התובע, רופא מומחה בנוירוכירורגיה ובעל תת היתמחות בנוירוכירורגיה אונקולוגית ורדיוכירורגיה, הגיש תביעה לפצוי כספי בסכום כולל של 2,228,315 ₪ בגין הפרת דיני המינהל הצבורי, הפרת חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981 (להלן – חוק הגנת הפרטיות), הפרת חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 (להלן – חוק איסור לשון הרע), פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש.
לפיכך, התביעות לפצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין הפרת דיני המנהל הצבורי ופצוי כספי מהתאגיד בגין אי עריכת שימוע – נדחות.
הינה כי כן, בשלב הראשון יש לפרש את הביטוי המדובר בפרשנות אובייקטיבית; בשלב השני יש לבחון האם לפי הפרשנות האובייקטיבית הדברים שנאמרו עולים כדי לשון הרע על פי סעיף 1 לחוק והאם אופן אמירתם מהוה פירסום לפי סעיף 2 לחוק; בשלב השלישי יש לבחון האם למפרסם עומדות ההגנות המפורטות בחוק ובשלב הרביעי, ככל שנקבע שפורסם לשון הרע ושהפירסום אינו חוסה בצלן של ההגנות הקבועות בחוק, נבחנת שאלת הסעדים ובכללם גובה הפצוי הראוי לתובע.
...
פיטורי התובע מבית החולים בסמוך לתום תקופת הניסיון וכפועל יוצא, פיטוריו גם מהתאגיד ומהטכניון גרמו לו לצער רב עקב הפגיעה בהכנסות ובמעמד ובפרט על רקע הסיקור התקשורתי של הליך הפיטורים והשלכותיו על שמו הטוב והמוניטין המקצועי בבית החולים ומחוצה לו. כך גם, לאחר הפיטורים, התובע לא הצליח למצוא עבודה בארץ לרבות כרופא נוירוכירורג כללי בקופת חולים ובתפקידים שונים בחברות תרופות ובחברות הזנק רפואיות ובסופו של דבר, נאלץ להעתיק את מקום מושבו ומשפחתו לחו"ל. בנסיבות אלו, אין מחלוקת שנגרמה לתובעת עגמת נפש רבה בעקבות הפיטורים.
]
סוף דבר
101.
בהתחשב בסכום התביעה והיקפה ביחס לתוצאה, התובע ישלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות בסך 10,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
