תעודות עובד ציבור – במסגרת הדיון המוקדם מתאריך 30/09/2021 (בתיק היתקיימו שתי ישיבות דיון מוקדם, אולם ככל שלא ייאמר אחרת, המונח "דיון מוקדם" יתייחס להלן לישיבה מתאריך 30/09/2021), עתר ב"כ הנתבעת כי יוצא צו למוסד לביטוח לאומי (להלן – המל"ל), במטרה לבסס את הטענה כי התובע לא עבד בנתבעת בחלק מתקופת העבודה שטען לה. בהחלטה מתאריך 06/10/2021, נעתר בית הדין לבקשה והורה למל"ל להגיש לידי ב"כ התובע מסמכים מהענפים נכות כללית, נפגעי עבודה ואבטלה, בנוגע לתביעות שהגיש התובע ו/או גמלאות שקבל בשנים 2014 – 2015.
הנתבעת, מעבר לטענתה כי התובע התפטר, הסתפקה בהכחשה כללית של התביעה, כמו גם של חישוב התובע, אך לא טירחה לפרט את הגנתה ובעקיפין ניתן לומר כי טענות הגנתה הן שהתובע התפטר, ששכרו הקובע של התובע ותקופת עבודתו אינן כפי שטען, וכן שהפקידה פיצוי פיטורים לביטוח פנסיוני.
בית הדין הארצי קבע כי לגבי הלנת פצויי הפיטורים שנצברו בקופות, יש לחייב את המעסיקה בפיצויי הלנה משמעותיים, בשיעור של 100% מהסכום שהולן, קרי סך של 40,000 ₪, תוך שקבע כך:
"קשה להיתעלם מהחומרה של עיכוב בשחרור כספים, המצויים בידי צד שלישי (קופות הפיצויים), שהזכאות לקבלתם אינה שנויה במחלוקת, בנסיבות של עובד בגיל צעיר, אך בעל וותק של כשבע עשרה שנים במקום העבודה, אשר איבד את כושר עבודתו ויכולת הישתכרותו בתאונה שאירעה בעת עבודתו בשורות מעסיקו העומד בפני הוצאות כספיות דרמאטיות עקב נישואיו. הסיבה המסתברת היחידה לעיכוב בשחרור הכספים – המצויים כאמור לעיל בידי צד שלישי, כך שאין בשחרורם הכבדה על המעסיק – אינה אלא הפעלת לחץ בלתי הוגן ובלתי ראוי על העובד אגב הדיון בזכויותיו הנוספות, תוך ניצול לרעה של מצב העובד ושל חוסר יכולתו, עד לאחר חתונתו, לנקוט בהליכים כנגד בעלי האולם בו הוא עתיד להנשא.".
מטבע הדברים, נסיבות המקרים שפורטו לעיל אינן זהות לחלוטין לענייננו, אולם בעניינינו, ובראי התמונה הכוללת של העסקת התובע, יש ליתן משקל משמעותי להיבט ההרתעתי, למשך ההלנה, לסכום פצויי ההלנה המלאים, ולמצבו האישי של התובע בעת הפיטורים.
אשר לתביעה לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין – התובע טען כי פוטר לאלתר באמצעות מכתב, בהיותו בחופשת מחלה, עת אישתו עמדה ללדת, ופיטוריו נפלו עליו כרעם ביום בהיר, והכניסו אותו לדכאון מתמשך שהעיב על שמחת הלידה, לאחר ש"נתן את נשמתו" 6 שנים ושירת את מעסיקיו במקצועיות ונאמנות.
בנסיבות העניין בהם ממילא פיטורי התובע אינם כדין בשל אי עריכת שימוע, איננו סבורים כי עלינו לפתח את טיעוני התובע.
...
מכאן, אנו מורים על מחיקת התביעה כנגד מר ג'אד.
אין מחלוקת שהתובע החל את עבודתו אצל הנתבעת בחודש 07/2014, ושיחסי העבודה נותקו סופית בחודש 07/2020, אולם הנתבעת טענה כי בתווך היו תקופות שבהן לא התקיימו יחסי עבודה, או שהתובע שהה בחל"ת.
התובע הועסק בתפקיד טכנאי שטח, ובהתקנה וניתוק של מנויי אינטרנט וכבלים, וכן בתיקון תקלות.
בכתב ההגנה הנתבעת טענה כי יש לדחות כל רכיב שנתבע מעבר לתקופת ההתיישנות, ולגופם של רכיבים הכחישה את מכלול התביעות, לרבות את הסעדים ודרך חישובם, וטענה כי יש לדחות את התביעה.
תעודות עובד ציבור – במסגרת הדיון המוקדם מתאריך 30/09/2021 (בתיק התקיימו שתי ישיבות דיון מוקדם, אולם ככל שלא ייאמר אחרת, המונח "דיון מוקדם" יתייחס להלן לישיבה מתאריך 30/09/2021), עתר ב"כ הנתבעת כי יוצא צו למוסד לביטוח לאומי (להלן – המל"ל), במטרה לבסס את הטענה כי התובע לא עבד בנתבעת בחלק מתקופת העבודה שטען לה. בהחלטה מתאריך 06/10/2021, נעתר בית הדין לבקשה והורה למל"ל להגיש לידי ב"כ התובע מסמכים מהענפים נכות כללית, נפגעי עבודה ואבטלה, בנוגע לתביעות שהגיש התובע ו/או גמלאות שקיבל בשנים 2014 – 2015.
מעבר לדרוש נציין ממילא יש לדחות את התביעה בשל היעדר פירוט והוכחה.
על רקע זה, ובהיעדר גרסה ברורה ומוכחת מצד התובע באשר לסכומים שהולנו ולמשך ההלנה, התביעה בגין רכיב זה נדחית.
י.ט. סוף דבר
התביעה מתקבלת בחלקה, ואנו מורים לנתבעת לשלם לתובע, בתוך 30 ימים, את הסכומים הבאים:
פיצויי פיטורים בסך של 54,000 ₪, בניכוי סכומי הפיצויים הצבורים בקופה, בהתאם למפורט בסעיף 169 לעיל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך 08/07/2020 ועד למועד התשלום המלא בפועל.
