כך או כך, המחיר שדרש התובע הוא על מוצרים חדשים ולא משומשים כפי שטוען שנגנבו לו. הנתבע הגיש במישטרה מספר תלונות כנגד התובע בגין השחתת רכוש ואלימות.
יוער בהקשר זה, הגם שלא הוזכר בפסק הדין, כי בע"א 6720/99 מתן פרפרה נ' ארתור גולדו (28.8.2005) נפסק כי גם אם קיימת הסתייגות מהצעת מחיר בנוגע לסכום הנזק נגרם ניתן לפסוק על פי אומדן גלובאלי על הצד הנמוך עת "ייתכנו מקרים בהם משתכנע בית המשפט כי קיים נזק שמן הראוי לפצות עליו וכי בהעדר פיצוי תקופחנה באופן ממשי זכויותיו של הניזק. במקרים אלה אין זה מן הנמנע כי בית המשפט יפסוק פיצוי על דרך אומדן בגלובלי "על הצד הנמוך והבטוח, שם שמירה על האיזון הראוי" (שם, בפיסקה 9), עת נכון לאותה עת הכלל היה כי מקום בו הוכח קיומו של נזק, הרי שאין באי יכולת לחשב אותו בדייקנות כדי לדחות את תביעת הפיצויים ועל כן אם הוכח כי נגרם נזק שלא ניתן לחישוב מדויק, כי אז רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים על פי אומדנא ובילבד ששעור הפצוי יאומד לפי מידת הנזק המשוערת.
נפסק כי גם בבית משפט לתביעות קטנות הנטל רובץ על התובע הן ביחס לסוגיית החבות והן ביחס לשעור הנזק, והפנה לאמור בהילכת אשקר שהוזכרה דלעיל, כי "במצבים שבהם קיים קושי – מובנה או פרטני – בהוכחה מלאה ומדויקת של שיעור הנזק, ניתן יהיה להסתמך על התשתית הראייתית החלקית שהוצגה בפני בית המשפט לצורך עריכת אומדנה... אף ניתן לנהוג בגמישות מסוימת" אם כי, כאמור בעיניין אשקר, "מכאן ועד חריגה מהוראות הדין המהותי באשר לנטלי ההוכחה – ארוכה הדרך, ובלתי עבירה". יוער כי באותו עניין כי הערכאות קמא קבעו את סכום הפצוי בהתבסס על הצעת מחיר ממוסך מטעם התובעת שם שתקבלה כראיה לקיומו של נזק ולעלות תקונו ולא דחה את הוכחת הנזק רק מפני שהתובעת לא הגישה חוות דעת מוסמכת.
אולם ככלל, דומה כי יש להמנע מהסתמכות מוחלטת על הצעת מחיר מכיוון שאינה מחייבת ולא ניתן להפעיל כל סנקציה כנגד עורכה אם יתברר כי טעה (ראו תק 4292-03-22 **** סניצקי נ' עובדיה הובלות ומנופים בע"מ (20.11.22)), וכן ככלל "לא זו הדרך של הוכחת נזקים, לא באמצעות הגשת הצעת מחיר ולא באמצעות תצהירו של אדם הצופה מהצד. הייתה דרושה הגשת חוות דעת כדת וכדין" ((ת"א (ירושלים) 16551-01 החברה לפיתוח מפעלים משחקי שלמה 1979 בע"מ נ' מוקד אמינות ארצי) (ראו ענין סניצקי והמבואות שם – ת"ק 1673/04 זולקובר גל נ' לב שי) אולם מקום בו מדובר במקור מוסמך יכול ויש לחרוג מהכלל של הגשת חוות דעת מוסמכת ובשים לב גם לסכום התובענה.
...
מכל מקום, ככל הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה ועל כן, משנטל ההוכחה הוא על התובע, כי אז אין מנוס אלא לדחות את תביעתו, בהינתן שבית המשפט גם אינו פוסק על סמך אינטואיציות אלא על סמך ראיות המנוחות לפניו, וגם מקום בו כפות המאזניים מעויינות (50%-50%) כי אז עת הנטל הוא על התובע להוכיח מעבר למאזן ההסתברויות (51%), הרי שהתביעה נדחית.
נוכח זאת, אני מורה על מחיקת התביעה על מנת לאפשר לתובע להגישה מחדש לאחר שישכיל לבסס את התשתית הראייתית בנוגע לגורם הנזק ולשיעור הנזק ולא לדחותה, וזאת בשים לב להגמשת סדרי הדין כאמור בתביעות קטנות שיאפשרו לו לרכז את ראיותיו כדבעי.
בכל הנוגע לנזקים האחרים שנטענו (עת בדיון העלה הנתבע, התובע שכנגד נזקים נוספים שלא הוכללו בכתב התביעה) הרי שפתוחה לו הדרך להוכיח כדבעי גם בנוגע לגורם הנזק ולצרף את כלל הנזקים אם כי הנתבע הודה בהגינותו כי לו התובע לא היה מגיש תביעה, הוא היה מוותר על תביעתו אולם מקום בו הוא נתבע, כי אז הוא מבקש הכרה בנזקים שנגרמו לו ולכן חלף הגשת תביעה נוספת על סכום גבוה יותר מהודקת בראיות – מוטב כי בני משפחתו של התובע ישלמו לנתבע ולו עבור נזקי העץ ויניחו את הסיפור מאחוריהם כי על פניו יש לחוב את התובע מבחינת האחריות לנזק, לפחות בעניין זה. היה ויגיעו להסדר, חרף סגירת התיק יוכלו להגיש לבית המשפט למתן תוקף של פסק דין או כי הנתבע יצהיר כי שולם לו וכי מתחייב שלא לתבוע בגין הנזקים הנטענים מושא תובענה זו.
בשים לב לכך שתביעתו של התובע נדחית לגופה אולם תביעתו של הנתבע כן יש בה ממש אולם עליו להדקה ולהגישה מחדש עת התובע לא נדרש היה להכין כתב הגנה משפטר עצמו בהכחשה סתמית כוללת כי מדובר בשקר וכזב לא התמודד עם הטענות - התובע ישלם לנתבע סך של 550 ₪ הוצאות משפט.
