תביעת פיצויים בגין תאונה עם משאית בעבודה

רקע - ההליך, הצדדים והמחלוקת לפני תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שהוגשה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

תעוד רפואי מזמן אמת מחזק את גרסת התובע לאופן קרות התאונה: בגיליון חדר המיון מיום התאונה (נספח א' לתצהיר התובע ת/3) תועד "ביום קבלתו בעת עבודתו נפל ממשעית (כך במקור, צ"ל 'משאית', - ר.ש) וחבלה בקרסול משמאל". תעוד נוסף (נספח ב' לתצהיר התובע ת/3) שיש בו כדי לחזק את גרסת התובע: בטופס בל/250 שנכתב ביום התאונה, מתועדות נסיבות התאונה, כפי שנמסרו למנהל המחסן הממונה עליו, בו ביום: "...במהלך ירידתי מהמשאית החלקתי על רגל שמאל"; גם ב'טופס אחזקת קובץ תאונות' אצל המעסיקה, מתועדת הגרסה ביחס ופן קרות התאונה: "בזמן עבודתו עצר בתחנת דלק כשירד מהמשאית החליק". מכל האמור, אני קובעת שהתובע עמד בנטל להוכיח את גירסתו לאופן קרות התאונה, כמפורט לעיל; דהיינו, תוך כדי ירידה במדריגות המשאית.

אין להיתעלם מכך שהתובע אדם צעיר, שעבודתו מצריכה גם פעילות פיזית הקשורה בהובלת סחורות ממקום למקום; עם זאת, יש לתת את הדעת לכך שהתובע חזר לעבודתו בתוך פרק זמן קצר, ולא שינה את עסוקו ואף עלה בידו להשביח את שכרו, במומו, לסכום נטו של מעל 9,000 ש"ח. לאור כל אלה, ראיתי לפסוק לתובע, בראש הנזק של פגיעה עתידית אפשרית בכושר ההישתכרות שלו - פיצוי גלובאלי בסך של 115,000 ₪, בתוספת פיצוי בגין הפסד תנאים סוצאליים, סה"כ: 129,375 ₪.

...

יישום הדין וההלכה על נסיבות התאונה דנן, מביא למסקנה שאירוע הירידה מהרכב, מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפלת"ד; בהתאם לכך - הנתבעת חבה בפיצוי התובע בגינה.

הפסדי שכר לעתיד- פגיעה בכושר ההשתכרות: דין טענת הנתבעת לפיה אין כל משמעות תפקודית לנכות האורתופדית בכף רגלו של התובע, העובד כנהג חלוקה, להידחות.

דין דרישה זו להידחות.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע בגין נזקי הגוף הנובעים מהתאונה דנן, סך של 218,344 ₪.

תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 12.8.91, במהלך עבודתו בהעמסת בלוני גז על משאית.

אכן, גם בעדותו הדגיש התובע כי התריע בענין התקלה שבמעקה של הרמפה השניה של המשאית, שלוש פעמים ואף סימן את המקום בסרט זוהר, אולם בכל פעם חזרה המשאית עם הסימון מבלי שתוקנה (עמ' 14, ש' 7-9).

גירסתו הראשונית של התובע לצוות הרפואי בחדר המיון בסמוך לאחר התאונה היתה כי נפגע ממוט ברזל (גם אם שמע את הדברים) וכך גם רשם בטופס התביעה במל"ל. יש לצרף לכך את עדותו של התובע, שלא נסתרה ונתמכה למעשה גם בעדות העד יאיר נחום בדבר הנוהג לסמן תקלה במעקה של המשאית בסרט צהוב.

...

שאלת החבות - דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את עדי הצדדים וקראתי את סיכום טענותיהם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל וכי יש להטיל את האחריות לקרות התאונה על הנתבעות, באופן שזו תחולק ביניהן באופן שווה.

בנסיבות אלה ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש להעמיד את שיעור נכותו התפקודית של התובע, כמו גם את שיעור הגריעה מכושר השתכרותו על 85% משיעור נכותו הרפואית.

בנסיבות אלה, מקובלת עלי טענת התובע כי יש לחשב את הפסדי שכרו לעבר בהתאם לשיעורי הנכות הזמנית שנקבעו לו על ידי המומחה מטעמו (חודשיים 100%, חודשיים 50% ו-7 חודשים 25%).

בפני תביעה לתשלום פיצויים בגין פגיעה בתאונת דרכים - עבודה.

חישוב הנזק הפסדי שכר לעבר- התובע, יליד 21.11.1981, כיום בן 42, עבד כנהג משאית והשתכר עובר לתאונה, על פי תלושי השכר שהוגשו, שכר חודשי בסך של 10,700 ₪ נטו.

...

לפיכך אני קובעת שלתאונה מיום 24.11.19 יש לייחס נכות רפואית בשיעור 5% שהוא מחצית מהנכות הרפואית של התובע.

לפיכך, אני מקבלת את טענת התובע כי לא עבד כששה חודשים לאחר התאונה.

מתוך הנחה שהתובע נזקק לעזרה מסוימת לאחר התאונה ואף להוצאות רפואיות כאלה ואחרות, אני קובעת פיצוי גלובלי בשני ראשי נזק אלה- של ההוצאות ועזרת צד ג' בסך של 8,000 ₪.

לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין פגיעה בתאונת דרכים.

ד"ר עאוני יוסף, שמונה כמומחה מוסכם בתחום האורתופדי, קבע כי בעקבות התאונה מושא התביעה נותרה לתובע נכות בשיעור 5% כחלק יחסי מסעיף 37(5) א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז- 1956 (להלן: תקנות הביטוח הלאומי) וזאת בגין הגבלה בחלק מתנועות הצואר.

בעניינינו, על פי דו"ח רציפות הביטוח התובע לא עבד בחודשים יולי ואוגוסט 2017 לאחר התאונה, ולאחר מכן שב לעבודה סדירה כנהג משאית.

...

הנכות התפקודית הנכות התפקודית נקבעת על ידי בית המשפט בהתאם לראיות ולכלל הנסיבות הרלבנטיות לנפגע ולהשלכות שיש לפגיעה על תפקודו ועיסוקו ( ראו ת"א (שלום חי') 43803-12-15 ס' א' ר' נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (נבו 10.05.2021)  וכן   רשות הטבע והגנים נ' שוקרון  (17.03.2013) לעתים ישנה חפיפה בין הנכות הרפואית לזו התפקודית, אך ישנן פעמים בהם בית המשפט יגיע למסקנה כי בנסיבות המקרה, עולה הנכות התפקודית על הרפואית, או ההיפך (ע"א אררט נ' אזולאי, פ"ד מ(4) 690, 700 (1986);  ע"א 4919/09 עזאם נ' בר (14.6.2011)).

למרות האמור, אני סבורה כי לאור מכלול פגיעותיו של התובע נגרמה לתובע פגיעה מורכבת המשפיעה על תפקודו כשיעור נכותו הרפואית.

בהעדר ראיות ומתוך הנחה כי התובע נזקק לסיוע של בני משפחתו בעיקר בסמוך לאירוע התאונה, אני קובעת כי הפיצוי המגיע לתובע בראש נזק זה עומד על סך 20,000 ₪.

הנתבעת הייתה המבטחת של המשאית במועד התאונה, אולם דחתה את תביעת התובע לפצוי, משום שבמועד התאונה לא החזיק הנהג ברישיון נהיגה תקף.

לאחר התאונה ובשל העדר הכנסות כאמור, לא הצליח לעמוד בהחזרי ההלוואה והמשאית נתפסה ע"י בעלת המישכון.

ברם, לשאלת בית המשפט כי ידייק במועדים ענה: "מתי זה היה, אני משיב שזה היה ב-02/016/2019. כלומר, אחרי התאונה. אחדד, לפני התאונה נגשת אליהם וקיבלתי רישיון זמני. אחרי שעשיתי את הנהיגה המונעת, זה היה לפני התאונה, קבלתי אישור על כך שעברתי את המבחן ואז הייתה התאונה. אין לי את הרישיון הזמני, רציתי להחזיר להם והם אמרו לי שלא הבאתי את הפלסטיק. הרישיון הזמני בבית. כשבאתי לקבל בחזרה את הפלסטיק, את אמרו לי שאני לא נתתי את הפלסטיק. אחרי התאונה הרישיון הזמני היה תקף לחצי שנה ולאחר מכן לא הייתי צריך קבוע, כי הפסקתי לעבוד ומאז לא חזרתי לעבוד כנהג משאית" (עמ' 8, שו' 11-17).

...

לאור כל האמור, המסקנה היא כי רישיון הנהיגה של הנהג נפסל ובמועד התאונה לא החזיק ברישיון נהיגה תקף.

התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.