תביעת פיצויים בגין תאונה עקב סטייה פתאומית מנתיב

בפניי תביעה לפצוי התובעת בגין נזקים שנגרמו לרכב בבעלותה (רכב מסוג קיה, מ.ר. 64-918-85, להלן: "רכב התובעת") בגין תאונה שארעה ביום 29.8.2018 ברחוב שמעון דובנוב (סמוך לבית מספר 61) ברחובות (להלן: "התאונה").

לו אכן עמד רכב התובעת בצד הדרך ואז סטה פיתאום לנתיב הנסיעה של רכב הנתבעים, ניתן היה לצפות כי הפגיעה ברכב התובעת תהיה בחלקו הקידמי או בצידו השמאלי ולא בצידו האחורי כפי שהיה בפועל.

...

אכן, בעת הדיון, ולאחר שעיינתי במפת Google Maps סברתי שרכב התובעת בצע פניית פרסה במקום בו אין פנייה שמאלה (לרחוב שבתחילתו שלטי "אין כניסה"), תוך סטייה מהוראות תקנה 44 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, הקובעת: "(א) לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן - פניית פרסה), אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה.

אשר על כן, ישלמו הנתבעים, על-ידי הנתבעת, לתובעת, את הסכומים הבאים: דמי נזק (כולל שכר טרחת שמאי, מוסכים וספק חלפים): 4,365 ₪; שכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ₪.

תביעה לפצוי בגין נזק רכוש עקב תאונה דרכים מיום 22.9.2019.

להלן כל מה שנטען בכתב ההגנה של הערייה – לבית משפט זה אין סמכות מקומית; התאונה אירעה עקב רשלנות הנהגים; הטענה של העידר שלוט או שלוט מטעה מוכחשת; הטענה של העידר שלוט בכיכר היא טענה שבמומחיות של מהנדס תנועה או מתכנן דרכים וטעון צירוף חוות דעת של מומחה; יש לדחות את התביעה בעדר עילה ו/או אי היתרחשות הארוע ו/או בגלל אשמו המכריע של גורם אחר ו/או בשל אי הוכחת הנזק ו/או בשל אחריות התובעת ואשמה התורם ו/או בשל העידר אחריות מוחלטת על העיריה; טפסי ההודעה על תאונה אינם מצביעים על ליקויים או סימון מטעה בכיכר אלא כל נהג טען כי השני התרשל; לא נכונה הטענה כי רכב הנתבעת לא היה רשאי להמשיך בנסיעה ולצאת ביציאה השנייה; התובעת אשמה בתאונה בכך שהיא נסעה בנתיב השמאלי ולפתע סטתה לימיני כדי לצאת מהכיכר ; לחילופין האשמה בארוע התאונה רובצת לפתחה של הנתבעת שלא צפתה את אפשרות הפניה מהנתיב השמאלי לנתבי הימני; מוכחש כל ליקוי בטיחותי או תיכנוני בכיכר ו/או בתמרורים בסמוך לכיכר; הסדרי התנועה בכיכר המדוברת קיבלו את אישור הגורמים הרלוואנטיים; לא התקבלה בערייה כל תלונה בנידון למוקד הטלפוני אותו מפעילה הערייה לצורך טפול במפגעים; סימון הנתיבים בכיכר המדוברת ברור וכך גם התמרורים בכניסה אליה; אין כל קשר בין ארוע התאונה והסדרי התנועה בכיכר; העיריה לא יכולה הייתה לעשות שום דבר למניעת התאונה; טענות התובעת נגד העיריה הן טענות כלליות וסתמיות ללא תשתית עובדתית; אין קשר סיבתי בין התאונה לבין מעשי העיריה, העיריה לא יכולה הייתה לצפות את היתרחשות התאונה ;יש לייחס לתובעת אשם תורם בשיערו 100%; גירסתה של הנתבעת לפיה התובעת אשמה בארוע התאונה סבירה יותר מגירסת התובעת; התובעת הסתכנה מרצון; הנזק לא הוכח; לא צורפה חשבונית; חוות דעת השמאי נסמכת על עדות שמועה; חוות דעת השמאי מוכחשת; אין להטיל על העיריה אחריות אבסולוטית על כל תאונה שקורית בשטחה; אין מקום להחיל את הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו"; העיריה לא הפרה חובה חקוקה; התובעת לא הפניתה לחובה ספציפית.

...

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את המוצגים וסיכומי הצדדים – באתי למסקנה כי יש לדחות את התביעה נגד כל הנתבעים.

סוף דבר: התביעה נדחית.

התובעת תשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪.

בתיק תא"מ 12354-08-18 הוגשה תביעה לפצוי בגין נזק רכוש שניגרם לרכב התובעת, אלדן תחבורה בע"מ (להלן: "אלדן"), מ.ר. 74-926-53, מסוג סקודה, על ידי רכב הנתבעת, סקוריטס סוכנות לביטוח בע"מ (להלן: "סקוריטס") מ.ר. 254-11-101 (להלן: "המשאית").

גרסת נהג המשאית לעניין נסיבות קרות התאונה ולפיה נהג הסקודה, סטה בפתאומיות לנתיב נסיעתה של המשאית בצד ימין והדבר גרם לתאונה, הייתה קוהרנטית, סדורה, עקבית, מהימנה, לא נסתרה בחקירתו הנגדית ועולה בקנה אחד עם מוקדי הנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים ועם מכלול הראיות המצויות בתיק , ואנמק: טופס הודעה על התאונה של נהג הסקודה מטעם אלדן: ראשית – כבר בדו"ח התאונה שצורף לכתב התביעה מטעם אלדן, צוין כי נהג רכב אלדן, תוך כדי פנייה שמאלה החליט שממשיך ישר ולא פונה ולכן נגרמה התאונה.

גם אם לא ניתן לראות בדו"ח התאונה משום הודאה מלאה של נהג הסקודה באחריותו לתאונה, הרי שיש לייחס לה משקל רב, במיוחד כאשר הדו"ח נעשה ביום התאונה עצמו ואין בו משום הטלת אשם לקרות התאונה על נהג המשאית.

...

לאור האמור לעיל אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת במלואה על נהג הסקודה ואין מקום להטיל אשם תורם על נהג המשאית.

לאור זאת אני דוחה את התביעה שהגישה אלדן כנגד סקוריטס בתיק תא"מ 12345-08-18 ומחייבת את אלדן בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין תיק זה בסכום כולל של 3,000 ₪.

לאור האמור לעיל ומשהנזקים שנגרמו למשאית הוכחו בפני ולא נסתרו, אני מקבלת במלואה את התביעה שהגישה סקוריטס כנגד אלדן בתיק תא"מ 59075-08-18 ומחייבת את אלדן לשלם לסקוריטס סך 45,313 ₪ ₪ וכן אגרת בית משפט בסך של 1,132.82 ₪ הוצאות משפט בסך של 2,400 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,300 ₪.

בפניי תביעה לפצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע בעקבות תאונת דרכים מיום 15.5.2019, במעורבות רכבה של נתבעת מס' 2, הנהוג בידי נתבע מס' 3 ואשר השמוש בו בוטח על ידי נתבעת מס' 1 (להלן: רכב הנתבעים).

לטענת הנתבעים, בכתב ההגנה ובדיון, התאונה ארעה כאשר הנתבע נסע בנתיב הימני ואילו התובע - בנתיב השמאלי; לפתע סטה התובע בפתאומיות ימינה, אל תוך נתיב הנסיעה של הנתבע; הנתבע, בנסיון למנוע פגיעה, סטה ימינה, אך רכב התובע פגע ברכב הנתבעים בצידו השמאלי.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בכתב ובעל פה וכן את העדויות והראיות שהציגו, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל ברובה.

אשר על כן, אני קובעת כי התאונה אירעה כפי גרסת התובע, קרי, כאשר התובע ביקש לפנות ימינה מתוך הנתיב הימני והאט, ואילו הנתבע, שנסע אחריו, לא הספיק לעצור ופגע בו. מכאן, שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבע, אשר לא שם לבו למתרחש בדרך ולא שמר על רווח המאפשר לו לעצור את רכבו בכל עת ולמנוע תאונה, כפי האמור בתקנה 49(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.

סוף דבר: אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך כולל של 15,398 ₪.

הוכחת נסיבות התאונה על ידי התובע גרסת התובע בתביעתו לגבי נסיבות קרות התאונה לפיהן - רכב הסקודה בו נהג בכרמיאל במועד הנטען נפגע בחזיתו ע"י רכב ה- BMW בו נהג באותה עת הנתבע אשר סטה לפתע מהנתיב הנגדי לעברו - נתמכה בנסיבות התאונה כפי שצוינו בהודעה על התאונה שמסר התובע ביום 9/3/21 למבטחתו (חב' שלמה ביטוח, ראו: נספח 4 לכתב התביעה), והן במסגרת הודעה מיום 24/5/21 שנגבתה מהתובע ע"י חוקר הנתבעת (ראו: מוצג ב/2 עמ' 23-24).

כפועל יוצא מהאמור, מתייתר הצורך לידון ולהכריע בשאלת זכאות צד ג' (התובע) לקבל פיצוי מהנתבעת בגין נזקיו עקב התאונה, מקום בו הוכחה תביעת מירמה מצד מבוטחה- הנתבע (רע"א 1219/18 שי פרץ נגד שלמה חברה לביטוח בע"מ ואח'.

...

מכל האמור לעיל, ובשים לב לעובדה שעסקינן בתביעת צד ג', לא הוכח בפניי שהנתבע מסר ידיעות כוזבות לחברת הביטוח.

לאור האמור לעיל, אני קובעת שגובה הנזק המוכח של התובע עקב התאונה הינו בהתאם לגובה סכום התביעה דהיינו 57,439 ₪.

סיכום לסיכום, מצאתי לקבל את התביעה ולהורות לנתבעת לשלם לתובע את הסך של 57,439 ₪ כערכו בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.