לפני תביעה לפצוי בגין תאונת דרכים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").
להבחנה בין נכות רפואית לנכות תפקודית יפים דבריו של כב' השופט אור בע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי פ"ד נב (3) 792:
"המקרים שבהם נוהג בית-המשפט להשתמש בשיעור הנכות הרפואית כמודד להפסד כושר ההישתכרות הנם מקרים שבהם הנכות הרפואית משקפת גם את מידת הפגיעה בכושר התיפקוד של התובע ...נכות תפקודית, אשר באה להצביע על הפרעה בתפקודו של מי שניפגע גופנית, יכולה איפוא להיות זהה או דומה לנכות הרפואית, וכך בהרבה מקרים. אך היא יכולה להיות גם שונה ממנה."
כן ראו את האמור פסק דינו של כבוד השופט עמית בע"א 2577/14 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (פורסם בנבו, 11.1.15) אשר בו נקבע באשר להבחנה כך:
"המלאכה להבחין בין אלה מסורה לערכאה הדיונית השומעת את הראיות ומתרשמת, לעיתים באופן בלתי אמצעי, ממכלול הנתונים שיש בהם כדי להשליך על תיפקודו ועל הישתכרותו וכושר הישתכרותו של הנפגע בנסיבותיו הפרטניות, כגון גילו, השכלתו, כישוריו, משלח ידו, עסוקו לפני התאונה ולאחריה, האפשרויות שעומדות בפניו לנתב בעתיד את עסוקו במומו, הגריעה בפועל בהשתכרות בעקבות התאונה וכן "מידת השפעתה של נכותו הרפואית על היכולת לעסוק באותו המיקצוע ויכולתו לשוב ולעסוק באותו המיקצוע ובאותו מקום העבודה בו עבד קודם לתאונה והימצאותו של מקום עבודה שבו מובטח כי הנפגע יוכל להמשיך ולעבוד... על אף המגמה הגוברת והולכת לייעול, פישוט והאחדה של הכללים לפיצויים בגין ניזקי גוף, יש לזכור כי התאמת הפצוי לנפגע היא לעולם אינדיבידואלית ומונחית מטרה של עיקרון השבת המצב לקדמותו. לכן, אין לקבוע מעין-חזקה המזהה את הנכות הרפואית עם הנכות התפקודית או עם הגריעה בהשתכרות"
לאחר עיון בחוות הדעת, בתצהירי התובע ואביו, בראיות שהוגשו ולאחר שמיעת עדות התובע ואביו ומשלא נחקר המומחה וחוות דעתו בעינה עומדת ולאחר ששקלתי את הראיות שהוצגו לרבות גילו הצעיר של התובע בעת התאונה (23) וטיעוני הצדדים ביחס לכל אלה, מצאתי להעריך את נכותו התפקודית כזהה לנכותו הרפואית – בשיעור של 3%.
כפי שנפסק לא פעם, הפצוי בגין העזרה של צד שלישי נועד לשפות את הנפגע עבור עזרה הנחוצה לו לטפול בעצמו, בגלל מומו ולשם ביצוע פעולותיו השגרתיות והיומיומיות.
כך או אחרת, כידוע, נקבע בפסיקה כי יש לפסוק פיצוי גם למי שלא נגרע שכרו, מתוך מחשבה והנחה שעלולה להיות השפעה לתאונה בדבר העתיד ולכן הדרך שנמצאה בפסיקה הנה קביעת סכום גלובאלי כאמור, שתיקח בחשבון את שיעור הנכות, גילו של התובע, שנות העבודה שנותרו לתובע והתחום בו נקבעה הנכות והשפעתו על תחום עסוקו של התובע (ע"א 395-81 מנחם ברוק נגד הסנה פ"ד לח (1) 537).
אציין כי בסיס השכר אשר מצאתי כהולם את שכרו של התובע לצורך ביצוע אומדן, הנו השכר הממוצע במשק וזאת משמדובר בתובע צעיר אשר טרם החל בעבודה קבועה בתחום עסוקו ומצוי טרם תחילת דרכו המקצועית (לעניין זה ראו האמור בע"א 164-02 מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' נגד רים אבו חנא ואח', פ"ד ס(3) 13).
...
הערכת הפיצוי
לאור כל האמור עד כאן, מתקבלת הערכת הנזקים הבאה:
נזק לא ממוני - כאב וסבל 8,000 ₪.
אי לכך, אני קובעת כי סכום הפיצוי כפי שנקבע בפסק דין זה ישולם לתובע בכפוף להצגת אישור משרד הרישוי על קיומו של רישיון נהיגה תקף ליום התאונה.
סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובע סך של 46,000 ₪.
