תביעת פיצויים בגין נפילה מפיגום באתר בנייה

רקע כללי התובע, יליד 1989, הגיש תביעה זו לפצוי בגין נזק גוף שניגרם לו, לטענתו, בתאונת עבודה ביום 8.7.2013, עת נפל מפיגום בבניין בשכונת רמות בבאר שבע, כאשר עבד בשירות הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), המבוטחת ע"י הנתבעת 2.

האם התובע היה עובד הנתבעת? אין למעשה מחלוקת כי התובע נפל מפיגום באתר בניה שבאחריות הנתבעת.

...

ההכרעה בסופו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול הראיות, מצאתי כי לפחות לפי מאזן ההסתברויות, סביר יותר שהתובע עבד באתר בעת שנפל מהפיגום, מאשר שהיה רק מבקר, וזאת חרף הזהירות שיש לנקוט בעדותו כבעל דין, קל וחומר לנוכח הודעתו בחקירת המשטרה.

לנוכח כל האמור לעיל, ולנוכח מכלול הנסיבות וההלכה הפסוקה שפורטה לעיל, שכר הבסיס של התובע ייקבע אפוא לשכר של 3,000 ₪ לחודש בלבד, ומועד פרישתו לגיל 60.

סיכומו של דבר בס"ה עומד גובה הנזק על 333,000 ₪, ומסכום זה יש לנכות 5% בגין אשמו התורם של התובע.

לפניי תביעה לפיצויים בגין ניזקי הגוף שנגרמו לתובע, יליד 1972, בעקבות תאונת עבודה אשר ארעה ביום 3.1.2013.

על פי הנטען בכתב התביעה, התאונה ארעה בשל רשלנותם הבלעדית של הנתבע 1 ו/או הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעים") אשר בין היתר, לא דאגו לבצע עבודת פיגומים תקנית, לא הנהיגו שיטת עבודה בטוחה באתר הבניה ולא דאגו לפקח על הבטיחות באתר לרבות פקוח על תקינות הפיגומים.

בנוסף, גירסתו של התובע למנגנון התאונה נתמכת בטופס בל/250 אשר נערך על ידי מעסיקו, בו צוין בתאור התאונה כדלקמן: "בזמן עבודה, נישבר הפיגום, נפל ונפגע בפנים מה שגרם חתך באף עד לעין שמאל". כמו כן, גירסתו של התובע לתאונה נתמכת במסמכי המל"ל (נ/1) לרבות בטופס "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה" שנחתם על ידי המעסיק, בטופס "תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה" וכן בדו"ח הועדה הרפואית לעררים של המל"ל, בהם נרשם שהוא נפל ונחבל כתוצאה מהפיגום שנשבר.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים והתרשמותי ממראה הצלקת, אני סבורה כי הנכות הרפואית שנקבעה לתובע בגין הצלקת באף אינה נכות תפקודית ואין בה כדי להשפיע על תפקודו וכושרו לעבוד.

בהתחשב במסקנה אליה הגעתי שלנכותו הרפואית של התובע בגין הצלקת בפניו אין משמעות תפקודית וכן אין לה השפעה כל כושר השתכרותו של התובע, לא מצאתי כי תפקוד של התובע נפגע ו/או ייפגע בעקבות התאונה המזכה בפסיקת הפסד שכר לעתיד.

סיכום גובה הנזק הפסד השתכרות לעבר: 6,854 ₪ הפסד פנסיה: 823 ₪ כאב וסבל: 35,000 ₪ סה"כ 42,677 ₪ ניכוי תקבולי המוסד לביטוח לאומי על פי הראיות שהוגשו לבית המשפט (נ/1), התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה ועל כן יש לנכות מהפיצוי שייפסק את התשלומים שקיבל התובע מהמל"ל. בהתאם למסמכי המל"ל שהוגשו לתיק, לתובע שולם ביום 19.3.17 מענק חד פעמי בסך 5,220 ₪, משוערך להיום בסך של 5,500 ₪, אותו יש לנכות מסכום הפיצוי הנ"ל. סוף דבר על יסוד האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובע, ביחד ולחוד, סך של 37,177 ₪ בצירוף אגרת בית משפט בסך 703 ₪, עלות חוות הדעת הרפואית של מומחה התובע בסך של 5,500 ₪, וכן חלקו בעלויות חוות הדעת של מומחי ביהמ"ש, ד"ר מרום ז"ל ופרופ' יואכימס בסך 5,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 8700 ₪.

בפני תביעת פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע במהלך עבודתו.

ביום 20.7.10, במהלך עבודתו באתר בניה איילון בתל-אביב, נפל מפיגום ונפגע בגופו.

...

הנתבעים טוענים כי התובע נמנע מלהעיד אחרים שהיו לדבריו עדים לאירוע – עובדים שעבדו יחד איתו באותה עת. מכך, לטענתם, יש להסיק מסקנה ראייתית לחובת התובע.

בשקלול השיקולים שפורטו לעיל – מהות הנכות והגיל הצעיר, מחד גיסא, אל מול התפקוד בפועל והמסלול המקצועי בו בחר התובע, מאידך גיסא, סבורני כי יש מקום לפסוק במקרה דנן פיצוי גלובלי (וזאת על הצד הגבוה יחסית, בשים לב לגילו של התובע).

עם זאת, בשים לב למהות הפגיעה שנגרמה לתובע, שנכללה שבר מורכב ברגל שהצריך ניתוח ואשפוז, גיבוס למשך תקופה ממושכת ותקופת אי-כושר ארוכה, אני מקבלת כסבירה את עדותו של התובע כי הוא נזקק לעזרה חריגה של בני משפחה.

כן ישלמו הנתבעים לתובע החזר אגרה ששולמה ועלויות חוות-הדעת הרפואית מטעמו וחלקו בתשלום עבור חוות-דעת המומחה מטעם בית המשפט, משוערכים להיום, וכן שכ"ט עו"ד בסך 23.6% מהפיצוי שנפסק.

עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1986, בתאונת עבודה, שאירעה ביום 6.6.2006, עת נפל מפיגום באתר הבנייה בו עבד (להלן: "התאונה" ו/או האירוע").

...

מסקנה זו מתחדדת נוכח הממצאים שפורטו בדו"ח הבטיחות שהוכן ע"י מר אילן כרמון (ראה עמ' 22 לפרוטוקול שורות 1-13 וגם בעמ' 27), שיש בהם חזוק נוסף לגרסתו של התובע באשר לנסיבות קרות התאונה, ובאשר לסיבת נפילתו מהפיגום.

משכך הרי שאין בסעיף זה כדי לחייב את מרעי לשאת בכל חיוב בו תשא אביב, ומסקנה זו עולה הן מלשון הסעיף והן מכוונת הצדדים.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעות והצדדים השלישים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 417,816 ₪, בנכוי תשלומי מל"ל צמודים כאמור לעיל, וכן הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מתוך היתרה שתיוותר לאחר הנכוי.

ההודעה לצד רביעי נדחית, ועל הצדדים השלישים לשלם לצד הרביעי הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

עסקינן בתביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1986, בתאונת עבודה, שארעה ביום 6.6.2006, עת נפל מפיגום באתר הבנייה בו עבד (להלן: "התאונה" ו/או הארוע").

...

אשר על כן, הריני לקבוע כי אחריותה של מרעי לשפות את אביב משתרעת רק על תחום דיני העבודה ולא יותר מכך, כך עולה באופן ברור מהסעיף עצמו, לפיכך דין ההודעה לצד רביעי להידחות.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעות והצדדים השלישים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 417,816 ₪ , בניכוי תשלומי מל"ל צמודים כאמור לעיל, וכן הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מתוך היתרה שתיוותר לאחר הניכוי.

ההודעה לצד רביעי נדחית, ועל הצדדים השלישים לשלם לצד הרביעי הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.