תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה-1975 (להלן: החוק).
בסירטון רואים את התובע מתאמן בחדר כושר, ובתמונות כשהוא נמצא בתנוחות שונות ביום חתונתו, בעבודתו כמאבטח ברכבת, במסגרת טיולים ועוד.
סעיף הליקוי בו בחרה הועדה הנו כללי ואף סתום במידת מה, מכאן קיימת חשיבות לעמוד על מימצאי בדיקתה של ועדה זו. בדו"ח הוועדה מדרגה ראשונה מיום 16.5.18 אשר במסגרתו נקבעה נכותו הצמיתה של התובע בגין החבלה בשורש כף היד נרשמו בפרקים 7 ו-8 לדו"ח שני ממצאים.
...
ככל שאראה לקבל את הבקשה, אזי תינתן החלטה מתאימה, ואם דעתי תהיה כי דין הבקשה דחיה, אזי את נימוקיי אביא בגדרי פס"ד.
בקשתה של המבקשת ממוקדת בנכויות שנקבעו בעקבות ההגבלה בתנועות כתף ימין וגם שורש כף יד ימין.
מכל אלה, ולאחר שנתתי את דעתי לשכר הממוצע במשק העומד על סך 10,500 ₪, לעובדה שהתובע לא זכה לקבל תעודת בגרות, גילו, סיכויי הקידום והשתכרותו לפני התאונה, אני סבור כי צודק והוגן לחשב את הפסדיו לעתיד לפי שכר המשתווה לכ-90% מהשכר הממוצע במשק בסך 9,450 ₪.
סוף דבר
מכל האמור, אני מקבל בזאת את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 423,028 ₪, מעבר לתשלום התכוף ולתשלומי המל"ל (ענף נפגעי עבודה).
כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט כולל מע"מ בשיעור %15.21 מהיתרה שלעיל, והוצאות משפט בסך 3,000 ₪.
