לפניי תביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים כמשמעות מושג זה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").
אקדים ואומר, כי סוגיה מרכזית שבמחלוקת בעניינינו בין הצדדים, היא מהו סך הקף הישתכרותו של התובע לפני ואחרי התאונה – הרלוואנטי לצורך בחינת הפסד הישתכרות נטען בגין התאונה, ומהו שיעורו של הפסד ההישתכרות שיש לייחס לתובע כתוצאה מהתאונה - לעבר ולעתיד.
אפנה, כי בעיניין רע"א 271/10 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (פורסם; 12.3.20) הובהר: "ההסדר הדיוני שנקבע בסעיף 6א לחוק הפלת"ד, לפיו בית המשפט ימנה מומחה רפואי אשר יחווה דעתו בעיניין נכותו הרפואית של נפגע, נועד לייעל את ההליך המשפטי ולייתר את השלב בו כל צד מגיש לבית המשפט חוות דעת רפואית מטעמו התומכת בטענותיו (ראו: דברי הסבר להצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 5), התשמ"ד-1984, ה"ח הממשלה 192 (להלן: דברי ההסבר)). משכך, ועל-מנת למנוע מהצדדים את התמריץ לפנות אל מומחה רפואי מטעמם, נאסר בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1987(להלן: תקנות המומחים) על הצגת חוות דעת רפואיות למומחה שמונה מטעם בית המשפט. העיגון לאיסור זה מצוי בסעיף 6א(ב)(1) לחוק הפלת"ד הקובע כי צדדים לתובענה לפי חוק זה לא יהיו רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנידון, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו. על יסוד זה, תקנות 8(א) ו-9(ב) לתקנות המומחים קובעות במפורש כי הצדדים מנועים מלהגיש למומחה חוות דעת רפואית, והמומחה מנוע מלדרוש מבעלי הדין חוות דעת רפואית...".
בנסיבות ענייננו, לא מתקיימים אותם "טעמים מיוחדים" שמאפשרים חריגה מהכלל המחייב כמצוטט לעיל.
...
כאמור, בנו של התובע מעיד כי נחלץ לעזרתו, ועבר להתגורר בחווה ולעזור הן בתפעול החווה על שני ענפיה, והן בבית בעיקר במשק בעלי החיים הצמוד לו. בין היתר, העיד לפניי: "...בסופו של דבר אני עברתי לשם כדי להחליף את אבא כי אבא לא יכול עשו את העבודות הפיזיות וגם העבודות שהם כמו במשק כמו בתרנגולות העבודה של לעזור לאימא, עבודות פיזיות שהוא באמת לא," [עמ' 35 לפרו'].
סך הפיצויים
כעולה מהמפורט בפסק דין זה, מצאתי לקבל את התביעה, כשהסכום לפיצוי לתובע הוא סך כולל של 150,000 ₪, כפי שעולה מסיכומם של הפיצויים בראשי הנזק, כדלקמן:
הפסד שכר לעבר 20,000 ₪
אובדן כושר השתכרות לעתיד - 94,000 ₪
עזרת הזולת (לעבר ולעתיד) - 20,000 ₪
הוצאות רפואיות ונסיעות (לעבר ולעתיד) - 2,000 ₪
כאב וסבל - 14,000 ₪
סה"כ: 150,000 ₪
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כדלקמן:
התביעה הנדונה מתקבלת כך שהנתבעת תשלם לתובע סכום של 150,000 ₪.
בנוסף תשלם הנתבעת לתובע החזר שכר טרחת עורך דין בסך 22,815 ₪, וכן - החזר האגרה ששילם התובע בנדון בצירוף הפרשי הצמדה וריבית הדין ממועד תשלום האגרה.