לאור האמור,הצויים שנתבעו הנם צוים למניעת גרימת מיטרד ופגיעה בפרטיות וכן צו עשה לאטימת דלת הכניסה המקורית לדירת הנתבעים ולסילוק צלחת לוין של חברת יס שהותקנה, לטענת התובעים, על קיר דירת התובע.
לעניין הצוים להם עתרו התובעים ושנותרו בתביעה ביחס לכהן, נטען כי דלת הכניסה המקורית נעולה ולא נעשה בה שימוש וכי הם אינם לקוחות של יס.
לאחר שהצדדים הגישו חוות דעת מטעמם לתמיכה בטענותיהם ובהתאם להסכמתם, מונה מומחה מטעם ביה"מ- המהנדס השמאי והמודד מר זיבק מרואן (להלן:"המומחה").
עוד אדגיש כי התובעים לא תבעו כלל פיצוי בגין עוגמת נפש, שנגרמה להם לכאורה ממעשי הנתבעים הנטענים בעבר.לכן גם אם הייתה מוכחת ההטרדה הנטענת (אשר כאמור לא הוכחה),לא היו זכאים לכל פיצוי כספי בעיניין.
לאור כל האמור, מצאתי להעתר לשני סעדים בלבד מבין כל הסעדים שנתבעו, והם אטימת הכניסה הישנה והסרת צלחת הלווין.
...
למסקנה זו ניתן להגיע גם בבחינת מאזן הנוחות שכן כהן הודו כי כמעט ולא נעשה כל שימוש בפתח זה כיציאה, למעט הוצאת לכלוך החוצה ואף בצלחת הלווין נטען כי לא נעשה כל שימוש.
מאחר שבשלב זה מתגוררים הנתבעים 3-4 בדירה ואולם מאידך הנתבע 1 הודה בחקירתו כי התחייב לעמוד "מאחורי הנכס" אם תתגלה בעיה (וראו גם סע' 4.2 להסכם המכר בין חסן לכהן),הצו יינתן ביחס לכל הנתבעים ואני מורה לנתבעים ,ביחד ולחוד, לאטום את דלת הכניסה המקורית לדירת חסן ולסלק את צלחת הלווין וזאת תוך 30 יום.
התביעה הכספית כנגד נתבעים 1-2 וכן תביעת התובעת 2 כנגדם, נדחות במלואן.