעיד כי נחלץ לעזרתו, ועבר להתגורר בחווה ולעזור הן בתפעול החווה על שני ענפיה, והן בבית בעיקר במשק בעלי החיים הצמוד לו. בין היתר, העיד לפניי: "...בסופו של דבר אני עברתי לשם כדי להחליף את אבא כי אבא לא יכול עשו את העבודות הפיזיות וגם העבודות שהם כמו במשק כמו בתרנגולות העבודה של לעזור לאימא, עבודות פיזיות שהוא באמת לא," [עמ' 35 לפרו'].

סך הפיצויים כעולה מהמפורט בפסק דין זה, מצאתי לקבל את התביעה, כשהסכום לפיצוי לתובע הוא סך כולל של 150,000 ₪, כפי שעולה מסיכומם של הפיצויים בראשי הנזק, כדלקמן: הפסד שכר לעבר 20,000 ₪ אובדן כושר השתכרות לעתיד - 94,000 ₪ עזרת הזולת (לעבר ולעתיד) - 20,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות (לעבר ולעתיד) - 2,000 ₪ כאב וסבל - 14,000 ₪ סה"כ: 150,000 ₪ סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כדלקמן: התביעה הנדונה מתקבלת כך שהנתבעת תשלם לתובע סכום של 150,000 ₪.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע החזר שכר טרחת עורך דין בסך 22,815 ₪, וכן - החזר האגרה ששילם התובע בנדון בצירוף הפרשי הצמדה וריבית הדין ממועד תשלום האגרה.