תביעת פיצויים בגין עבודות קבלניות נגד כלל ביטוח

התובע צירף לתחשיב הנזק מטעמו תצהיר (ראשון) מיום 26.12.2016 ובו תיאר את נסיבות התאונה ואת שהוביל לה. גם בו אין זכר למעמדו בנתבעת 1 או להיותו בעל מניות בה. מתאורו עולה כי "העבודה שביצעתי היתה של מקצוען-גנן מקצועי שכורת עצים. אולם העלות היא מאד גבוהה כ-4,000 ₪ ולכן הוחלט על ידי השמסייה שאני אבצע את העבודה". בחקירתו בבית המשפט הודה התובע כי מי שלקח על עצמו את עבודת הניסור היה הוא עצמו וכי דובר במסור של קבלן השיפוצים שהוזמן על ידי הנתבעת 1 לבצוע עבודות השפוץ, אלא שאותו קבלן לא עמד בזמנים שהתחייב להם ועל כן נטלו בעלי המניות בחברה על עצמם לסייע בשפוץ על מנת לסיימו מהר ככל האפשר.

בכוחם של יתר חבריו, מינהלי החברה בעצמם, היה למנוע את שיטת העבודה החובבנית שסיכמו עליה ומכאן שלא ניתן לומר כי קיימת זהות שהיא כה בולטת בין החברה לבין המנהל בה עד כי "קבלת התביעה תעורר תחושה של חוסר תום לב ואף שימוש ציני בדוקטרינות משפטיות מצידו של התובע, היוצרת סתירות פנימיות כאילו התובע לא ציית להוראותיו הוא , הוראות שהוא לא נתן".[footnoteRef:8] [8: ע"א (י-ם) 2342/08 לוי נגד אררט כלל חברה לביטוח בע"מ 15.1.2009.

נכון לפסוק לתובע פיצוי גלובלי אשר ישקף את הסיכון שבהפחתה עיתית של העבודה בשל כאבים או קושי בהפעלת האצבע המדוברת.

...

] עם זאת, אני סבור כי יש מקום להטיל על התובע אשם תורם בשיעור בלתי מבוטל.

אני סבור כי נכון להעמיד את אי כושרו של התובע מיום התאונה ועד חודש אוגוסט אותה שנה, מקום בו חזר לעבודה, כפי העולה משלל הנתונים שעמדו לפניי.

בכל הנוגע לעזרת צד שלישי, לא שוכנעתי כי עזרת בני המשפחה לאחר התאונה חרגה מגדר הסביר והמצופה מבן משפחה (בכללו בת זוגו של התובע) בנסיבות.

נספח 983 לפוליסה (ביטוח נוסף מישתתף בריווחי תיק השקעות לתשלום פיצויים חודשיים ולשחרור מתשלום פרמיות במקרה של נכות הגורמת לאובדן מוחלט של כושר העבודה פרמיה משתנה) קובע כי "המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה ... אם כתוצאה ממחלה או תאונה שאירעה למבוטח נשלל ממנו, בשיעור של 75% לפחות, הכושר לעבוד בכל מיקצוע או עיסוק בו עסק ב-5 השנים שקדמו למועד אותה מחלה או תאונה וכן שאינו עובד באיזה שהיא עבודה או עיסוק תמורת שכר, תגמול או רווח, בגין עבודתו, זאת למשך תקופה העולה על תקופת ההמתנה המצוינת בדף פרטי הביטוח" (סעיף 1 לנספח).

כן הפניתה הנתבעת לפסק הדין שניתן בת"א 25769-11-11 שמעון הרוש נגד נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ (12.11.2013), שם נקבע כי טעות של חברת הביטוח במכתב האישור אינה יכולה לגבור על החוזה ולהעניק למבוטח פיצוי שאינו מגיע לו. יצוין כי באותו מקרה ננקב במכתב אישור תביעה שהגיש התובע לנתבעת סכום הפוליסה מלא (החזר הוצאות רפואיות ופיצויים בגין התקף לב) ולא הפצוי המוסכם בהסכם בגין התקף לב (שם נקבע כי תשלום הוצאות רפואיות מותנה בקיומן).

לעניין זה ר' פסק הדין בע"א 11100/02 רונן חצור נ' ניסים דותן (16.02.2004): "המדובר בסיטואציה בה מודה הנתבע בעובדות המהותיות של עילת התביעה, אך מציין עובדות נוספות אשר בעטיין גורס הוא כי התובע אינו זכאי לסעד המבוקש. במצב זה מוטל על הנתבע נטל השיכנוע לגבי העובדות 'המדיחות' הנטענות על ידו. כאשר הוא אינו מרימו, מתקבלת גרסת התובע, שכן הנתבע הודה בה (ע"א 642/61 טפר נגד מרלה, פ"ד טז 1000, 1004; רע"א 3592/01 עזבון המנוח סימן טוב מנשה נגד ע. אהרונוב קבלנות ביניין (1988) בע"מ, פ"ד נה(5) 193, 194; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, ש' לוין עורך) 321-320). הדוגמה הנפוצה לטענת 'הודאה והדחה' בכל הנוגע לתביעות מכוח חוזה, היא כאשר טוען הנתבע כי פרע את חיובו החוזי כלפי התובע. אין יסוד להבחנה בין טענה כי החיוב החוזי נפרע, לבין טענה כי החיוב בוטל בהסכמת הצדדים. במקרה הראשון כמו גם במקרה השני מודה הנתבע בכך שהחיוב היתקיים בעבר, ומציין עובדה נוספת אשר לגירסתו פוטרת אותו מן החיוב בהווה. לפיכך, כאשר טוען הנתבע כי שוחרר מחיובו החוזי, עליו הנטל להוכיח זאת ..." בעניינינו, חלקה הנתבעת על טענת התובעת כי הסדר הגישור כלל הוראה בדבר שיחרור מתשלום פרמיה ו/או על טענתה כי השיחרור בפועל בשנים 2013-2018 התבסס על הבנה זו של הסדר הגישור.

...

משכך, אני מורה על פטור מהשבה בשיעור של 80%.

ה – סופו של דבר אשר על כן, אני קובעת כדלקמן: התובעת תודיע לנתבעת האם נוכח החלטתי כי אינה פטורה משחרור תשלום הפרמיה היא מבקשת להמשיך בתשלום פרמיה בגין ביטוח החיים ו/או החיסכון בפוליסה החל מספטמבר 2013.

הנתבעת תשלם לתובעת החזר הוצאות בסכום כולל של 2,207 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

לפני תביעה לקבלת פיצויים בגין ניזקי גוף, מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין), ותביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) לשיבוב, מכוח הוראת סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995.

חברת מליבו הייתה מבוטחת, בפוליסת ביטוח עבודות קבלניות, אצל הנתבעת 4 (להלן: חב' כלל).

כך קובעת הוראת החוק: "בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה שהוא חייב במסירתה כאמור בסעיפים 1 או 3, בכלל או לגבי אותו עניין, תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר העניין השנוי במחלוקת, ובילבד שהעובד העיד על טענתו באותו עניין, לרבות בתצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.". בהתאם לסעיף 1 לחוק האמור, "מעסיק ימסור לעובד, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, ואם היה העובד נער כהגדרתו בחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 (להלן – נער) – לא יאוחר משבעה ימים, הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה של העובד לפי הוראות חוק זה (בחוק זה – הודעה על תנאי עבודה).". בהוראת סעיף 2 לחוק הנ"ל, פורטו העניינים שיש לפרטם בהודעה על תנאי עבודה, ובכללם סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועדי תשלום השכר.

...

הנתבעות טענו אך לקיומו של אשם תורם מצד התובע, טענה שאין בידי לקבלה וראיתי לנכון לסלקה כבר עתה.

לכל אלה, אני דוחה את הטענה לניכוי רעיוני.

לסיכום אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע 1 סך של 429,600 ₪, בצירוף 23.4% בגין שכ"ט עו"ד ובצירוף סך של 10,000 ₪ בגין הוצאות משפט (אגרה ושכר טרחת מומחים).

כמו כן, אני מקבלת תביעת המוסד לביטוח לאומי ומחייבת את הנתבעות 3 ו- 4, ביחד ולחוד, לשלם לתובע 2 סך של 18,600 ₪ בצירוף 23.4% בגין שכ"ט עו"ד (יש להדגיש כי המל"ל לא השתתף בהוצאות המומחים לאור מועד הצטרפות להליך) .

לפי הנטען, התובעת הפעילה את פוליסת הביטוח שלה בגין עבודות קבלניות אצל חברת "הראל" שמספרה 105600668416 ושמאי מטעמה אמד את הנזק בשיעור 246,255 ₪, אשר שולם לה בנכוי הישתתפות עצמית בסך של 20,000 ₪.

תא"מ (ת"א) 9827-07-15‏ יהודית רטנר נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (27.12.2005), שלל בית-המשפט את חובתה של המבטחת לשלם למבוטחה פיצויים בגין הצורך בשכירת רכב חלופי בקביעתו כי עסקינן ב"נזק תוצאתי", אשר לא נגרם לגוף הנכס (הרכב), אלא נובע מן הנזק הישיר במסגרת ע"א 78-04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פ"ד סא(3) 18 (2006) דן בית-המשפט במקרה ביטוח של גניבת מנופים והתייחס בין היתר לרכיב נזק שנתבע בשל "חוסר יכולתה של המבוטחת לייצר הכנסה מהמנופים בתשעת החודשים לאחר הגניבה". בעיניין זה, בחזרתו של בית-המשפט על הילכת מוריאנו, נפסק כי: "נזק תוצאתי (או נזק עקיף) פרושו נזק אשר לא נגרם במישרין לנכס המבוטח במסגרת מקרה הביטוח, אלא נגזר מאותו נזק ישיר ... יש להבחין בין פיצוי בגין נזק תוצאתי הכלול במסגרת הפוליסה, לבין פיצוי בגין נזק תוצאתי שניגרם למבוטח בשל הפרת חוזה על-ידי חברת הביטוח, למשל מאחר ולא שילמה למבוטח את התגמולים 30 ימים מיום שהיו בידיה המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו (כפי שקובע סעיף 27 לחוק חוזה הביטוח). בעוד ובמקרה הראשון הכלל הוא כי נזק תוצאתי אינו מכוסה על-ידי פוליסת ביטוח רכוש, אלא אם כן קובעת הפוליסה אחרת...במקרה השני נגזרת החובה לפצות מדיני החוזים הכלליים...". (שם, בפיסקה 69).

במילים אחרות, על מנת שהתובעת תוכל לזכות בתגמולים כלשהם מאת חברת "כלל", עליה להצביע על חבות כלשהיא מצד הנתבעת מס' 3 אשר נמחקה, היא חברת מולטיפרס ייצור ושירותים תעשייתיים בע"מ. בסיכומיה, הלאקוניים יחסית של התובעת, לא הועלתה לפניי כל טענה מאת התובעת בעיניין זה, ודי בעובדה זו כשלעצמה כדי לדחות את התביעה כנגד חברת "כלל". נוסף על האמור, כל אחת מן המבטחות, חברת "כלל" וחברת "מגדל" השליכו את האחריות האחת על השנייה במסגרת טיעוניהן, כאשר חברת "מגדל" מבטחת הרכב טענה לאחריות מבטחת הנגרר, ואילו "כלל" טענה לאחריותה של "מגדל", מבטחת הרכב עצמו – זאת ככל שיראה בית המשפט מקום לחייבן בפצוי.

...

מסקנה זו מתווספת למסקנות האחרות דלעיל, הן לעניין אי צירוף המבוטחת כנתבעת ישירה, על המשמעות הראייתית של הדבר, והן לעניין ההחרגות שבפוליסה וקביעותיי בהקשר זה. טענת התיישנות הודעת צד ג' – בין הנתבע מס' 1 ובין "כלל חברה לביטוח בע"מ": גם כאן, בית-המשפט אינו נדרש לשאלת ההתיישנות נוכח קביעותיו דלעיל בעניין היעדר האחריות.

פסק דין זה גם התייחס לשאלת מהותו של "ביטוח אחריות" שהינו "חבות כספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה לצד שלישי". הנתבע 1 לא הבהיר את שאלת הקשר הביטוחי בינו לבין חברת "כלל" ולא הוברר מדוע לדידו יש רלוונטיות להוראת סעיף 70 לחוק חוזה הביטוח במקרה זה. בין אם תתקבל עמדה זו, או העמדה האחרת, ובצורך בשאלה זו, לא ניתן להתעלם מן העובדה, כי היה בידי הנתבע מס' 1 להגיש הודעת צד שלישי, בטרם הודיעה חברת "כלל" כי היא מסירה את ייצוגה במסגרת ישיבת ההוכחות ביום 04.07.2019 ורק אז. משכך, יש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד זה. אף בהיעדר הצורך בקביעה בסוגיית ההתיישנות, דין התביעה להידחות לגופה כאמור מן הטעמים שפורטו לעיל.

סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, התביעה וההודעה כנגד הצדדים השלישיים נדחות.

בגין הפגיעה בתאונת העבודה מיום 6.5.07, המקום בו התרחשה התאונה כלל לא היה בחזקתה של הנתבעת אלא הקבלן הראשי ומבצע הבניה היתה חברת מנרב שבאחריותה לדאוג לכלל ההוראות לרבות הנחיות בטיחות והיא שערכה ביטוח עבורה ועבור הנתבעת.

סעיף 10.1 להסכם נקבע: "הקבלן יהיה אחראי באופן בלעדי לכל נזק מכל סוג, בין נזק גוף ובין נזק לרכוש שיגרם למנרב ו/או לקבלן ו/או לעובדי הקבלן ו/או לצד שלישי כלשהוא עקב ו/או במהלך ו/או בקשר לבצוע העבודות שיבצע הקבלן עבור מנרב כאמור בהסכם זה, כתוצאה ממעשה ו/או מחדל ו/או רשלנות ו/או הפרת הסכם מצדו של הקבלן." בסעיף 10.2 להסכם התחייבה הנתבעת לפצות ולשפות את צד ג'1, מנרב, מזמין העבודה בגין כל סכום שיהיה על מנרב לשלם בקשר לנזקים הנ"ל. בנספח ה' להסכם שכותרתו "נספח הביטוח", בסעיף 1 נקבע באופן מפורש, כי אין בהוראות נספח הביטוח לגרוע מאחריות קבלן המשנה (חב' כ.ר.א.מ) על פי ההסכם ו/או לפי דין.

אין בידי לקבל טענה זו. הדרישה לתשלום פיצוי בגין נזק במנגנון מיקרו טראומה מיצטבר עלה במסגרת כתב התביעה המתוקן ובהתאמה נתבע פיצוי בגין רכיב זה במסגרת הודעת צד השלישי המתוקן שהגישה הנתבעת כנגד צדדי ג'.

...

אין בידי לקבל טענה זו. הדרישה לתשלום פיצוי בגין נזק במנגנון מיקרו טראומה מצטבר עלה במסגרת כתב התביעה המתוקן ובהתאמה נתבע פיצוי בגין רכיב זה במסגרת הודעת צד השלישי המתוקן שהגישה הנתבעת כנגד צדדי ג'.

בנסיבות אלה, נכותו התפקודית של התובע גבוהה לעין שיעור מנכותו הרפואית, ובשים לב לגילו המבוגר של התובע כבן 50 במועד התאונה (2007) העדר השכלה או מקצוע למעט עבודת כפיים, והנכות המשמעותית, אני סבור כי מאז התאונה מיום 6.5.07 מצוי התובע באי כושר תעסוקתי מלא.

התובע יכול היה להגיש חוות דעת נגדית ו/או לטעון לעניין הניכוי ו/או שיעורו במסגרת סיכומי התשובה מטעמו אולם בחר שלא לעשות כן, ועל כן, אין מקום להיעתר לבקשתו להשלים את טיעוניו בעניין זה. לתובע נקבעה במל"ל נכות כללית משוקללת מיום 1.8.08 בשיעור 85% : (נזק בעצב וולנרי באזור מרפק ימין 5%, סכרת65%, השמנת יתר 10%, כאבי גב תחתון25%, נזק בשורשים מותניים +חולשה ברגל שמאל 20%, נזק בעצב באזור מרפק שמאל 5%, תסמונת CTS (התעלה הקרפלית) מימין 5% ותסמונת CTS שמאל 5%).