תביעת פיצויים בגין פגיעה בכתף בתאונת עבודה

לפני תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף, אשר הוגשה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

במסגרת תביעתו למוסד לביטוח הלאומי שהוגשה בסמוך לאחר התאונה נקבעה נכותו הצמיתה של התובע בשיעור של 5% ובהמשך, בעקבות תביעה להחמרה שהגיש הוגדלה נכותו בשנת 2014 לשעור של 15% בגין הפגיעה בכתף השמאלית הכוללת קרע בשריר.

נסיבות ארוע התאונה בכתב התביעה צוין לגבי נסיבות התאונה, כי "ביום 28.3.04 נפגע התובע בתאונת דרכים בזמן עבודתו אל הנתבע ובנוגע לשימושו ברכב השייך הנתבע. בעת ירידתו מהרכב מעד התובע ונפל, תוך שהוא נפגע בגופו, ובעיקר בכתף שמאל." בתצהירו תאר התובע את נסיבות התאונה כך: "התאונה הראשונה הייתה ביום 28.3.04. המדובר בתאונת דרכים שהתרחשה תוך כדי ירידתי מרכב של צה"ל בבסיס עופר. המדובר בג'יפ מוגן ירי בו סיימתי לנהוג רגע לפני התאונה.

" במסמכים נוספים אשר צורפו לתצהיר התובע נרשמו נסיבות הארוע כך: בגיליון הקבלה מבית החולים ממועד התאונה נרשם: "פרק את הכתף היום בבוקר". במכתב שיחרור מבי"ח נרשם: "fell on lin left ". במסמך רפואי מקופת חולים מיום 15.6.04 נרשם: "נפל נפגע בכתף שמ." בטופס "הודעה על תאונה – עובד צה"ל", אשר צורף לתיק המוצגים מטעם הנתבעת (נ/1, להלן – "דו"ח הפציעה"), תוארה התאונה כך: "כאשר ירדתי מגוף רכב מוגן ירי הסתובבתי לסגור את הדלת והלכתי לבוחן נתקלתי באספלט ונפלתי על הצד ופרקתי כתף שמאל" בטופס "הודעה על פגיעה בעבודה", אשר הוגש על ידי הנתבעת (הודעה על צירוף מסמכים מיום 15.1.20), תוארה התאונה באופן דומה לתאור המופיע בדו"ח הפציעה: "כאשר ירדתי מרכב (מוגן ירי) הסתובבתי לסגור הדלת הלכתי נתקלתי במכשול באספלט ונפלתי על הצד" בעדותו תיאר התובע את נסיבות התאונה כך: "שהייתי בג'יפ, מוגן ירי, וכשבאתי לפתוח את דלת הג'יפ, לרדת מהג'יפ, ואיך שפתחתי את הדלת הורדתי את הרגל למטה, הדלת ניסגרה עלי, זה מוגן ירי, משקל מאוד כבד, הדלת נדחפה עלי, דחפה אותי, לא יכולתי להתייצב, תפסתי את הדלת ועפתי למטה, בחוץ, בגלל האספלט שנתקלתי בו" (עמ' 19 לפרוטוקול שורות 16-21).

...

במקרה שלפני, לנוכח הגרסאות הסמוכות לתאונה הקושרות את נפילתו של התובע להיתקלות באספלט בעת הליכה ולא לרכב, ובהיעדר כל סיוע לא ניתן לסמוך על עדות התובע כי נפגע בעת הירידה מהרכב ובעקבות טריקת הדלת, גרסה שניתנה רק בשלב מאוחר הרבה ביותר והיא בבחינת גרסה "כבושה". יפים לעניינו דברי כב' השופט וינוגרד בת.א (ירושלים) 14686/08 מחמד אחמד דבש נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (29.6.2009): "בנסיבות אלה, כאשר התובע טען בעדותו לגירסה הסותרת גירסה קודמת שמסר, ואין בידו כל ראייה חיצונית לחיזוק גירסתו הראשונה או השניה, המסקנה המתבקשת היא שלא ניתן להסתמך כלל על דבריו. מאחר וכל תביעתו אינה מושתתת אלא על עדותו היחידה של בעל-דין בהליך אזרחי, ודבריו נמצאו נסתרים מתוכם, לא ניתן להשתית עליהם ממצאים עובדתיים. משכך הם פני הדברים יש לקבוע שלא עלה בידי התובע להוכיח כי נפגע בנסיבות המתוארות על ידו, ולפיכך לא עלה בידו להוכיח את תביעתו במאזן ההסתברויות הנדרש בהליך האזרחי." (סעיף 9 לפסק הדין) סוף דבר כפי שהובהר לעיל, גרסתו של התובע לאירוע התאונה בתצהיר עדותו הראשית היא עדות יחידה של בעל דין.

בנסיבות אלה, אין מנוס מהמסקנה שלא עלה בידי התובע להרים את הנטל המוטל עליו להוכחת התביעה.

לאור כך, דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

רופמן הודה בחקירתו כי תאונת דרכים מתאריך 21.11.07 גרמה לתלונות בצואר אך לא לתלונות בעמוד שדרה תחתון וכי תאונת העבודה מיום 11.7.06 גרמה לפגיעה בכתף אך לא לפגיעה בגב תחתון.

אני סבור כי בנסיבות העניין, נכותה הרפואית של התובעת צריך לעמוד לצרכי פיצוי על בשיעור של 14.5% נכות, דהיינו 10% בגין עמוד שדרה מותני הנובע מהתאונה נשוא כתב התביעה ו- 5% נכות בגין נזק נורולוגי הנובע מן התאונה.

רופמן היתייחס מפורשות לכך שאין נכות כתוצאה מהצוואר ואין לייחס לתובעת כתוצאה מתאונת הדרכים נכות כתוצאה מהצוואר גם על רקע מצב רפואי קודם שהוצג לו. משכך אינני מכיר בניתוח השני של הצוואר לרבות ימי אי כושר העבודה שנקבעו לתובעת בגינו כברי פיצוי בתביעה זו ואינני סבור גם שפרופ.

...

לאחר שבחנתי את מלוא נתוני התיק לרבות את עברה הרפואי ואת הניתוח בצוואר שהיה משמעותי והוביל לשנה אי כושר וכן את הנכות הכללית שנקבעה לה בביטוח לאומי שלא קשורה בנזקים נשוא כתב התביעה, אני סבור שיש לפצות את התובעת בראש נזק זה ב- 70% בלבד מתוך הסך האמור על סך של 371,522 ₪.

אני סבור בנסיבות העניין כי לתובעת נגרמה עזרת צד ג' מוגברת לפחות שנה לאחר אירוע התאונה ובהמשך לאחר הניתוח של קיבוע של עמוד שדרה מותני ולכן אני מעמיד את העזרה לעבר בסך של 45,000 ₪ ולעתיד בשיעור של 25,000 ₪.

סכום זה תשלם הנתבעת לתובעת באמצעות ב"כ תוך 30 יום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ביום 24.3.17 הגיש התובע תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי הגוף שנגרמו לו, לטענתו, עקב התאונה (ת.א. 53794-03-17- להלן: "ההליך הראשון"), יומיים לפני תום תקופת ההתיישנות.

לטענתו, בשנת 2008 עבר תאונת עבודה בה נפגע בכתפו, וכתוצאה, החל לצרוך כדורים נגד כאבים ולקבל טפול פסיכיאטרי.

...

בתגובתו טען התובע, כי יש לדחות את הבקשה.

בית המשפט מצא כי התנהלות התובע מהווה רשלנות בוטה ומתמשכת ולא מחדל חד פעמי, ואף יש בה כדי להעיד על זניחת התביעה.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

אני מחייב את הנתבעת בהוצאות התובע בסך של 1,500 ₪.

תובענה לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים העובדות: התובעת, ילידת 1992, בוגרת בית ספר למשחק בית צבי, נפגעה בתאונת דרכים ביום 30.6.19 בשעה 01:00 לערך, בדרך מנחם בגין בתל אביב.

הצדדים הסכימו על מינוי מומחה רפואי מוסכם, וזה קבע כי לתובעת 10 אחוזי נכות בגין הפגיעה בכתף ועוד 10 אחוזי נכות בגין הצלקות שנותרו לה. טענות הצדדים: התובעת טוענת כי יש לאמץ את חוות דעת המומחה הרפואי ובהתאם לפסוק לה פיצויים בגין נזקיה, וכאשר על פי קביעות המומחה המועד שבו התלוננה על הפגיעה בכתף סביר וגם אין לשייך את הפגיעה בכתף למצב רפואי קודם.

לעניין זה טוענת התובעת כי הנטל היה על הנתבעת להוכיח כי מדובר בתאונת עבודה, והיא לא עמדה בו. לעניין הנזק טוענת התובעת כי התאונה הפסיקה את הקריירה שלה כשחקנית בשל פגיעה בכושר הריקוד.

...

לעניין סעיפים אלה קיימים שני תנאים רלבנטיים לקיומה של תאונת עבודה, שאני סבור כי אינם מתקיימים במקרה הנוכחי; הראשון הינו העדר סטיה של ממש ממסלול הנסיעה הביתה והשני כפי שנראה להלן, הינו מבחן סיכוני הדרך שהביא לפגיעת העובד.

עם זאת, מאישור זה עולה כי כטענת התובעת לא חזרה לעבודתה בשנת 2019, אלא בחודש ינואר 2020, ועל כן אני דוחה את טענת הנתבעת כי נעדרה מעבודתה שלושה חודשים בלבד.

לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 252,355 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13 אחוז בצירוף מע"מ ובצירוף האגרה ששולמה.

בית משפט השלום ברמלה ת"א 50534-11-20 פלונית נ' יצחק פרטוש ואח' בפני כבוד השופט, סגן הנשיא דב גוטליב תובעת פלונית ע"י ב"כ עוה"ד יעקב מושקט ואח' נתבעים 1. יצחק פרטוש ת.ז. 064191463 ע"י ב"כ עוה"ד נדב סלומון ואח' 2. קרנית – קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים ע"י ב"כ עוה"ד דורון נוביץ ואח' 3. חברת קווים ע"י ב"כ עוה"ד מארק שירין ואח' ובעניין: שולחת ההודעה לצד שלישי קרנית – קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים ע"י ב"כ עוה"ד דורון נוביץ ואח' הצד השלישי יצחק פרטוש ת.ז. 064191463 ע"י ב"כ עוה"ד נדב סלומון ואח' פסק דין

החל מיום 13/09/2020 נקבעה לתובעת במל"ל נכות צמיתה בשיעור 10% בגין הפגיעה בכתף שמאל, לפי סעיף 35(1)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: תקנות הנכות).

...

בנסיבות העניין, שוכנעתי כי בתקופה הסמוכה לתאונה נזקקה התובעת לעזרה מתונה של בני משפחתה ואפשר כי תזדקק לעזרה מתונה גם בתקופת העתיד.

לאחר שעיינתי במסמכים ובטענות הצדדים אני מוצא לפסוק פיצוי על דרך האומדנה בסך 2,000 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת.