המחלוקת נסבה על גובה הנזק בלבד.
התביעה שהגיש התובע לבית משפט זה כשנתיים לאחר התאונה, והועברה בשלב מסוים לטיפולי, יסודה בהוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים).
הנתבעת אינה חולקת על חבותה לפצות את התובע על פי החוק והמחלוקת הנה בשאלת גובה הנזק בלבד.
הצדדים הסכימו על מינויו של מומחה מוסכם בתחום האורתופדי, הוא פרופ' מיכאל סודרי (להלן: המומחה).
התובע תיאר בתצהירו, בלא לצרף את דוחות השכר הרלבאנטיים, כי "עקב התאונה ופגיעותיי הקשות נאלצתי בתחילה להפחית המשמרות בעבודה ולאחר מכן להפסיקן כליל, שכן העבודה הייתה ברובה עבודת מכונאות על כל המשתמע מכך (ס' 16-15 לתצהיר). ברם התברר כי התאונה לא מנעה מן התובע להמשיך בעבודתו במסלול הקארטינג עוד כשמונה חודשים לאחר התאונה שהיא ברובה עבודת מכונאות (תאורו שלו), עד לחודש נובמבר 2015 שאז החל לעבוד בחברה, בתחום הנדסת המכונות. כך התברר כאשר התובע צירף לבסוף דוחות שכר אחדים לתקופה שלאחר התאונה. למעשה, כבר בחודש אפריל 2015 שב התובע לעבוד במסלול הקארטינג, בהקף עבודה שעלה על עבודתו בסיכום שלושה החודשים שקדמו לתאונה גם יחד; שכרו החודשי הממוצע ב-8 החודשים שלאחר התאונה (2,539 ₪), מראים דוחות השכר (החלקיים) בשילוב עם דוח המלל, היה גבוה משמעותית משכרו החודשי הממוצע ב-15 החודשים טרם התאונה (1,855 ₪). אף נתונים אלה מלמדים על כי התאונה לא גרמה לתובע פגיעה שמנעה ממנו את יכולתו להמשיך בעבודתו, חרף טענותיו על השפעת התאונה עליו.
...
מצבו של התובע, כך נלמד מדברי המומחה, עלול עוד להחמיר (עמ' 9, ש' 35), ועל רקע האמור ודאי שאין להפחית מקביעת הנכות הצמיתה של 10%, כך תמצית טענות התובע.
ולסיכום אלה: לפנינו תובע שהתאונה, דומה, באופן משמח לא גרעה מהותית מיכולתו להתחיל ואף להמשיך בנמרצות בעבודתו, או מיכולתו ליהנות ממנעמי פעילויות נופש פיזיות עד מאד.
טרם שנפנה לבחינת ראשי הנזק ובראשם אובדן השכר לעתיד, הרי שסיכום הביניים הוא זה: בהמשך לממצא שלפיו אין להתערב בקביעת המומחה באשר לנכות הרפואית של 10%, גם אם מדברי המומחה ומכלול הנתונים עולה כי ניתן היה לקבוע נכות נמוכה יותר; ובהמשך לממצא שלפיו הפגיעה התפקודית אינה מצריכה קביעה מדויקת אך אינה שונה מהותית מן הנכות הרפואית; באים אנו למסקנה כי אפילו טורדים אותו כאביו של התובע מעת לעת, אין לתאונה השפעה מוחשית על השתכרותו בפועל.
סיכום לפי ראשי הנזק
ואלו סכומי הפיצוי, המחושבים כולם למועד פסק הדין:
- הפסדי שכר לעבר 3,000 ש"ח
- הפסדי השתכרות לעתיד 210,000 ש"ח
- הפסדי פנסיה 26,250 ש"ח
- עזרת הזולת, לעבר ולעתיד 5,000 ש"ח
- הוצאות, לעבר ולעתיד 5,000 ש"ח
- נזק לא ממוני 19,105 ש"ח
סך הכל (במעוגל) 270,000 ש"ח
סוף דבר
נוכח כל האמור, תשלם הנתבעת לתובע סך של 270,000 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ, אגרה, והוצאות זימון העדים שבהן נשא.