תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים ביציאה ממעגל תנועה

בפניי תביעה לפצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת בעקבות תאונת דרכים מיום 22.10.2018, במעורבות רכב הנהוג בידי הנתבעת.

אין חולק כי התאונה ארעה ביציאה ממעגל תנועה דו-נתיבי בסמוך לגשר אריאל שרון בחדרה.

...

אני קובעת, איפוא, כי לא היתה לתובעת תרומה כלשהי להתרחשות התאונה, אלא האחריות לתאונה מוטלת כולה על הנתבעת.

התרשמתי לחיוב מעדותו של השמאי, מצאתי כי הינו בקיא בעניין לגביו נתן את חוות דעתו, ואני מקבלת אותה במלואה.

סוף דבר לאור האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 18,678 ₪.

בפניי תביעה לפצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע בעקבות תאונת דרכים מיום 15.5.2019, במעורבות רכבה של נתבעת מס' 2, הנהוג בידי נתבע מס' 3 ואשר השמוש בו בוטח על ידי נתבעת מס' 1 (להלן: רכב הנתבעים).

בידעו כי עליו לפנות ימינה מרחק קצר אחרי היציאה ממעגל התנועה, הוא ניכנס מראש למעגל התנועה בנתיב הימני ונוסע בנתיב זה לכל אורכו, על מנת שמיד ביציאה ממעגל התאונה ייצא בנתיב הימני ויוכל לפנות בביטחה ימינה, וכדבריו: "מה שהם טוענים שאני נכנסתי משמאל ועקפתי ימינה, זה הזוי. אין זמן ומרחק לתרגיל כזה. המכונית שלי כבר לבד יודעת לעשות את זה גם בלעדיי." (עמ' 1, ש' 26-25).

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בכתב ובעל פה וכן את העדויות והראיות שהציגו, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל ברובה.

אשר על כן, אני קובעת כי התאונה אירעה כפי גרסת התובע, קרי, כאשר התובע ביקש לפנות ימינה מתוך הנתיב הימני והאט, ואילו הנתבע, שנסע אחריו, לא הספיק לעצור ופגע בו. מכאן, שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבע, אשר לא שם לבו למתרחש בדרך ולא שמר על רווח המאפשר לו לעצור את רכבו בכל עת ולמנוע תאונה, כפי האמור בתקנה 49(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.

סוף דבר: אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך כולל של 15,398 ₪.

זוהי תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע בעילה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

לאחר שמיעת הראיות, ניתן לקבוע שהרכב הפוגע חנה מחוץ למעגל התנועה, בסמוך למדרכה של כביש היוצא ממעגל התנועה, ליד ברז מים (גמל מים).

...

באשר לטענת הנתבעת שהרכב הפוגע חנה ליד אבני שפה "אדום – לבן", אני סבורה שהנתבעת לא הרימה את נטל ההוכחה בקשר לטענה זו ולא הובאה ראיה המצביעה על כך. אבני השפה בתמונות שהוגשו לא מצביעות על אבני שפה "אדום – לבן". 19.

מכאן, שאני מקבלת את התביעה כנגדם, כמבוקש בסיכומי התובע, ומחייבת אותם בפיצוי התובע ביחד ולחוד עם קרנית.

נוכח המסקנה שהתקבלה לעיל, שרכב הבן שימש כזירה בלבד והוא לא רכב מעורב בתאונה, אני דוחה את ההודעה שנשלחה לבן.

אני מורה על הגשת תחשיבי נזק באופן הבא: מטעם התובע עד ליום 30/4/22 ומטעם קרנית עד ליום 25/5/22.

    לפניי תביעה ותביעה שכנגד, שהוגשו בהליך של תביעה קטנה, שעניינן פיצוי כספי בגין ניזקי רכוש על רקע תאונת דרכים שארעה בתאריך 6.4.22 (להלן: "התאונה").

   הנתבעת הגישה תביעה שכנגד וטענה כי התאונה ארעה עת נהג בנה ברכב, הנתבעת ישבה במושב ליד הנהג, בנתיב שמאלי של כביש המוביל לכיוון מעגל התנועה ברחוב בן עמי בעכו, בהגיעו למעגל ועודנו בנתיב השמאלי ביקש לנסוע ישר, התובע נהג ברכבו במסלול הימני שבתוך המעגל ובקש לפנות שמאלה, ניכנס לכיוון נסיעה של רכב הנתבעת והיתנגש בו בחלקו הימני הקידמי.

  התובע העיד בחקירתו בעיניין נסיבות היתרחשות התאונה כדלקמן (שורות 11-15 בעמ' 3 לפרוטוקול): "נכנסתי למעגל תנועה מהנתיב הימני כביש דו סיטרי שיש על האספלט חץ ימינה או חץ ישר. בסירטון רואים שיש מכונית מקדימה. אני ממשיך לנסוע ישר עם מעגל התנועה, כשהגעתי מול רח' בן עמי, אני מרגיש פגיעה בצד ימין של הרכב שלי בדלת האחורית. הם נסעו בנתיב שמאלי וכנראה רצו להכנס לבן עמי וסטו ימינה ופגעו בי. הרכב שלהם לא נפגע. הם ניכנסו בי במן אלכסון. הרכב שלהם היה משמאלי והוא ניכנס ברכב שלי מצד שמאל שלי". מנגד, הנהג ברכב הנתבעת מסר בחקירתו בעיניין נסיבות התאונה כך (שורות 21-27 בעמ' 4 לפרוטוקול): "נכנסת מדרך בן עמי לכיכר, התכווני להמשיך ישר בכיכר שזו היציאה השניה. הייתי בנתיב השמאלי מתוך שני נתיבים בדרך חד סטרית. נכנסתי בנתיב השמאלי כשהסימנים על הכביש או ישר או שמאלה, זו האפשרויות שלי. אני התכוונתי להמשיך ישר בתוך הכיכר. פיתאום מצד ימין הבחור ניכנס ולקח שמאלה. אחרי זה לא היה הרבה זמן לתת תגובה , ניסיתי כמה שיכולתי למנוע תאונה קשה, אז הייתי במהירות מוגבלת לפי החוק ויכולתי למנוע את התאונה בהמשך שנתתי לו מצד שמאלה שלו הוא ניכנס, ניסיתי לעצור, לא הצלחתי לא לפגוע בו למרות שעשה עבירה שלקח שמאלה". הנתבעת העידה באשר לנסיבות התאונה כדלקמן (שורות 18-26 בעמ' 5 לפרוטוקול): "נסענו מכיוון כניסה לעכו, בכביש חד סיטרי עם אי תנועה באמצע עם שני נתיבי נסיעה, נסענו בנתיב השמאלי, כשהתכוונו לנסוע ישר בבן עמי להמשיך מעגל שהוא עם שני נתיבים, בכניסה למעגל יש חיצים על פני הכביש, נסענו בנתיב השמאלי ששם היו חצים על הכביש שמורים בצד שמאל חץ ישר וחץ שמאלה. מי שמתכוון לנסוע ישר או שמאלה משתמש בנתיב השמאלי. בנתיב הימני היו חצים ימינה וישר. שני הרכבים שלנו עברו את הפניה ימינה והמשיכו במעגל ישר לכיוון בן עמי. ביציאה הישרה לבן עמי, הרכב של התובע פנה בצורה פתאומית לצד שמאל וניכנס בכיוון נסיעתנו. ללא הזהירות של הבן שלי והנסיעה לפי החוק במהירות נמוכה, יכולנו לגרום לתאונה קשה יותר שבה התובע היה ניפצע פיזית ולא רק ברכוש. הזריזות של הבחור גרמה לתאונה עם נזק קטן יותר". 8.

...

סוף דבר: 11.

   אשר לתביעה העיקרית אני מקבלת את התביעה בחלקה ומורה כדלקמן: הנתבעים ישלמו לתובע 50% מהנזק המסתכם בסך של 2,507 ₪ (מלבד פיצוי בגין עוגמת נפש אשר לא הוכח), קרי סך של 1,254 ₪.

   אשר לתביעה שכנד, אני מקבלת אותה באופן חלקי ומורה כדלקמן: הנתבע שכנגד ישלם לתובעת שכנגד 50% מסכום התביעה שכנגד, קרי סך 2,186 ₪.

לפניי תביעה לחיוב בפצוי כספי בגין ניזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

לכן, אני מקבל את טענת הנתבע כי הוא רכב על מסלול אופניים בהתאם לתקנה 122א(ב), תשכ"א-1961 הקובעת: "לא ירכב אדם על גלגינוע אלא בשביל מיוחד או נתיב מיוחד שהוקצו לתנועת אופניים וסומנו בתמרור (להלן – שביל אופניים), ובאין שביל אופניים – בכביש, ואולם מותר להולך רגל להוביל גלגינוע על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל." לכן, נראה כי התובעת לא הקפידה על מתן תשומת לב מספקת לקורקינט המתקרב למעבר החצייה בדרכה לצאת ממעגל התנועה.

...

לכן, אני מקבל את טענת הנתבע כי הוא רכב על מסלול אופניים בהתאם לתקנה 122א(ב), תשכ"א-1961 הקובעת: "לא ירכב אדם על גלגינוע אלא בשביל מיוחד או נתיב מיוחד שהוקצו לתנועת אופניים וסומנו בתמרור (להלן – שביל אופניים), ובאין שביל אופניים – בכביש, ואולם מותר להולך רגל להוביל גלגינוע על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל." לכן, נראה כי התובעת לא הקפידה על מתן תשומת לב מספקת לקורקינט המתקרב למעבר החצייה בדרכה לצאת ממעגל התנועה.

אני סבור כי חלוקת אחריות בין הצדדים, כך שהנתבע יישא באחריות לתאונה בשיעור של 35% ואילו התובעת תישא באחריות בשיעור של 65%, היא החלוקה הנכונה והמתבקשת.

סיכום הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: 8.1.