תביעת פיצויים בגין פיטורים ללא שימוע ועוגמת נפש

לפנינו תביעתה של גב' מיכל אסולין (להלן – התובעת) לפצוי בגין פיטורים ללא שימוע, עוגמת נפש, השלמת הפרשות לקופת גמל, העדר מתן הודעה על תנאי עבודה, פיצוי מכוח חוק הגנת השכר, התשי"ח -1958 בשל אי החזר הוצאות דלק וכן תביעה למתן צו עשה אשר יורה לנתבעים להפסיק לעשות שימוש בתיבת הדואר האלקטרוני בה השתמשה בעת שיעבדה עבורם.

...

הנתבעים ישלמו לתובעת ביחד ולחוד סך של 5,000 ₪ פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העסקתו בהתאם לדין.

כמו כן, אנו מורים לנתבעים להפסיק לעשות שימוש בתיבת הדואר האלקטרונית ששימשה את התובעת בעת עבודתה בחברה ובחתימתה.

בנסיבות הללו מצאנו לחייב את הנתבעים בהוצאות התובעת בסך 4,000 ₪ בלבד.

כאמור התובע תבע פיצוי על פיטורים שלא כדין וללא עריכת שימוע ופצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו. בהתאם למפורט בתצהירו של התובע, ביום 30.7.17 זומן על ידי גולן, מעסיקו, להגיע למשרד הנתבעת בנתניה.

פיצוי בגין פיטורין שלא כדין – ללא עריכת שימוע כדין כאמור קבענו כי התובע פוטר מעבודתו בנתבעת.

ביחס לפצוי בגין נזק שאינו ממוני נקבע כי "עגמת נפש אינה עומדת בהכרח ביחס ישיר לנזק הממוני, וצערו של עובד המשתכר שכר גבוה אינו בהכרח גדול מצערו של עובד המשתכר שכר נמוך [ראו ענין פלונית ובר"ע (ארצי) 20418-03-13 משה סעיד נ' מנוסביץ רעות (7.11.2013)]. במסגרת זו ניתן לשקול מיגוון שיקולים, אשר מבלי להתיימר למצותם, כוללים: עוצמת הפגם והחומרה במחדלי המעסיק, האם חובת השימוע הופרה באופן מלא או חלקי (לענין בחינת מהותיות הפגם ראו: ענין אורן; ענין אהרונוב פיסקה 63); אופיו של ההליך שקוים – ככל שקוים – והאם נשמר בגדר השיח והשיג כבודו של העובד כאדם או שאך הוטחו האשמות (ראו ענין פלונית וענין אורן); האם הפיטורים היו מסיבה עניינית או שאינה עניינית, שכן החומרה המהותית הקיימת במקרה בו עילת הפיטורין אינה עניינית משליכה גם על תוצאת החומרה שבאי שמירה על זכויותיו הדיוניות של העובד טרם פיטוריו; משך תקופת העסקת העובד; גילו של העובד (ראו ענין אהרונוב פיסקה 63) ; האם נפל דופי גם בהתנהגות העובד (ראו ענין פלונית פיסקה 42) ועוד". (ע"ע (ארצי) 23402-09-15 אוריאל ברד - קנסטו בע"מ (28.2.17)).

...

לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה.

נוכח האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: סך של 500 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה.

בהתחשב בסכום שנתבע לעומת הסכום שנפסק, אנו קובעים כי אין צו להוצאות.

  במסגרת תובענה זו נתבעו הרכיבים הבאים: פיצויים בגין פיטורים שלא כדין (פגמים בשימוע, עוגמת נפש ואובדן הכנסה), הפרישי פצויי פיטורים, הפרישי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, הפרישי פדיון חופשה והבראה, קרן הישתלמות וכן פיצויים בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי עבודה ובגין פגמים בתלושי השכר.

...

לסיכום האמור עד כה - לצורך ההכרעה בשאלת תחולת צו ההרחבה החל על הצדדים יש לבחון מה היה עיקר עיסוקה של הנתבעת, אם מדובר בהתקנה של מערכות למיזוג אוויר ואז יחולו הוראות צו ההרחבה בענף הבנייה, או ייצור של תעלות פח, המשויך כאמור לתעשיית המתכת.

כפי שנפרט להלן, למרות הקביעה בהליך הקודם (בנושא תחולת צו ההרחבה בענף החשמל, מתכת ואלקטרוניקה), הרי שעל יסוד הראיות שהוצגו בהליך זה, שוכנענו כי יש לקבוע כי על הצדדים חלות הוראות צו ההרחבה בענף הבניה.

פיצויים בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה - דין התביעה לפיצויים בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה להידחות, מאחר שהתובע החל לעבוד אצל הנתבעת בשנת 2007.

אשר על כן נדחית התביעה לפיצויים בשל פגמים בתלושי השכר, על יסוד הוראות חוק הגנת השכר.

סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פדיון חופשה בסך 1,549 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.18 ועד התשלום בפועל; פדיון הבראה בסך 4,776 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.18 ועד התשלום בפועל; דמי גמולים לקרן השתלמות (חלק המעסיק) בסך 16,293 ש"ח בצירוף הפרשי הצמד וריבית כחוק, מיום 1.7.18 ועד התשלום בפועל.

נסיבות סיום העסקת התובע התובע טען כי בחודש 07/2020 פוטר מעבודתו, באמצעות מכתב פיטורים שנימסר לו בתאריך 08/07/2020, ללא הודעה מוקדמת, ללא שימוע, עת היה בחופשת מחלה ובעקבותיה, ורק כעבור חודש מפיטוריו זימנה אותו הנתבעת לשימוע.

פיצויים בגין סיום העסקת התובע בכתב התביעה התובע עתר לפיצויים בזיקה לפיטוריו, תחת שלושה ראשי תביעה: פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, פיצויים בגין אי עריכת שימוע ופיצויים בגין עוגמת נפש.

...

מכאן, אנו מורים על מחיקת התביעה כנגד מר ג'אד. אין מחלוקת שהתובע החל את עבודתו אצל הנתבעת בחודש 07/2014, ושיחסי העבודה נותקו סופית בחודש 07/2020, אולם הנתבעת טענה כי בתווך היו תקופות שבהן לא התקיימו יחסי עבודה, או שהתובע שהה בחל"ת. התובע הועסק בתפקיד טכנאי שטח, ובהתקנה וניתוק של מנויי אינטרנט וכבלים, וכן בתיקון תקלות.

בכתב ההגנה הנתבעת טענה כי יש לדחות כל רכיב שנתבע מעבר לתקופת ההתיישנות, ולגופם של רכיבים הכחישה את מכלול התביעות, לרבות את הסעדים ודרך חישובם, וטענה כי יש לדחות את התביעה.

תעודות עובד ציבור – במסגרת הדיון המוקדם מתאריך 30/09/2021 (בתיק התקיימו שתי ישיבות דיון מוקדם, אולם ככל שלא ייאמר אחרת, המונח "דיון מוקדם" יתייחס להלן לישיבה מתאריך 30/09/2021), עתר ב"כ הנתבעת כי יוצא צו למוסד לביטוח לאומי (להלן – המל"ל), במטרה לבסס את הטענה כי התובע לא עבד בנתבעת בחלק מתקופת העבודה שטען לה. בהחלטה מתאריך 06/10/2021, נעתר בית הדין לבקשה והורה למל"ל להגיש לידי ב"כ התובע מסמכים מהענפים נכות כללית, נפגעי עבודה ואבטלה, בנוגע לתביעות שהגיש התובע ו/או גמלאות שקיבל בשנים 2014 – 2015.

מעבר לדרוש נציין ממילא יש לדחות את התביעה בשל היעדר פירוט והוכחה.

על רקע זה, ובהיעדר גרסה ברורה ומוכחת מצד התובע באשר לסכומים שהולנו ולמשך ההלנה, התביעה בגין רכיב זה נדחית.

י.ט. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, ואנו מורים לנתבעת לשלם לתובע, בתוך 30 ימים, את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך של 54,000 ₪, בניכוי סכומי הפיצויים הצבורים בקופה, בהתאם למפורט בסעיף 169 לעיל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך 08/07/2020 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

התביעה היא לשכר (18,000 ש"ח),פצויי הלנה (21,600 ש"ח), פיצוי מוסכם (70,000 ש"ח), פיצוי בגין פיטורים שלא כדין (30,000 ש"ח), ודמי הודעה מוקדמת (בסכום לכאורה לא מכומת).

נטען גם לפצוי מוסכם בסך 70,000 ש"ח, וגם לפצוי על פי נזקים "עונשיים" (לפי הרישא של כתב התביעה) או מוכחים (בגין העידר שימוע ועוגמת נפש, לפי המשך כתב התביעה) בסך 30,000 ש"ח. החוזה הנטען בו מופיעה תניית הפצוי המוסכם, שנוי במחלוקת.

...

אנו דוחים את הטענה.

סוף דבר אנו מקבלים את התביעה בחלקה, ופוסקים את הסכומים הבאים: 198 + 528 ש"ח = 726 ש"ח שכר, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה, מיום 1.12.2021 ועד לתשלום בפועל.

הנתבע ישלם לתובע גם הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח. הסכום הנמוך נקבע בשים לב להוצאות שכבר נפסקו כנגדו בהחלטת ביניים, ומטעם סוציאלי.