הוראה כללית ברוח זו מצויה בסעיף 11.2 לחוזה הבצוע, שם נקבע: "הקבלן לא יהיה זכאי להגדיל את שכר החוזה או לתבוע התייקרויות מעבר לשכר החוזה... למעט אם מצוין אחרת בחוזה זה". יתרה מכך, בנושא המסוים של הפרעות מצד שוכרים מוגנים נאמר בסעיף 5.3 לחוזה הבצוע:
"... הוצאות נוספות עקב היתנגדות לבצוע העבודות ו/או עבודות שלא ניתן לבצע במקרקעין השיכים לדיירים מוגנים ערב החתימה על הסכם זה... לא יהא בכך בכדי להגדיל את התמורה הפאושלית הקבועה בהסכם זה..."
(ג) בהיתחשב בטיב הפרויקט, דומה כי לא נגרם עיכוב מופרז למהלך הבנייה.
כפי שהוסבר שם, מקדם ההפחתה הנ"ל משקלל בתוכו, בין השאר, את שלל הטענות שהועלו מצד ניצנים בנושא זה.
כסוי עלויות מתמשכות בשל עיכוב הפרויקט - מהטעמים שיפורטו להלן, יש לפסוק לטובת בוטיק סך של 135,000 ש"ח בגין ראש נזק זה.
בעיניין זה, בוטיק דרשה הוצאות שהתהוו לה, לפי הטיעון, עד לקבלת אישור איכלוס בסך כולל של 694,056 ש"ח. מדובר בתשלומים ששולמו לשמאי, למפקח, לאדריכל, לבנק המלווה (עמלות בגין ערבות ודמי ניהול) ועבור תוכנת "משכנת" (פירוט ההוצאות צורף כנספח 139 לתצהיר של דני).
נוסף על כך, יש לדחות את דרישת בוטיק בקשר לתשלומים השוטפים עבור הבנק המלווה (מדובר בעיקר סכום הפצוי שנתבע בסעיף זה - מעל 69%).
...
לעניין זה חשוב להדגיש כי אפילו אם בנסיבות המקרה, ניתן היה להגיע גם לקביעות אחרות (ועל כך ארחיב בהמשך), ודאי שאין בכך כדי להוביל למסקנה כי המפקח פעל מתוך שיקולים פסולים.
לדבריו, הוא הגיע להבנות עם הרוכשים "שהזמן שאני מאחר להם הוא בערך מנובמבר דצמבר בגלל כל העיכובים שהיו למשל עיכובי סיני כמו שהיו מותרים לקבלן בסופו של דבר גם לי היו מותרים מול הרוכשים ומול וינברג" (עמוד 1,763, שורה 13 עד שורה 15).
תשלום עבור תיקון וטיפול בליקויי בנייה - בשלב זה, בוטיק הוכיחה את זכאותה לפיצוי בגובה 89,000 ש"ח. יש להיעתר לבקשתה לפיצול סעדים ביחס לנזקים שיתבררו בעתיד.
סיכומו של דבר: תביעתה הנגדית של בוטיק מתקבלת באופן חלקי כמפורט לעיל.