תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים עם הולך רגל רכוב על סוס

כללי עסקינן בתביעת מר ב.צ. (להלן - "התובע"), לפיצויים בגין ניזקי גוף בשל תאונת דרכים, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים התשל"ה-1975 (להלן - "חוק הפיצויים").

התובע פונה לבית החולים תל השומר, שם התברר כי הוא סובל משבר פריקה של ראש ההומרוס, ראש פרוק ותזוזה מלאה, בנוסף לשברים בכף הרגל.

הוא העיד כי הסוסים היו במרחק שלושה מטרים והלכו מימין לשמאל (עמ' 9 ש' 28-31).

כך, נכתב בדו"ח ארוע מוקד ירקון של מד"א (צורף לתיק המוצגים והוגש לבית המשפט כמוצג נ'3) כי התובע נפל מסוס, בתוך חוות סוסים; בדו"ח נפגע של מד"א מיום הארוע (המצורף לכתב התביעה והוגש לבית המשפט כמוצג נ'2) כתב כי התובע רכב על סוס ונפל ממנו; בתעודת חדר מיון (המצורפת לתיק מוצגים, והוגשה לבית המשפט כמוצג נ' 7) נכתב גם כן כי נפל מסוס; זו לא נסתרה על ידי התובע, שוויתר על חקירת עורך המסמך ומשכך, התקבלה במלואה.

...

נוכח דוח החקירה ובו דברי המתדלקים, אני סבורה כי לא בכדי נמנע התובע ממציאת המתדלקים ומזימונם לעדות בפניי, ולא בכדי לא נמצאו הרוכבים האלמונים.

סוף דבר, הנני דוחה את התביעה בכללותה וקובעת כי התביעה הינה תביעת סרק.

בנסיבות העניין ולאור התנהלות התובע בהליך, הנני מחייבת את התובע בהוצאות משפט וכן בשכ"ט עו"ד בסכום של 25,000 ₪ (כולל מע"מ).

עסקינן בתביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד שנת 1995, לאחר שניפגע לטענתו בתאונת דרכים ביום 20.12.2012 (להלן "תאונת הדרכים").

עפ"י החלטתי מיום 21.11.18 הגיש התובע תצהיר בריאות מעודכן, והפעם הוסיף בו פרטים על תאונה שהתרחשה בחודש 12/2011, בה נפגע ברגל שמאל בעקבות רכיבה על סוס.

בתעוד ביקור מיום 2.8.2014 מצוין: "המטופל במעקב אצלנו אחרי נפילה מסוס ושבר פתוח בשוק. עבר ניתוח קיבוע על ידי מסמרי ננסי. בבדיקתו היום, עדיין כאבים בברך, בשוק ובקרסול שמאל. קושי בעמידה והליכה. אינו מסוגל לעמוד על הרגל יותר מ-5 דקות או ללכת יותר ממספר מטרים ספורים בלי הפסקה. מצבו אינו מרשה לו לחזור לכל פעילות ספורטיבית. מצבו סופי". גם התעוד הרפואי הנוגע לניתוח שעבר התובע ביום 6.3.2013, להוצאת מיסמר ננסי וקיבוע על-ידי מיסמר טיביאה אינו קשור לתאונת הדרכים.

...

בנסיבות, מצאתי להיעתר לבקשה למינוי בתחום הפלסטי, בכפוף לכך שהתובע יגיש תצהיר ערוך כדין בו יבהיר אילו מבין הצלקות קשור לתאונה.

אמתין לאחר חלוף המועד להפקדת שכרו של המומחה בתחום האורתופדי ובהתאם לכך תינתן החלטה נוספת הנוגעת לתחום הפלסטי ולשכרו של המומחה בתחום זה. סוף דבר – אני דוחה את הבקשה למינוי בתחום הנוירולוגי.

אני נעתרת לבקשה בתחום האורתופדי, תוך השתת שכרו של המומחה על התובע.

פתח דבר זוהי תביעה לפיצויים בגין ניזקי הגוף שנגרמו לתובע, יליד 15/04/1996, כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 26/02/2015 (להלן: "התאונה"), כמשמעה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

גם לא רצו מלצר שהולך עם הרגל לא טוב.

מה גם, בחוות דעתה של ד"ר רטנר נרשם, כי : " מילדותו דווח על איחור בדיבור, גימגום, קשיי למידה, חרדות, ביטחון עצמי נמוך, ככל הידוע לא עבר איבחון מסודר ונעזר במורים פרטים ולווי היועצת, וטופל באמצעות רכיבה על סוסים. סיים 12 כיתות, אך רמת ידיעותיו אינה תואמת לכך, מתקשה בקריאה וכתיבה, אינו יודע כלל עברית וחשבון יודע ברמה בסיסית ביותר. בבדיקתו קונקריטי, חשיבה מופשטת מצומצמת, רמת המשגה נמוכה, להתרשמותי היכולת הקוגניטיבית בתחום הנמוך של הנורמה, ובעל ליקויי למידה" (עמ' 5 לחוות הדעת).

האשה העידה בסעיפים 13 ו- 14 לתצהיר עדותה הראשית, כי: "13. הנני מצהירה כי אני עזרתי לבני עזרה ארוכה, מתמשכת, למשך תקופה ארוכה וקשה שנמשכה כיותר משנתיים מאז התאונה, בעיקר לאחר הניתוחים שהיה עושה, לא יכל לעשות פעולה אחת בלי עזרתי. וגם לאחר הניתוחים בתקופות שהתהלך עם קביים עזרתי לא בפעולות הקשות עליו תוך שהוא משתמש במכשיר תומך ברך וכו'.

...

לאור המקובץ לעיל, ובשים לב לנכויות הזמניות שנקבעו ע"י המומחים, החישוב ייערך לפי נכותו התפקודית המשוקללת בשיעור 19% מיום 1/02/2017 ועד 26/02/2019 (ולא 23.05%), ונכות תפקודית של 10% לעתיד (ולא 14.5%), זאת מאחר ולא ראיתי, כי לנכות הפלסטית תהא השלכה תפקודית כלשהי ופגיעה בכושר השתכרות התובע.

לאחר שבחנתי נתוני שכר כמופיע בתלושי משכורת חודש 1/2015 , 12/2014, 11/2014 וכן נתון השכר לפי תלוש חודש 2/2015 (חודש התאונה), מצאתי, כי יש לחשב בסיס השכר שישמש לחישוב הפסדי שכר לעבר על 5,100 ₪ (כולל הצמדה).

הוצאות רפואיות ונסיעות באשר להוצאות הרפואיות והנסיעות, אין בידי לקבל הפיצוי לו עותר התובע.

סוף דבר הנני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע, פיצויי בגין נזקיו כדלקמן: א. הפסד שכר לעבר 93,480 ₪ ב. אובדן כושר השתכרות לעתיד 220,117 ₪ הפסדי פנסיה 39,200 ₪ נזק לא ממוני (כאב וסבל) 31,535 ₪ ד. הוצאות נסיעה ורפואיות 5,000 ₪ ה. עזרת צד ג' לעבר ועתיד 15,000 ₪ סה"כ 404,150 ₪ בניכוי תגמולי המל"ל: 42,948 ₪ יתרת הפיצוי = 361,200 ₪.

לפני תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

על פי כתב התביעה התאונה אירעה כאשר בהיותו רכוב על סוס בכביש, האופנוע שהיה נהוג על ידי הנתבע אשר עמד ליד הסוס בכביש, החל להרעיש וכתוצאה מכך נבהל הסוס, התחיל להישתולל ופגע באופנוע תוך שהוא מתרומם על רגליו פעם אחר פעם, עד שבסופו של דבר הועף התובע מגב הסוס והופל, פגע באופנוע ונחבט בחוזקה על האספלט.

הנתבעת מכחישה את הגדרת הארוע כתאונת דרכים גם מהנימוקים הבאים: התובע איבד שליטה על הסוס לפני ההיתנגשות באופנוע וזו הסיבה היחידה שהיה מגע בין הסוס לאופנוע,.

תצהיר עדותו הראשית של מר יוסף וינר: העד הצהיר כי במועד הארוע הלך ברחוב אגרון יחד עם אישתו ועם הוריה ובנו, הבחין בקטנוע עומד ראשון בצומת הרחובות שלום ציון, בן סירה ושלמה המלך, עמד כשלושים מטרים מהקטנוע.

...

מן הבחינה העובדתית מקובלת עליי ההנחה כי הסוס היה כבר במצב של איבוד שליטה אולם רק לאחר התנגשותו עם האופנוע הופל התובע מגבו.

סוף דבר: התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט .

התובע, יליד 1985, נפצע בתאונת דרכים שאירעה ביום 1.3.02, שעה שמכונית פגעה בקטנוע שעליו רכב.

בהסכמת הצדדים מונו, עוד לפני הגשת התביעה, מומחים בתחום האורטופדיה והפלסטיקה.

בסדר באיזה תדירות אתה רוכב, פעם בשבוע, פעם בחודש מה? נ. משהו כזה ח. מה פעם בשבוע או פעם בחודש נ. פעם בחודש מה שיוצא ח. נו הינה יש לך שני תחביבים רכיבה על סוסים וכדורגל נ. כדורגל כדורסל טלוויזיה מסיבות" (עמודים 9 – 10 לתמליל).

בגין תקופה זו (מיום התאונה ועד ליום 31.10.02) אני פוסקת לתובע פיצוי על בסיס הפסד מלא ובסה"כ: 28,000 ₪.

התובע הצהיר כי מאז התאונה ועד היום הוא סובל מכאבים קשים והגבלות תנועה בכף רגל שמאל המקשים עליו לעמוד, ללכת ולבצע פעולות הכרוכות במאמצעים פיזיים, בהליכה, בעמידה ממושכת הרגליים מתעייפות במהירות (סעיף 12 לתצהיר).

בעקבות התאונה רכש התובע מנוי לבריכה במתנ"ס פיליפ ליאון בסך של 2,000 ₪ וכן נגרמו לו הוצאות בגין טיפולים רפואיים, תרופות, עשרות נסיעות ממושב מטע לבית שמש וחזרה ולירושלים (סעיף 19 לתצהיר).

...

יחד עם זאת, ולאור האמור בנ/1, אינני מקבלת את עדות התובע לפיה לא חזר לעבוד לאחר התאונה.

לאור האמור בחוות דעתו של ד"ר לבני, לאור השתלשלות הענינים בצבא והאמור במסמכים הרפואיים מטעם הצבא אני קובעת כי הנכות האורטופדית הנה תפקודית במלואה.

בעיניין רים אבו חנא נבחנה השאלה מהי הסטטיסטיקה אשר בה יש לעשות שימוש כאשר באים לקבוע את השכר הממוצע שילקח בחשבון והאם יש לנקוט בסטטיסטיקה קבוצתית, תוך בדיקת האוכלוסייה שאליה שייך הקטין והמסקנה הייתה כי יש להיתחשב בשכר הממוצע במשק, אשר משקף את מבחר האפשרויות שהיה פתוח בפני הקטין.