תביעת פיצויים בגין שריפה שנגרמה מהתקנת מערכת חשמל לקויה

תביעה בסדר דין מהיר לפצוי בגין ניזקי שריפה שנגרמה מהתפוצצות סוללות ליתיום של קורקינט חשמלי.

לו רצה התובע להוכיח כי הסיבה לארוע השריפה היא התקנה לקויה היה עליו לתמוך זאת בחוות דעת מומחה מטעמו.

תמיכה לכך ניתן למצוא אף בכך שמערכת החשמל במחסן נותרה פעילה לאחר פרוץ השריפה, ללא סימנים לקצר חשמלי ובכך שלא נימצאו על המטען סימנים משמעותיים של חריכה.

אין באמור, כדי לסתור את קביעתי, כי הכשל שגרם לשריפה היה טמון בסוללות ואני ער לכך שייתכן וארוע השריפה לא היה נימנע גם אם הנתבע כלל לא היה מתקין את הסוללות (וראו לעניין זה עדותו של המומחה) אולם מצאתי כי לאור כל האמור לעיל, גם לנתבע אחריות מסוימת לנזקים, וכי לו היה מזהיר את התובע כי עליו להשגיח על ההטענה (לפחות בפעם הראשונה) ולהיות ער למשך הזמן בו מתבצעת ההטענה, היה בכך להפחית את ניזקי השריפה.

...

עם זאת מצאתי לפסוק לתובע, בנסיבות העניין, פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 2,000 ש"ח, עקב השריפה והזמן שנדרש להשקיע בשל כך. לאור כל האמור, מצאתי לפסוק לטובת התובע פיצוי בסך כולל של 17,415 ש"ח (3,000 ש"ח + 3,200 ש"ח + 2,280 ש"ח + 6,435 ש"ח + 500 + 2,000 ש"ח).

מסכום זה יש להפחית 10% בשל אשמו התורם של התובע (1,742 ש"ח) כך שסכום הפיצוי הכולל לא זכאי התובע הוא בסך של 15,673 ש"ח. לאור האמור לעיל לעניין חלוקת האחריות הנתבעת 2 תשלם מתוך סכום זה סך של 12,190 ש"ח (70% מסך של 17,415 ש"ח) והנתבע ישלם סך של 3,483 ש"ח (20% מסך של 17,415 ש"ח).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, לעניין חלוקת האחריות לשריפה וסכום הנזק שנגרם לתובע ובשים לב לכך שקיבלתי אך חלק מהתביעה (וכי לא מן הנמנע כי אם התביעה הייתה מוגשת בסכומה הריאלי, יתכן והיא הייתה מתייתרת), אני מורה כדלקמן: הנתבע (עודד בר) ישלם לתובע סך של 3,483 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך של 266 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ש"ח. הנתבעת 2 (גרין בייק יבוא ושיווק רכב חשמלי בע"מ) תשלם לתובע סך של 12,190 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך של 932 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ש"ח. התביעה נגד הנתבעת 3 (החברה לסחר השקעות ולוגיסטיקה – טיל בע"מ) נדחית והתובע יישא בשכ"ט עו"ד הנתבעת 3 בסך של 4,000 ש"ח. הסכומים ישולמו בתוך 45 ימים החל מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

השאלות העומדות בפני בית המשפט בתיק דנן הן: על מי מוטל נטל הראיה במקרה של שריפה שפרצה שלא במקרקעי הנתבע ו/או במיטלטליו; וכן- מה דינה של עדות מומחה המעיד בעניינים שאינם בתחום מומחיותו? רקע: בפניי תביעה כספית על סך של 45,020 ₪ בגין ניזקי רכוש שנגרמו לרכבה של התובעת מ.ר. 7584964 ש"י 2008 (להלן: "הרכב") כתוצאה משריפת רכבה בעת נסיעה, לאחר שבאותו היום הותקנה ברכבה על ידי הנתבע, בעל עסק להתקנת ומכירת מערכות חשמל לרכב, מערכת DVD (להלן: "המערכת").

התובעת צרפה לכתב תביעתה חוות דעת שמאית בה הוכרז רכבה כאובדן גמור והוערך הפצוי בגין הנזק לרכבה בסך של 32,120 ₪.

אמנם המומחה עמד בתחילת חקירתו על טענתו כי הסיבה העיקרית להיתלקחות היא כשל בהתקנת המערכת (ר' עמ' 3 לפרוטוקול ש' 19); וכי ראה "נסיבות שרידים של חוטים" לפיהן הגיע למסקנתו כי השריפה נגרמה כתוצאה מחיבורים לקויים של המערכת.

...

דיון והכרעה: אקדים אחרית לראשית, וכבר כעת אבהיר כי לאחר ששקלתי בדבר, ובחנתי את מכלול העדויות שהובאו לפניי והמצב המשפטי, מסקנתי היא כי יש לקבל את טיעוני הנתבע במלואם וכי דין התביעה להידחות.

סבורני שלא ניתן לראות בתצהיריו של המבקש משום חוות דעת מומחה".

לעניין זה יפים הדברים שנפסקו ע"י כב' השופט ר.שפירא בת.א.(חי') 732/01 לוי תולי נ' חיפה כימיקלים בע"מ, שם נעתר ביהמ"ש המחוזי לבקשת הנתבעת שלא לקבל חוות דעת של מומחה מטעם התובעים, מהטעם שאינו מומחה בנושאים שבהם עוסקת חוות דעתו: "הקביעה האם כישורי המומחה הולמים את הנדרש מסורה לבית-המשפט שבפניו מעיד המומחה. כבר נפסק כי אין הכרח שבכל תחום המומחה יהיה בעל תעודה פורמאלית או השכלה פורמלית. עם זאת, כאשר תחום המומחיות הוא בשאלות שבמדע הרי שעל המומחה להיות בעל הכשרה פורמאלית ואקדמית מתאימה, ולחילופין בעל התנסות מוכחת בתחום המדעיים עליהם הוא מבקש להעיד וניסיון מקצועי השקול לזה של מומחה בעל הכשרה פורמאלית, או לפחות קרוב לכך. כמו כן, על המומחה להמציא ראיות כי הוכר ככזה בקהילה המדעית הרלוונטית. (כך גם עפ"י המשפט האמריקאי והמשפט העברי).

לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית התביעה.

בעיניין זה טוענת אירנה כי נג'אר הסכים לשלם על התקנת מערכת גילוי אש בעלות של 45,000 ₪, אך כאשר הגיעו אנשי מיקצוע להתקינה סרב לשלם ולכן המערכת לא הותקנה ובהמשך פרצה במבנה שריפה בשל כשל בארון החשמל, אשר לא התגלתה בשל העדר מערכת גילוי אש. אירנה טוענת כי השריפה גרמה לה לנזקים בסך 672,287 ₪ ותמכה טענה זו בחוות דעת שמאי.

ביחס לנזקים נטען כי במבנה היו ליקויים רבים אשר אירנה תיקנה עם כניסתה וכי השריפה נגרמה באשמת נג'אר שסרב להתקין מערכת גילוי אש והחזיק ארון חשמל מעץ שלא היה מתוחזק כראוי.

הפסיקה בעיניין זה קבעה כי תובע העותר לפיצויים בגין הפרת חוזה שגרמה נזק, מחויב להוכיח לא רק את הנזק שניגרם (כמובנו בסעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970) אלא גם את הפצוי המגיע לו. בהעדר הוכחת סכום הפצוי הנכון, אין לפסוק פיצוי על דרך האומדנא, אף אם הוכח שניגרם נזק (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע, פ"ד לה(2),800).

הגם שטענת אשם תורם היא טענת הגנה אשר אינה מקימה בהכרח גם זכות תביעה, ראוי לראותה במקרה זה כתמונת ראי של הטענה עליה ביססה אירנה את תביעתה, שכן נג'אר התגונן מפניה ולא יהיה זה משום עוות דין באם היא תדון בפסק הדין כטענת הגנה, בעוד שהתעלמות ממנה עלולה דוקא לגרום עוות דין (ראו למשל טענתה בסעיף 78 לתצהירה בו טענה לאשמתו של נג'אר בנזקי השריפה בשל כך שלא התקין מערכת גילוי אש; כן ראו טענתו של שטיינר מטעם נג'אר כי "לא הייתה מערכת כיבוי אש כדי למנוע שריפה בדיוק מהסוג שקרתה שם"( בעמ' 62, בש' 32)).

...

כן הבאתי בחשבון שלא צורפה קבלה בדבר שכ"ט המומחה מטעם נג'אר. סיכומו של דבר.

תביעת אירנה (ת.א 54609-06-16) נדחית.

לאור כך, אני מחייב את הנתבעים - אירנה פרשט ואלכסנדר פרשט, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים - חנא נג'אר ומוסך הבונים חנא נג'אר ובניו בע"מ סך של 396,137 ₪.

תביעה שהגיש התובע לפיצויו בגין נזקיו שנגרמו כתוצאה מאי-אספקת חשמל סדירה.

תיכתובות בין הצדדים במכתב מתאריך 20.9.2013 מאת "קניון אמין כיוף" אל הנתבעת נכתב שבעקבות אספקה לא סדירה של חשמל ביום 16.9.2013 בערב נגרם נזק למנוע של מקרר ולמערכת D.V.R. בתשובת נציגת הנתבעת אל התובע מיום 29.9.2013 נכתב כי זכאותו לקבלת פיצוי תבחן בהתאם לתוצאות הבדיקה ואמות המידה.

המומחה גרס כי לפי אמות המידה יש לפצות את התובע אם מדובר בתחזוקה לא ראויה, והדגיש כי יש חשיבות לשאלה האם הנתיך נשרף בגלל ליקוי בתחזוקה, בשל עומס יתר או בגלל ליקוי בתחזוקה.

המומחה גרס שיש היסתברות אפסית שמנוע המדחס ומערכת ה- D.V.R נזוקו בשל נחשול מתח עקב שריפת הנתיך, וסביר שהדבר היתרחש עקב תקלה פנימית במערכת החשמל בקניון או במוצרי החשמל עצמם, אשר אינם באחריות הנתבעת.

עם זאת, למרות שהתובע טען כי היו תלונות נוספות, הוא לא זימן עדים לתמוך בעובדה זו. (4) כפי שעלה ממכלול העדויות, אף אם היו בקניון הגנות שונות במערכת החשמלית, היה באפשרותו של התובע להתקין הגנות נוספות שיכלו למזער את נזקיו בתקלה מסוג זה. עם זאת, לא הייתה מחלוקת כי התקנת הגנות אלו איננה בגדר חובה.

...

מהטעמים שיפורטו להלן יש מקום במקרה הנוכחי לחלק את האחריות לנזק שנגרם לתובע באופן שווה בין שני הצדדים: (1) כפי שטענה הנתבעת, בהתאם לאמת מידה 48 הפסקת חשמל בודדת או שריפת נתיך אינם מזכים בפיצוי.

התוצאה לאור האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: (1) 13,075 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת כתב התביעה, 9.1.2017, ועד לתשלום המלא בפועל; (2) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; (3) שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 3,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

טענות הצדדים התובע עותר לפצוי בשל נזקים כלכליים "כבדים", כלשונו, אשר נגרמו לו ולמשפחתו מחמת ליקויים רבים ואף מסכני חיים במושכר שבעטיים נאלצו לעזוב את המושכר ולתור אחר דירה חלופית לאחר שלושה חודשים וחצי בלבד של שכירות במושכר, בהסכמת הנתבע, יחד עם שני ילדיהם הקטינים (בן השנתיים ובן ה-6 חודשים).

סיכומו של דבר, התובע סיכם את הליקויים בדירה בדמות רטיבות וטחב חמורים– ליקויים אשר עלולים לגרום לבעיות בריאות בעיקר לילדיו הרכים בשנים, כגון בעיות בדרכי הנשימה; מערכת החשמל במושכר הייתה לקויה וזאת בעיקר בשל חוסר הארקה שעלול להיות מסכן חיים; המים בדירה היו לטענתו עם צבע "אפור מגעיל" ובעלי "ריח מזעזע של ביום /חלודה/מסריח ולא ברור". עבור זאת התובע מבקש כאמור פיצוי.

(מצורף בזה צלום המודעה מדף הפייסבוק נספח ט')) סה"כ 3750 ₪ עבור הוספת חלק של ארון המטבח שנקנה באיקאה והורכב על ידי 2185 ₪ קבלה וצילומים מצורפים בזה (נספחים ה ו-ו' 3) כתוצאה מהחזרת החוטים בתוך המחיצה שהנתבע הזיז בצורה שגויה נוצר עומס על הקו והמזגן הקפיץ את הנתיך בכל עת שהוא הופעל טפול של טכנאי במזגן שבעצם לא היה מקולקל עלה- (ראה נספח מ') סה"כ 550 ₪ החלפת מזגן תקין בסלון – עבור המזגן (נספח י') סה"כ 2,369 ₪ עבר עבודת התקנת המזגן שהוחלף – חשבונית מיום 19.3.10 סה"כ 650 ₪.

כן טען כי התובע הזיז מחיצה במטבח ועשה שינוי בחיווטי החשמל, מה שגרם לקצרים שגרמו לשריפת לוח החשמל אותו נאלץ לתקן בסכום של 1750 ₪ (צורפה חשבונית).

אשר לטענה כי התובע גרם עקב תיקון לקוי לשטפון של מים ועל דלתות המטבח החלו לצוץ כתמי רטיבות (נספח ו'3 לכתב התביעה שכנגד) – שוב, אין ביכולתי לקבוע ממצאים בדבר רשלנותו של הנתבע שיש לחייבו בפצוי בהתאם לסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין בשל אי עמידה ברף הראייתי.

...

על כן, בשים לב לטענות התובע והנתבע מנגד, אני סבורה כי התוצאה המאוזנת ביותר היא שהמחוברים יישארו במושכר והנתבע יוכל לעשות בהם שימוש מבלי שיצטרך לשלם או לפצות עבורם.

סיכומו של דבר, התרשמתי, כי שני הצדדים הפרו את החוזה.

לכך יש להוסיף סך של 4000 ש"ח פיצוי על דרך האומדנה בשל הנזקים שנגרמו לציוד התובע וכן פיצוי נוסף בשל עוגמת הנפש הרבה וההתעסקות עם הרטיבות פעם אחר פעם והטרחה, סך של עוד 1500 ש"ח. התובע ישלם לנתבע סך של 330 ₪ עבור תיקון קרמיקה וחפוי קיר וריצפה על פי חשבונית אותה הציג הנתבע, וכן 100 ₪ עבור צינור ההשקיה.