תביעת פיצויים בגין עוגמת נפש ואי עמידה בהסכמי נגרות

הנתבע לעומתו מבקש לחייב את הנתבע בתשלום בגין תקופת השכירות שנותרה ואשר בה לא הורשה על ידי התובע לעשות שימוש במושכר וכן בפצוי בגין עוגמת נפש וייעוץ משפטי.

בנסיבות אלו אני קובעת כי הנתבע הפר את הסכם השכירות, הפרה שבגינה אין הוא זכאי לעמוד על המשך קיומו של הסכם השכירות.

בהתאמה אני קובעת כי יש לדחות את תביעתו של הנתבע בנוגע לזכותו לקבלת תשלום עבור חודשי השכירות שבהם לשיטתו מנע ממנו התובע לעשות שימוש במושכר על פי הסכם השכירות.

אשר לשעור הנזקים – מלבד התמונות הנזכרות הציג התובע קבלות המעידות הן על החלפת מנעול בדלת הכניסה, הן על רכישת חומרי בנין, הן עבור תשלום לנגר לתיקון ארונות ומטבח והן עבור ייעוץ משפטי ותשלום חיובים עבור חברת החשמל, ועד הבנין ופרסומים ב"יד 2". הנתבע צירף קבלות המעידות על תשלום חיובי חשמל, ותשלומים לועד הבנין, ואולם לא מצאתי כי כל אלו מכסים את החיובים שנאלץ התובע לשלם בגין הפרת הסכם השכירות על ידי הנתבע ו/או בגין אי החזרת שלט החניה על ידי הנתבע. בחנתי את הקבלות שהציג התובע ודומני כי מדובר בסכומים סבירים והגיוניים בין היתר בשים לב ל"גילם" של הרהיטים שנותרו בדירה במועד מסירת החזקה לידי הנתבע.

...

בנסיבות אלו אני קובעת כי הנתבע הפר את הסכם השכירות, הפרה שבגינה אין הוא זכאי לעמוד על המשך קיומו של הסכם השכירות.

בהתאמה אני קובעת כי יש לדחות את תביעתו של הנתבע בנוגע לזכותו לקבלת תשלום עבור חודשי השכירות שבהם לשיטתו מנע ממנו התובע לעשות שימוש במושכר על פי הסכם השכירות.

ממילא אף איני מקבלת את טענות הנתבע בנוגע לזכותו לקבלת פיצוי כלשהו בגין "עוגמת נפש" או בגין ייעוץ משפטי כלשהו.

אשר לזמן שהושקע על ידי התובע וזוגתו בקשר עם נקיונה הראשוני של הדירה, צביעתה והסרת החומר הדביק מחלונות הדירה – גם בעניין זה אני מקבלת את טענות התובע, ודומני כי התמונות מדברות בעד עצמן.

בהתאמה, לאחר שהתרשמתי כי לחלונות חדר השינה נגרם נזק של ממש, לאחר שלא שוכנעתי כי יש ממש בטענות הנתבע בנוגע לכך שהצינור השרשורי שאותו לשיטתו השחיל באזור ארגז תריס החלון הושחל מבלי לגרום נזק לארגז עצמו, ולאחר ששוכנעתי כי יש מקום להחליף את החלונות בשלמותם, וכן לאחר ששקלתי את מצבה וגילה של הדירה עובר לגרימתו של הנזק אני רואה לנכון לקבוע, על דרך האומדנא, את שיעורם של נזקים אלו בסך של 3,000 ₪ בלבד.

לבסוף, לעניין מציאת הדייר החלופי, ראשית אני סבורה כי הצעת הנתבע במסגרת התכתובות שנערכו בין הצדדים לסייע במציאת דייר חלופי, בה בשעה ש"נטש" את הדירה (לא שב לכאורה גם לאחר שחרורו ממעצר) וכאשר הוא צפוי לשיטתו להיאסר בתוך שבוע הינה הצעה סתמית שאין לייחס לה כוונה של ממש.

בגדרה של התביעה בתיק 1766-12-17 תובעת אשר אדרי - סוכנות לביטוח בע"מ (להלן: "סוכנות אדרי") פיצוי בגין הוצאות שהוציאה לצורך קיומו של ההסכם שבוטל (בסך כולל של 49,142 ₪), פצויי קיום בגובה חלקה בהכנסות מהפעילות המשותפת למשך 12 חודשים (בסך 720,000 ₪) וכן פיצוי בגין עוגמת נפש (בסך 30,000 ₪).

גם מטעם זה אין מקום לעמידת סוכנות אדרי על הוראת הסכם שתוף הפעולה בכל הנוגע לאופן הביטול הקבוע בו ולדרישתה תשלום פצויי קיום בגין כך. נוסח הסכם הביטול שעו"ד קסוטו הכין עבור הצדדים ומכתבו של אדרי לעו"ד קסוטו קודם לעריכת הסכם הביטול (ת/1), מלמדים שבזמן אמת, אדרי לא עמד על תשלום הכנסות מפעילות התיק האלמנטרי.

תביעת אשל אדרי אשל מבקש בכתב התביעה פיצוי בגין מחצית ההוצאות החודשיות של משרדו בתקופה בת חמשה (5) חודשים בהם ישבה סוכנות אדרי במשרדו ללא תשלום, ואת הוצאות עבודות נגרות שבוצעו לצורך התאמת המשרד למעבר.

...

בנסיבות אלה לא ניתן לקבוע, אך על יסוד טענת אשל שיש לחלק את ההוצאות בשניים משום ששני הצדדים ישבו במשרד, כי סוכנות אדרי עשתה שימוש בכל ההוצאות ושיעור שימושה שווה ערך למחצית מהן.

סוף דבר מכל האמור התביעה בתיק 1724-12-17 (תביעת סוכנות אדרי) מתקבלת בחלקה הקטן, כך שאשל ישלם לסוכנות אדרי סך של 19,552 ₪, בתוספת אגרת משפט כיחס שבין הסכום שנפסק לסכום התביעה וכן הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בסך כולל של 4,200 ₪.

התביעה בתיק 17668-12-17 שהגיש אשל - נדחית.

התובע, דורון כריסי (להלן – התובע), הגיש תביעה כספית על סך 614,650 ₪ שעילתה רשלנות מקצועית נגד הנתבע 1, עו"ד ארנון נגר (להלן – הנתבע 1), עורך דין שייצג אותו ועוד שניים נוספים בעסקה לרכישת נכס מקרקעין בהרצליה בשנת 2010, וכן נגד הנתבע 2, עו"ד דורון כהן (להלן – הנתבע 2), מי שהיה מעסיקו של הנתבע 1.

התובע הוסיף בסיכומיו (ע' 8, סעיף 59) כי "בתביעתו אינו מבקש פיצוי בגין עוגמת נפש או סכומים מקורבים", ובהמשך (שם, סעיף 60) טען כי "הוציא מכיסו" 589,650 ₪.

גם פסק דין זה מבטא את המגמה לפיה יש להתאים את ההגבלה הקבועה בסעיף 22 לפקודת הנזיקין למציאות המשפטית והמסחרית המשתנה, אך הוא נטוע במסגרת הדיונית הייחודית של הליכי חידלות פירעון, והוראות החוק הרלבנטיות לו. לגב' פרנקו-כריסי ומר עמיאל, על פי הנטען בכתב התביעה, עומדת זכות תביעה אישית בנזיקין כלפי הנתבע 1 (וכלפי הנתבע 2 מכוח אחריותו שילוחית), אך הוראת סעיף 22 לפקודת הנזיקין אינה מתירה לשניים להמחות את זכות התביעה האישית שלהם לתובע.

לכן, גם אם הוציא התובע הוצאות כלשהן שלא יכולות להיות במחלוקת חרף טענות הנתבעים, אני מוצא כי בנסיבות העניין נותק הקשר הסיבתי בין מחדלו של הנתבע 1 להתריע לפני התובע אודות המשמעות שעלולים שותפיו העתידיים של התובע לייחס ל"נ/3", לבין הנזק שניגרם לתובע לטענתו. למעשה, בנסוח כתב התביעה המתוקן "ניתק" מאליו הקשר הסיבתי, ולא במקרה, וכל זאת לנוכח תוצאת פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כל השלכותיו על זכויותיו של התובע בנכס אותו רכש בהסכם המכר מיום 30.6.10.

...

לנוכח דחיית התביעה, נדחות מאליהן גם הודעות צד ג' שהגישו הנתבעים.

בסופו של דבר בהליך זה התקיימו שתי ישיבות קדם משפט בלבד, וישיבת הוכחות נוספת, שאותה ניהלו באי כוח הצדדים בצורה מקצועית והגונה, וברוח טובה שאינה מובנת מאליה כלל, בנסיבותיו של תיק זה. גם הסיכומים בכתב הוגשו במועד, והם נכתבו בצורה בהירה ונקייה.

סיכומו של דבר התביעה נדחית.

ביום 13/09/18, בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגיש המזמין את התביעה שכנגד במסגרתה עתר לחיוב הנגרים בתשלום סך 102,602 ₪, בין היתר, בגין תיקון ליקויים בעבודות המוסכמות, הוצאות משפט, דמי שכירות, עוגמת נפש ופצוי בגין הפרת ההסכם.

יחד עם זאת, המזמין לא הוכיח כי אי העמידה בלוח הזמנים נובעת מהתנהלות הנגרים, אלא שזו נעוצה דוקא מהנחיות של קבלנים אחרים, ודרישה לבצוע עבודות נוספות.

...

סוף דבר: התביעות מתקבלות באופן חלקי.

מאחר ומדובר באותם צדדים, אני קובע כי לאחר קיזוז הדדי, ישלמו הנתבעים שכנגד (עזאת ספדי וקינאן ספדי) לתובע שכנגד (סלמאן ספדי), ביחד ולחוד, סך של 25,449 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לביצוע התשלום בפועל.

הואיל והצדדים הגישו תביעות הדדיות בסכומים מנופחים, ולאור התוצאה אליה הגעתי בדבר הפרות הדדית, אני קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

רכיב פיצוי שני משישה בתביעה העיקרית – פיצוי בגין ירידת ערך כללי התובעת עותרת לפצוי בגין ירידת ערך כאשר היא מפנה לשלושה רכיבים אשר הביאו לירידת הערך: ראשית – ירידת ערך בשל החניה, ירידת ערך מכיוון שהחניה, אשר סופקה במסגרת "מכפיל חניה", אינה תואמת גובה, שטח ורוחב (סעיף 40 לכתב התביעה); שנית, ירידת ערך בשל חלוקת הדירה וכמות החדרים - ירידת ערך בשל "פגיעה בכמות החדרים על פי היתר ובהתייחס לחוזה עם הדיירים והתכניות שהוצגו" (סעיף 42 לכתב התביעה); שלישית, ירידת ערך בשל מרפסת ומסתור כביסה - ירידת ערך בשל "בליטה של מרפסת הכביסה מקוי הבנין" (סעיף 42 לכתב התביעה).

בהתאם למומחה בית המשפט, ירידת הערך עומדת על סך של 90,570 ₪, וזאת כמפורט להלן: הרכיב הראשון (ירידת ערך בגין חניה), ירידת ערך בסך של - 53,000 ₪ הרכיב השני (ירידת ערך חדר שינה), ירידת ערך בסך של - 37,570 ₪ הרכיב השלישי (ירידת ערך חדר ומסתור כביסה), לא קיימת ירידת ערך - ---- ======== סה"כ - 90,570 ש"ח סוף דבר באשר לרכיב השני משישה - פיצוי בגין ירידת ערך (90,570 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום 5/12/2019) מכל האמור לעיל עולה שיש לחייב את הנתבעת בפצוי בגין ירידת ערך וזאת בסך של 90,570 ₪.

זאת ועוד, היתייחסות לדין הספציפי מכח חוק המכר (דירות) הסכם המכר שניסחה הנתבעת אינו עומד בחלל ריק ואינו כפוף רק להוראות הכלליות של דיני החוזים.

בהודעה זו מיום 7/1/2016, הודיעה התובעת שאינה מעונינת במטבח מהיזם וכי היא מעונינת לקבל זכוי בסך של 8,000 ₪ "כולל נגרות מטבח, שיש, כיור, ברז". עוד מציינת התובעת שהוסבר לה שהזיכוי תקוזז מהתשלום האחרון וכי "האפשרות קיימת לפי ההסכם". לא אוכל לקבל דרישה זו של התובעת.

עם זאת, ובמלוא הכבוד, אין מדובר במצב בו יש לקבוע פיצוי מיוחד, ולענין זה ר' ע"א 4232/13, אנגלו סכסון סוכנות נכסים בע"מ נ' בלום (מיום 29/1/2015, הש' ס' ג'ובראן, י' עמית, ד' ברק-ארז) שם נקבע שפיצוי בגין עגמת נפש הוא פיצוי אשר "לא ניתן כדבר שבשיגרה, אלא במצבים חריגים בהם מדובר בהפרה בוטה של יחסי אמון או של יחסי תלות, מצבים של זדון, או במצבים של היתנהגות מעליבה או פוגענית במיוחד". סוף דבר והכרעה בתביעה העיקרית מכל האמור לעיל עולה שיש לחייב את הנתבעת בחיובים הבאים: כאמור בסעיף 4.4(ב) לעיל (רכיב התביעה הראשון, פיצוי בגין ליקויי בניה), בסך של 12,700 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 5/12/2019 ועד למועד התשלום בפועל.

...

אני מחייב את הנתבעת והתובעת שכנגד בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

באשר להודעת צד ג' אני מחייב את הצדדים השלישיים, ביחד ולחוד, בתשלום לנתבעת מודיעת צד ג', הסך של 13,329 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 5/12/2019 ועד למועד התשלום בפועל.

אני מחייב את הנתבעת ומודיעת צד ג' בתשלום לצדדים השלישיים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.