כך צוין כי לא ניתן לשלול מצב שבו בכדי לנסות ולהגדיל את הנזק, לאחר שהמערער לא היה מרוצה מהרכב שנרכש בשל הרעידות ובשל פגמים נוספים, הוא גרם לתקלה במכוון כדי לנסות ולהחמיר נזקיו.
בשים לב לכך שנדחתה התביעה העיקרית לביטול העסקה והשבת התמורה, נדחו גם יתר מרכיבי התביעה בגין פיצוי על ירידת ערך, פיצוי על עוגמת נפש ועל שכירת רכב.
לעמדת המערער, התקלות במערכת החשמל הנובעות מחיבור רופף של מחברי הארקה, שנמצאו על ידי המומחה מטעם בית המשפט באמצעות מר בכר, כבר היו ברכב בשלב מוקדם בו פנה המערער לבדיקת הרכב במכון בדיקה.
המשיבות טענו, כי המערער אינו פועל באופן ראציונלי, כלקוח סביר, ולדוגמא אין כל הצדקה להחלטתו להעמיד הרכב ולא להשתמש בו. שהרי, בית משפט קמא קבע מפורשות בפסק הדין, בהתבסס על בדיקות יסודיות שערכו מומחים מיומנים ,מנוסים ואובייקטיבים מטעמו, כי אין ברכב כל פגם וניתן לעשות בו שימוש רגיל ומקובל ולהפיק ממנו הנאה מרובה.
...
אף אם מדובר בתקלות שאינן מצדיקות את ביטול העסקה (לאחר שבסופו של דבר טופלו ותוקנו), הרי שמהלך הדברים הנוגע לגילוי התקלות והתנהלות המשיבות, מצדיק לטעמנו פסיקת פיצוי מסוים למערער.
על רקע הערתנו בנושא זה, ובשים לב לתוצאה בדבר קבלת הערעור באופן חלקי, אנו סבורים כי נכון יהיה לבטל את החיוב שהוטל על המערער בתשלום ההוצאות.
נוכח כל האמור, הערעור מתקבל באופן חלקי, כך שתביעת המערער תתקבל בחלקה, ועל המשיבות לשאת בתשלום פיצוי למערער בסך של 30,000 ₪.
