התובעים הם זוג, שהגישו תביעה על סכום של 23,500 ₪ לבית-המשפט לתביעות קטנות כנגד הנתבעת, העוסקת במכירת רהיטים, ממנה רכשו ביום 17.12.19 פריטי ריהוט שונים – מיטה, שני מזרונים, שולחן פינת אוכל, ששה כיסאות לפינת אוכל, ספה, שידה לסלון, ושני שולחנות סלון (להלן – הריהוט), תמורת סכום של 22,000 ₪.
בביקור בעיסקה של הנתבעת לא הגיעו התובעים להסכמה, ובקשתם לקבל כורסה במתנה כפצוי סורבה, ולפיכך פנו והגישו תביעה זו. בכתב התביעה נטען כי גם הריהוט שהוחלף פגום וכי התובעים דורשים לקבל לידיהם השבה של מלוא תמורת העסקה וסכום ההובלה ששלמו.
אמנם, התובעים טענו בכתב התביעה ובדיון כי השולחן עודנו פגום, והפנו לתמונה יחידה שצולמה מזוית צדדית לשולחן, בה מופיע מעין סדק לכאורה בצד השולחן, אולם סברתי כי אין הדבר מלמד בבירור על קיומו של פגם, ויתכן כי הדבר נובע מעצם מהותו כחומר עשוי עץ, לו עשויים להיות סדקים ונקיקים באופן טבעי.
...
מכל המקובץ לעיל עולה – כי השידה שבסלון ביתם של התובעים כיום אינה בגוון התואם לגוון שנבחר על-ידם בעת ההזמנה, וברוחב שהוזמן, ולצד זאת שולחנות הסלון שסופקו, גם אם אינם תואמים לחלוטין את ההזמנה המקורית, הנם בצורה שהתבקשה (עגולה) ובגוון התואם לשידה הקיימת; פינת האוכל שסופקה בתחילה באופן שלא תאם את ההזמנה – הוחלפה; הכיסאות בפינת האוכל שסופקו בתחילה כשאינם תואמים את ההזמנה הוחלפו, לכיסאות אחרים שאמנם לא היו זהים לאלה שהוזמנו על-ידי התובעים במקור, אך לכאלה שהם בחרו בבית העסק של הנתבעת, וללא תוספת חיוב כלשהי.
בנסיבות אלה, ובהתאם לקביעות לעיל, אין הצדקה להיעתר לתביעה במלואה במובן של ביטול העסקה והשבת מלוא התמורה לתובעים, בצירוף עלות ההובלה ששילמו.
נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה, ומחייבת את הנתבעת לפצות את התובעים בסך של 1,200 ₪.
