חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פיצויים בגין פגיעה בברך בתאונת עבודה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה ביום 02/04/17, וזאת בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן – התאונה).
בשנת 1994 היה התובע מעורב בתאונת עבודה במהלכה נפגע בברך ימין.
...
הנתבעת טענה כי מדובר ברכיב נזק מיוחד שיש להוכיח בראיות של ממש ומשלא צורפו ראיות המעידות על הוצאות כלשהן, דין העתירה לפיצוי בגין רכיב זה להידחות.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני קובע, על דרך האומדנה, את שיעור הפיצוי הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, לעבר ולעתיד, בסך של 5,000 ₪.
סוף דבר לפיכך, ומכל המקובץ אני פוסק לתובע פיצויים בסך של 107,000 ₪, לפי הפירוט כדלקמן: פדיון ימי חופשה – 41,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וועדה רפואית של המל"ל ענף נפגעי עבודה מיום 6.9.15 קבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 20%, החל מיום 1.8.15 לפי סעיף 51(5)(ב) לתקנות המל"ל, בגין הפגיעה בברך שמאל.
על כן, אין מקום לפסוק פיצוי בגין רכיב זה. הפסקת עבודתו של התובע ברשות המיסים בכתב התביעה נטען כי בעקבות מצבו הרפואי והמגבלות מהן סבל בשל התאונה נאלץ לפרוש מעבודתו כעובד ותיק של למעלה מ-26 שנה ברשות המיסים.
...
לאור המפורט לעיל, באתי למסקנה כי הנכות התפקודית של התובע נמוכה משמעותית מהנכות הרפואית שנקבעה ומצאתי להעמידה על 10%, כאשר נראה שנכות זו נעדרת השלכה על כושר השתכרותו של התובע בתחום עיסוקו, כעורך דין.
סוף דבר: סכום הפיצוי המגיע לתובע הינו כדלקמן: הפסד שכר בעבר – 48,000 ₪.
אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע 1 סך של 34,421 ₪ ולתובע 2 סך של 103,262 ₪, הסכומים שנפסקו ישולמו תוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין, והיה ולא שולמו תוך מועד זה, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן – חוק הפלת"ד).
המומחה הסביר בעדותו, כי במהלך שנת 2016 נפגע התובע בתאונת עבודה, שבה נגרם לו שבר תוך מפרקתי בברך ימין.
גם כאשר לנפגע לא נותרה נכות צמיתה, תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק של ממון), התשל"ו-1976, מאפשרות פסיקת פיצויים בשיעור של עד 10% מהסכום המקסימלי במקרים המתאימים.
...
לאחר ששמעתי את גרסת התובע בדבר נסיבות התאונה, לא מצאתי כי יש בה כדי לכרסם במסקנת המומחה בחוות דעתו, שלפיה מיקום הקרע בכתף מתיישב עם תהליך ניווני כתוצאה של שימוש מתמשך בקב ביד שמאל במשך שנים, ולא כתוצאה מהתאונה.
סוף דבר; התביעה מתקבלת.
הנתבעת תשלם לתובע פיצויים בסך של 12,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט (האגרה ששולמה) ושכ"ט עו"ד בשיעור של 15.21% (כולל מע"מ) מסכום הפיצויים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

"מדבר שקר תרחק" (שמות כג ז') "FALSUS IN UNO, FALSUS IN OMNIBUS" (Thomae de Aquino liber I a capite XLIV ad caput LXXI) רקע וטענות הצדדים לפני תביעת נזיקין על פי חוק הפלת"ד. התובע, יליד 1983, טוען שניפגע בשתי תאונות דרכים, הראשונה ביום 26.06.18 כשירד מהרכב, רגלו נתפסה בדוושה והוא נפל ארצה ונפצע.
המל"ל הכיר בתאונה הראשונה כתאונת עבודה ובית המשפט מינה מומחה מטעם בית המשפט לעניין התאונה השניה.
סוגיית הנכות התובע טוען כי נכותו הצמיתה 20% בגין הפגיעה בברך ימין וכן 10% בגין הפגיעה בברך שמאל, בתאונה הראשונה.
על כן לו הייתי מקבל את התביעה, הייתי פוסק לתובע פיצוי גלובלי עבור הפסד הישתכרות בעבר ופגיעה בכושר ההישתכרות לעתיד בסך 180,000 ₪.
...
מפאת חשיבות פסק הדין וחידוש ההלכה הנוגעת לכלל ציבור המתדיינים אצטט את עיקר דבריו של כב' השופט שטיין מתוך פסק הדין: סבורני, כי שקרים אלו של בעל דין הנוגעים לעניינים המצויים בליבת המחלוקת – הם לבדם – צריכים היו לשמש בסיס לדחיית תביעתו ללא צורך בניתוח ראיות נוספות.
הדבר עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט העברי והמשפט המוסלמי וסבורני שיש בכך איזון נכון וראוי בין האינטרס הציבורי לבין זכויות הדיוניות של הפרט.
המקרה שבפניי עומד בקריטריונים הנ"ל ומשכך התביעה נדחית.
התובע ישלם הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 18,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הרקע העובדתי וטענות הצדדים התובע, יליד 1984, הגיש תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לו לטענתו בתאונת דרכים מיום 8.11.20 (להלן: "התאונה").
בהתאם לנטען בכתב התביעה המתוקן שהוגש (להלן: "כתב התביעה"), ביום 8.11.20, במהלך עבודתו החליק התובע ממדרגה של משאית, וכתוצאה מכך נפגע בברך ובקרסול רגל ימין.
במסגרת תביעתו למל"ל שהוגשה ביום 31.1.22, כחודשיים לאחר התאונה, נקבעה נכותו הצמיתה של התובע בשיעור של 5% בגין נקע בקרסול לפי סעיף 50(2) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956 (להלן: "תקנות המל"ל").
...
לסיכום, לאחר שבחנתי ושקלתי את מלוא הראיות והעדויות שנשמעו והוגשו באתי לידי מסקנה כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו לפי מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי להוכיח כי התאונה אירעה כמתואר על ידו בכתב התביעה וכי אירעה במעורבות המשאית מושא התביעה.
סוף דבר משהגעתי למסקנה כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את גרסתו לאירוע התאונה, לא ניתן לקבוע כי התאונה היא "תאונת דרכים" כהגדרת מונח זה בחוק הפיצויים, וממילא לא ניתן לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובע בגינה.
בנסיבות אלה, דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו