תביעת פיצויים בגין קניית מקפיא נגד המוכר

בית משפט השלום בקריות ת"א 4079-10-16 לפני כבוד השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים תובעת פלונית נתבעים 1.גמא דיל / ביג גמה בע"מ ח.פ.513739250 ע"י ב"כ עו"ד רפי רפאלי 2.נקוי הגליל 91 בע"מ ח.פ.511632799 (בהקפאת הליכים) ע"י ב"כ עו"ד תומר וסרמן ו/או גלעד אריאלי 3.זהר דליה בע"מ ח.פ. 540101672 4.ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ הנתבעות 3,4 ע"י ב"כ עו"ד הוד, סוקול ושות' פסק דין

פתח דבר: ענייננו בתביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף.

התביעה הוגשה כנגד הנתבעת מס' 1 כמי שעסקה בממכר המוצר (להלן: "המוכרת" או "החנות"); כנגד הנתבעת מס' 2 כמי ששווקה אותו (להלן: "המשווקת"); הנתבעת מס' 3 כיצרנית המוצר (להלן: "היצרן") והנתבעת מס' 4 כמי שביטחה את הנתבעת מס' 3 באחריות כלפי צד ג'.

העד מעוז מטעם הנתבעת 1, המוכרת, אישר כי המוצר דנן נקנה ברשת שבבעלותו בהתאם לקבלה שצורפה ואולם העיד כי התובעת או מי מטעמה לא דאגו לפנות אליו בסמיכות לקרות התאונה על מנת לבדוק את העובדות או את מצלמות האבטחה בחנות (עמ' 42, שורות 18-19) ולא סיפקו את המוצר ממנו לכאורה נפגעה התובעת.

...

שלישית, התנהלותה של התובעת מנתקת כל קשר בין פגם כלשהו, אם בכלל, לפגיעתה, שכן כאמור המסקנה שנובעת מהראיות שלפניי היא שהנזק אירע לאחר שהמוצר יצא משליטת הנתבעות, זאת מעבר לנזק הראייתי המובן מאליו שנגרם להם בשל כך. נזק זה נגרם לנתבעים גם בשל אי דיווח מצד התובעת ואי עריכת פניה מתאימה בסמיכות למועד האירוע.

משכך, הטענות בגין הפרת חובות חקוקות נדחות בזאת.

נוכח כל המפורט לעיל – אני מורה על דחית התביעה.

במסגרת התביעה השנייה הגישו המוכרים נגד העורר תביעה שכנגד, לפצוי בגין הפרת החוזה.

בעקבות זאת פנו המוכרים לבנק בבקשה להקפיא את ההחזרים.

עוד פורט בסעיף כי לעומת רשימת הסעדים בכתב התביעה, בסיכומים שהגיש בתביעה השנייה, עתר העורר לפצוי בגין מכלול נזקיו, לרבות: הסכומים ששילם בגין מחיר הדירה; פרעון חוב פיגורים של המוכרים לבנק; שפוץ הדירה; דמי התיווך; מס רכישה ששילם; שכ"ט עו"ד ששילם לאביטל והובלה של תכולת הדירה לצורך פינויה במסגרת הליכי כנוס הנכסים.

...

בית המשפט מצא בפרשת מ.ו. השקעות כי לא מדובר בביטול 'אוטנטי' של העסקה, על רקע המבחנים שנקבעו בפסיקה, לאחר שחלפו בין 7 ל- 8 שנים מאז בוצעו העסקאות; הביטול נעשה בין צדדים קרובים ולמעשה, בין אותם צדדים בכובעים שונים; הביטול נעשה לאחר שהעסקה הכתה שורש, והחברה נהגה בנכסים מנהג בעלים לאורך השנים.

במועד שביקש לבטל את העסקה, לא מצא בית המשפט להעניק לעורר את הסעד של ביטול ההסכם, הן לאור השיהוי הרב בבקשה לביטול ההסכם, הן בשל השינוי בנסיבות, שלא אפשר את ביטול העסקה, לאחר שהדירה נמכרה בהליכי ההוצאה לפועל לצדדי ג'.

סיכום מאחר שלא מדובר בענייננו בביטול עסקה במשמעות סעיף 102 בחוק מיסוי מקרקעין, דינו של הערר להידחות.

בפני תביעה לפצוי בגין ליקויי בנייה, בפרויקט בו בשל צו מניעה שהוצא במסגרת הליכי פירוק של קבלן המשנה, נימנע מהנתבעת, יזמית הפרויקט ומוכרת הדירות בו, להשלים את הבניה ולבצע התיקונים.

ייתכן, שאחרים גרמו לנתבעת להפר את החוזה מול התובעים, וייתכן שלנתבעת ישנה עילת תביעה כנגד אותם צדדים שלישיים, אולם אין בכך כדי לפטור אותה מאחריותה על פי החוזה.

מעת שניפתח תיק פירוק, האפשרות שיינתן צו הקפאת הליכים, ושהנאמן יבחר להמשיך בהתקשרות החברה ולבצע במקומה את החיוב שלה לבנות את הפרויקט, היא אפשרות שכיחה גם כן. לפיכך, אין מקום לקבוע שביצוע הסכמי הרכישה סוכל, וכי סיכול זה שולל מהתובעים את עילת התביעה.

עגמת נפש כבר נפסק כי "בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד (ראו גם: א' נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים(2001) עמ' 421(" (עא 5602/03‏ ‏ אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ (28.2.05)).

...

גם בעניין זה אני סבורה שיש להעדיף את פרשנות המהנדס ברגמן למפרט הטכני.

לפיכך, אני מקבלת את עמדת התובעים בסעיף זה, וקובעת שהנתבעת תפצה את נציגויות הבתים המשותפים בעלות כפי שנקבעה על ידי המומחה לצורך ביצוע הציפוי לפי המפרט.

לסיכום לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובעים כדלקמן: הנתבעת תפצה את התובעים 1 ו- 2 (משפחת עובדיה) בסך 37,920 ₪ בגין הליקויים, בתוספת 30,000 ₪ עבור התקנת תקרת בטון, ובתוספת 6,800 ₪ עבור פיקוח הנדסי בגין תיקון הליקויים.

ההליך והסוגיות להכרעה זו תביעה לפצוי בגין איחור במסירתה של דירה, שרכשו התובעים מן הנתבעת.

חלק מן האיחור – 55 ימים – נבע מכניסתה של החברה הקבלנית, שנשכרה לבנות את בית-הדירות, אורתם סהר הנדסה בע"מ, להליכי-פירוק ובגדרם ניתן בענינה צו להקפאת-הליכים (פר"ק (מחוזי תל אביב) 22662-10-16; כבוד הנשיא איתן אורנשטיין).

(א) לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר, זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו: (1) סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.5 – בעבור התקופה שתחילתה במועד החוזי וסיומה בתום שמונה חודשים מאותו מועד; (2) סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.25 – בעבור תקופה שתחילתה תשעה חודשים לאחר המועד החוזי ואילך.

...

לפי נוסחת-הפיצוי, שבסעיפים 5א(1) ו-(2) לחוק המכר (דירות), בגין שמונת חודשי-האיחור הראשונים על הנתבעת לשלם לתובעים את הסכום החודשי המוסכם – 5,800 ש"ח כפול 1.5, היינו סך של 69,600 ש"ח. בגין ששה החודשים ורבע הנוספים – 5,800 ש"ח כפול 1.25, היינו סך של 45,313 ש"ח. התוצאה בתוך 15 ימים מיום, שקיבלה לידיה פסק-דין זה, תשלם הנתבעת לתובעים, יחד ולחוד, סך של 114,913 ש"ח, בצירוף של הפרשי-הצמדה ורבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום-הגשתה של התביעה (9.4.2018) ועד היום, היינו, סך של 119,602 ש"ח. בתוך אותו פרק-זמן תשלם הנתבעת לתובעים, יחד ולחוד, הוצאות-משפט ועיקרן החזר של סכומה הנכון של האגרה, עלות-עבודתם של מומחי-השמאות וטרחה בהתייצבות מי מהתובעים לשלוש ישיבות בבית-המשפט, בסך של 10,400 ש"ח; ועוד שכר-טרחה של עורך-דין בסך, כולל מע"מ, של 12,700 ש"ח. בקביעתו של שכר-הטרחה, שהוא נמוך מן המפורט בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 התחשבתי בהסדר הדיוני, שגיבשו הצדדים וחסך חלק מהוצאותיהם בניהולו של ההליך.

חרף פניותיה של התובעת אל הנתבע, היא לא זכתה לכל מענה ועל כן היא רואה בהתנהגות הנתבע כהפרה יסודית של הסכם הרכישה באופן המזכה אותה בפצוי המוסכם בשיעור של 10% מהמחיר הכולל של הדירה, וזאת ללא הוכחת נזק, בהתאם לסעיף 12.8 להסכם הרכישה אשר קובע כדלקמן: "הפר הקונה ההסכם בהפרה יסודית, ישלם הקונה למוכרת פיצויים מוסכמים בסך השווה ל 10% מהמחיר הכולל של הדירה (לעיל ולהלן: הפצוי המוסכם") וזאת בלא לפגוע או לגרוע מזכותה של המוכרת לתבוע ולקבל כל סעד אחר מהקונה למוכרת על פי ההסכם ו/או הדין.

לטענתו, לאחר החתימה על ההסכם, הוא הודיע לתובעת כי בשלב זה לא ניתן לקבל משכנתא, ולכן הייתה הבנה ברורה בין הצדדים כי כל עוד לא ניתן לקבל את המשכנתא הסכם הרכישה מוקפא.

להשלמת התמונה, הגיש הנתבע כנגד התובעת תביעה שכנגד בגין פיצוי כספי בסך של 230,600 ₪ בה עתר להשבת כספים אשר שילם על חשבון העסקה בסך של 14,048 ₪; וכן פיצוי בסך של 107,000 ₪ בגין הוצאותיו עקב ביטול העסקה (מסירות מיוחדות מארה"ב לארץ, הוצאות השהייה בארץ והוצאות המתווך); ופצוי נוסף בסך של 123,000 ₪ בגין ההליכים המשפטיים שנוהלו כנגדו, לרבות תיק הוצאה לפועל, צו עיכוב יציאה מהארץ ונזקים נפשיים שנגרמו לו לטענתו בעקבותיהם.

...

סוף דבר אני מקבל את התביעה במלואה ומורה על חיוב הנתבע בתשלום הפיצוי המוסכם בסך של 410,000 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה (26.02.18) ועד יום התשלום בפועל.

אני מורה על דחיית התביעה שכנגד.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 10,649 ₪ ובשכר טרחת עורך דין בסך של 28,100 ₪, הכל בתוספת ריבית והצמדה מהיום ועד יום התשלום בפועל.