תביעת פיצויים בגין תאונה עם רכב עומד באדום לבן

בפניי תביעתה של התובעת לפצוי בגין ניזקי רכוש שארעו לרכבה בתאונה שארעה ביום 08.08.2017 ברחוב הגדודים באר שבע (להלן: "התאונה").

לכתב התביעה צירפה התובעת תמונות ממקום הארוע וכן חוות דעת שמאי וקבלה המעידה על תיקון הנזקים שנגרמו לרכבה הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי עצרה את רכבה בצד הדרך במטרה לאסוף את ביתה מהגן בעוד שהתובעת שחנתה לפניה במקום אסור בצמוד למדרכה הצבועה באדום לבן ניסתה לתמרן קדימה ואחורה בכדי שרכבים יוכלו לעבור מאחר והתובעת חסמה את הדרך.

לטענת הנתבעת התובעת החלה שוב לתמרן לפנים ולאחור עד "שפינתה מספיק מקום בכדי שהנתבעת תצא עם רכבה". הנתבעת טענה כי כאשר החלה לצאת עם רכבה ממקום החניה נסעה התובעת אחורנית תוך כדי תימרון ופגעה ברכבה.

אין מחלוקת כי רכב התובעת עמד בצמוד למדרכה הצבועה באדום לבן.

...

דין התביעה להידחות מהנימוקים שיפורטו להלן.

לנוכח כל האמור הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את גרסתה במאזן הנדרש במשפט האזרחי ועל כן אין אפשרות לקבוע כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת והתוצאה היא אפוא כי דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

לפניי תביעה כספית לפצוי בגין נזק שניגרם לרכב התובעת בתאונת דרכים שארעה ביום 1.8.2015 ברחוב טשרניחובסקי בתל אביב.

נהג רכב התובעת לא זכר היכן חנה בדיוק והתחמק מלהעיד כי חניה שאינה בהתאם להוראות החוק :"ש. האם רכבך עמד במקום שאסור לחנות באדום לבן. ת...אם היה בדיוק איזה צבע? לא זוכר....ש. כן או לא? ת. יכול להיות שכן אדום לבן ויכול להיות שלא. לא זוכר" (פרוטוקול הדיון מיום 28.7.2016, עמ' 3, ש' 15 – 17, 21- 22) ואילו הנתבע 1 סימן בפני בית המשפט את מיקום רכב התובעת על גבי תמונה ממקום התאונה (נ/1) ולפיה עולה כי הרכב חנה באלכסון בחלקו על המדרכה ששוליה מסומנים באדום לבן.

...

משכך, אני קובעת כי יש לפצות את התובעת בגין נזקים שנגרמו לרכבה במוקד אחורי בלבד.

סוף דבר לאור האמור התביעה מתקבלת בחלקה.

בהתאם לחלוקת האחריות אני מורה כי הנתבעים ישלמו לתובעת ביחד ולחוד סכום כולל בסך 500 ש"ח וכן והוצאות המשפט בסך 500 ש"ח (בכללם תשלום האגרה בסך 68 ש"ח) בהתאם לחלוקת האחריות כמפורט לעיל.

בפניי תביעתו של התובע לפצוי בגין ניזקי רכוש שארעו לו בתאונה שארעה ביום 26.01.2015 ברח' בן צבי בבאר שבע בסמוך למגדלי הרכבת (להלן: "התאונה").

בכתב התביעה טען התובע הוא נסע בנתיב הימני כאשר מימינו חנו כלי רכב ואילו הנתבע 2 נסע בנתיב שמשמאלו "וכאשר הגעתי לכניסה לחנייה של ביניין מגדלי הרכבת נתבע מס' 1 עקף אותי משמאל ופנה בחוזקה ימינה ופגע ברכבי בצדו השמאלי". עוד טען התובע בכתב התביעה כי הנתבע 2 "עזב את המקום (ברח). לאחר שאיתרתי את משרדו, המתנתי לו ושם הוא הודיע כי מיהר לבית המשפט והוא עורך דין. שם גם החלפנו פרטים". לטענת התובע הרי שהנתבע 2 (המכונה בכתב התביעה הנתבע 1 – א.ה.) "נסע בפזיזות מופרזת, אי זהירות, סטה ימינה מבלי לבדוק שהדרך פנויה...". בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי "מדובר בתאונה אשר אירעה באחריותו המוחלטת והבלעדית של התובע, אשר לאחר התאונה ובמעמד חילופי הפרטים, אף הודה מפורשות בפני הנתבע 2 באשר לאחריותו הבלעדית והמלאה, והציע לנתבע מס' 2 לתקן רכבו ממיטב כספו". לגופו של עניין טענו הנתבעים בכתב ההגנה כי רכב נוסף, מיניבוס, "עמד באדום לבן וחסם מעט הכניסה לחנייה, כשלפתע בעוד רכב הנתבעים מאותת כדין ומתחיל פניה ימינה כדין לחניון, הבחין לפתע נהגו, ברכב התובע אשר הגיח מאחוריו ומימינו ומבלי לשמור מרחק סביר וכדין ובחוסר זהירות מוחלט, נדחק במרווח הצר שבין רכב הנתבעים לבין המיניבוס, לפיכך "חתך" רכב הנתבעים שמאלה על מנת למנוע התאונה, ואולם רכב התובע המשיך פגע ברכב הנתבעים והסב לו נזק, הכל ברשלנותו הבלעדית והמלאה של התובע לתאונה ולנזק".

...

לנוכח האמור דין התביעה להידחות.

עוד אציין כי בעדותו בפניי בדיון הראשון טען התובע כי "אני ירדתי מהרכב והנתבע 2 כבר הזיז את הרכב ונכנס לחניית בית המשפט. הספקתי לצלם מספר תמונות". בהתחשב בכך כי בתמונות שצורפו לחוות דעתו של השמאי נראה הנתבע 2 סבורני כי לא היה מקום לטעון כי הנתבע 2 "נעלם לי" כפי שנטען בדיון הראשון ובכתב התביעה.

סיכומו של דבר לנוכח כל האמור אני מורה על דחיית התובענה.

דיון והכרעה הנתבעת טענה, כי התובעת אחראית להתרחשות התאונה שכן רכבה עמד באדום לבן במקום אסור והפריע לתנועה.

מטעמים אלה לא ראיתי לפסוק כל פיצוי בגין אי מסירת הפרטים והנובע מכך כולל שהתובעת נאלצה לדבריה, לגשת לתחנת המישטרה מספר פעמים, בנסיבות מקרה זה. אשר לנזק, התובעת בעצמה הודתה בדיון כי נגרם לה נזק של שיפשוף.

לאור זאת הנתבעת תשלם לתובעת 500 ₪ בגין הנזק, בנוסף תשלם חלק יחסי בשמאות בשיעור של שליש משכ"ט השמאי בסך 250 ₪, אגרת פתיחת תיק בסכום של 50 ₪ ובגין הצורך להגיש את התביעה סכום נוסף של 250 ₪.

...

נדחית טענת התובעת, כי רק הגלגל האחורי של רכבה חנה באדום לבן לאור התמונות.

הגם שהשמאות לא כוללת נזק לגלגל לא ניתן להתעלם מכך שבתמונות שהציגה הנתבעת אין זכר לנזק זה. דהיינו, המסקנה היא וכך התרשם ביהמ"ש בדיון שהנזק שגרמה הנתבעת לרכב התובעת הוא שונה / פחות מהנזק שתועד בתמונות שצילם השמאי (ע' 4 ש' 22).

על כן אין התובעת זכאית למע"מ. בהעדר קבלת תיקון דין התביעה היה להדחות במלואה שכן לא די להוכיח נזק, אלא יש להוכיח גם את עלות התיקון בפועל.

לאור זאת הנתבעת תשלם לתובעת 500 ₪ בגין הנזק, בנוסף תשלם חלק יחסי בשמאות בשיעור של שליש משכ"ט השמאי בסך 250 ₪, אגרת פתיחת תיק בסכום של 50 ₪ ובגין הצורך להגיש את התביעה סכום נוסף של 250 ₪.

רקע וטענות הצדדים לפניי תביעה, שעניינה פיצויים בגין ניזקי רכוש, אשר נגרמו בתאונת דרכים מיום 9/4/21 (להלן: "התאונה").

כעולה מכתב התביעה, ביום התאונה, רכב התובעות (להלן: "רכב התובעות") עמד בחנייה כדין במצב עצירה מוחלטת כאשר דלתו פתוחה.

לטענתו, לא חנה באדום לבן כי שטען ב"כ הנתבעת 2.

...

אקדים אחרית לראשית ואציין כי על סמך החומר המונח לנגד עיניי, נוכח התרשמותי הישירה והבלתי אמצעית מהנהגים במהלך חקירותיהם הנגדיות בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק לרבות טופסי ההודעה, תמונות הנזק וסרטון מקום התאונה, ובשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, ומוקדי הנזק בכלי הרכב ותוך שאני לוקחת בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את מלוא השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על חלוקת אחריות בין הנהגים, כאשר עיקר האחריות לקרות התאונה מוטלת על כתפי הנתבעות בשיעור של 50%.

עוד ולאחר ששמעתי את טענות הנתבעות לעניין העדר כיסוי ביטוחי, בשל התליית רישיון הנהיגה, אציין כבר עתה, כי לאחר עיון במסמכים שהוגשו לעיוני על ידי הנתבעת 1, אני מוצאת לדחות את טענת הנתבעת 2, להעדר כיסוי ביטוחי.

אשר על כן טענת הנתבעת 2 להעדר כיסוי ביטוחי נדחית.

סוף דבר אשר על כן, לסילוק סופי ומוחלט, של כל תביעות התובעות נגד הנתבעות, תשלם הנתבעת 2 לתובעות סך של 4,949 ₪ נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, אגרת בית משפט כפי ששולמה וכפי שתשולם וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית.