התביעה ובעלי הדין
בפניי תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לתובע, לטענתו, בעקבות תאונת דרכים מסוג "פגע וברח", שאירעה ביום 3.9.17 עת רכב על אופניו ואז הגיע רכב צד ג' במהירות, פגע בגלגל האחורי של האופניים, הביא לאבוד שליטה על האופניים, לנפילתו של התובע וגרימת נזק גוף קשה.
התובע הגיש את תביעתו נגד קרנית (הנתבעת, להלן "קרנית") מאחר והרכב הפוגע ברח מהמקום, ופרטיו אינם ידועים לו.
פיצול הדיון
לאור המחלוקת בין בעלי הדין בשאלת נסיבות היתרחשות התאונה (ובעיקר השאלה אם היה מעורב רכב בתאונה אם לאו), הוריתי על פיצול הדיון ושמיעת ראיות הצדדים בשאלת החבות בלבד.
השאלות לדיון והכרעה
האם התובע הוכיח כי נפגע בנסיבות המתוארות על ידו בתביעתו?
אם כן, האם קרנית הוכיחה כי התובע לא עמד במבחן "השקידה הסבירה" שנקבע בפסיקה לאיתור פרטי נהג רכב צד ג'?
הוכחת נסיבות התאונה
בסעיף 3 לכתב התביעה תיאר התובע את נסיבות פציעתו בתאונה כך:
"3. ביום 3.9.2017 אירעה לתובע תאונת דרכים בזמן שנסע עם אופניים ברחוב דרך עכו פינת אוסישקין (בין צומת מוצרט לצומת צבר), כאשר רכב שהגיח במהירות פגע בגלגל האחורי של אופני התובע וכתוצאה מאותה פגיעה נפגע התובע בעוצמה ממעקה בטון אשר נמצא על המדרכה...".
במסגרת תצהיר עדות ראשית התובע תוארו הנסיבות שקדמו לתאונה ע"י התובע כך:
"3. הנני מצהיר כי בבואי לעבור עם האופניים במעבר חצייה ברח' דרך עכו פינת אוסישקין (בין צומת מוצרט לצומת צבר), פגע בי רכב שככל הנראה לי היה מסוג טויוטה יאריס בצבע לבן (להלן: "הרכב").
...
כאמור לעיל, יש לראות בעדות התובע, בכל הקשור להוכחת הנסיבות שקדמו לפציעתו בתאונה נשוא התביעה, כעדות יחידה של בעל דין, שכן אין חולק שכל העדים שזומנו לעדות מטעמו לא נכחו במקום התאונה בעת התרחשותה, כך שאין באפשרותם להעיד מידיעה אישית, אודות הנסיבות שקדמו לה.
להלן אתייחס באופן פרטני להיבטים השונים העולים מעדויות התובע ובני משפחתו בביהמ"ש, אל מול כתבי הטענות, תצהירי התובע ועדיו, ויתר המסמכים המצויים בתיק ביהמ"ש, ועל פיהם אגזור את המסקנה בדבר הוכחת נסיבות התאונה.
הכרעה
למרות שגרסת התובע בכתב התביעה לגבי נסיבות פציעתו בתאונה הינה פשוטה, שקלול כל הנתונים שפורטו לעיל, מוביל למסקנה כי אומנם עלה בידי התובע להוכיח עפ"י מאזן הסתברויות כי נפגע בברכו השמאלית ביום 3.9.17 במהלך רכיבה על אופניים, אולם לא עלה בידו להוכיח ברמה הנדרשת כי הסיבה לאיבוד שווי המשקל על האופניים עליהם רכב, וכתוצאה מכך נפילתו וחבלתו ממעקה בטון שעל המדרכה, הייתה עקב "מגע" בין רכב צד ג' לבין הגלגל האחורי של אופני התובע, כנטען.
די באמור לעיל כדי להוביל מסקנה כי דין התביעה להידחות כבר בשלב זה.
סוף דבר
מכל האמור לעיל אני מחליט להורות על דחיית התביעה.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 2,000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.
