מנגד לטענת הנתבעת:
למרות שהנתבעת קידמה את התובע ונתנה לו תנאי העסקה נדיבים, בחר התובע לסיים את עבודתו אצלה תוך גרימת נזקים של מיליוני שקלים, תוך הצגת מצגים מטעים בפני הנהלת הנתבעת, חיוב הנתבעת בהזמנות פרטיות שהזמין התובע לביתו, הפרה בוטה של הסכם העסקה עימו, כאשר לאחר סיום עבודתו עבר לעבוד בחברה מתחרה תוך שהוא עושה שימוש בסודות מסחריים ובמידע חסוי של הנתבעת לרעתה ותוך תחרות בלתי הוגנת, בחוסר תום לב.
התובע התפטר ולכן אינו זכאי לפצויי פיטורים וכי בהתאם להסכם העסקה והנוהג הקיים בנתבעת, שולמו לתובע כל הכספים שהצטברו בקופת הגמל אליה הפרישה הנתבעת במשך כל השנים.
התובע אינו זכאי לפצויי פיטורים מכוח הוראת סעיף 11 לחוק פצויי פיטורים משלא הוכיח זכאות זו.
בחודשים שקדמו להתפטרותו של התובע, הוא לא מילא אחר הוראות הסכם ההעסקה, נימנע מלדווח למנכ"ל הנתבעת על מצב חטיבת הפרויקטים שבניהולו, נימנע מלטפל בפרויקטים שטיפולו לגביהם נידרש, יצר מצגי שוא ופעל בתרמית כלפי הנתבעת ומנהליה.
שלילת פצויי פיטורים ושיעורה מסורה "בראש ובראשונה למעסיק אשר ראוי לו לשקול את מידתיות הפעלת הסנקציה וכמובן מסור הדבר לבית הדין המעביר ביקורת על החלטות המעסיק". כאשר מועלית על ידי המעסיק טענה בדבר שלילת פצויי פיטורים מן העובד, או הפחתתם, יקח בית הדין בחשבון שיקוליו את מכלול נסיבות יחסי העבודה בין הצדדים, ולא רק את מעשיו של העובד, אשר לטענת מעסיקו מהוים עילה לשלילת פצויי הפיטורים .
מה השכר הקובע לתחשיב פצויי פיטורים?
האם רכיב גילום זקופות המצוי בתלושי השכר של התובע הנו רכיב שכר יסוד שיש לקחתו בחשבון לצורך פצויי פיטורים?
עיון בכתב ההגנה של הנתבעת מעלה כי יש בו גרסה מאוד מפורטת בנוגע לרכיב גילום זקופות, כמצוטט: "27.... הנתבעת לא פצלה את שכרו של התובע, היות ושכרו היה בסך 46,000 ₪ בלבד. אין ספק כי טענת התובע בעיניין זה הנה מקוממת ומעידה עשרות מונים על חוסר תום ליבו ועל היותה של תביעתו נצלנית וקטרנית. בסך של 2975 ₪ לגביו טוען התובע כי הנו חלק מהשכר שלו מופיע בלוש השכר כ"גילום זקופות" בסכום של 2706 ₪ ולעתים בסכומים אחרים.
התביעה שכנגד
לאחר ששמענו את כלל העדים ובחנו את כלל הראיות שוכנענו כי הנתבעת והתובעת שכנגד הרימה את הנטל להוכחת חלק מרכיבי התביעה שכנגד בלבד וזאת בנוגע לחוסר תום לב של התובע בכל הנוגע לחלק מהרכיבים שנתבעו על ידה וזאת בנוגע להתנהלות התובע בכל הנוגע להוצאת חשבוניות זכוי, וכן בנוגע למחדלי התובע לאחר סיום העסקתו בכך שעבר לחברה מתחרה ופנה ללקוחות הנתבעת בחוסר תום לב תוך שימוש במידע הרב שהיה בידו נוכח תפקידו הבכיר בחברה וחשיפתו למידע רב נוכח האמור.
...
לאחר ששקלנו את השיקולים הדרושים, ובכלל זה מידת הפסול שדבקה במעשיו של התובע , תפקידו הבכיר ותקופת העסקתו , מצאנו לנכון לחייב את התובע בפיצוי בסך של 30,000 ₪ בגין הפרת חובות תום הלב והאמון כלפי התובעת בגין רכיב זה.
סוף דבר
התביעה מתקבלת בחלקה והתביעה שכנגד מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין הסכומים המפורטים להלן:
הפרש פיצויי פיטורים בסך 193,051 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.
מנגד התובע ישלם לנתבעת תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין סך של 40,000 ₪ בפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב במהלך תקופת העסקתה וכן סך של 30,000 ₪ בגין הפרת חובת תום הלב לאחר תקופת העסקתו, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.
