איני סבורה כי נפל פגם בהחלטת ועדת הערר לקבל את קביעות השמאי המייעץ, שניתח את היחס בין האמור בתוכניות השונות החלות על המקרקעין בקשר לקווי הבניין ולא נפל בקביעה זו פגם המצדיק היתערבות של ערכאת העירעור בהחלטת ועדת הערר בעיניין זה.
פגיעה בשל רעש – השמאי המייעץ קבע כי אין מקום לפצוי בגין רעש מאחר שהתוכנית מחייבת פיתרון אקוסטי.
משעה שחוות הדעת השמאית מטעם העותרת לא כללה קביעת פיצוי בגין זהום אויר, אין מקום לפסוק פיצוי בגין כך. לפיכך, אין צורך להדרש לטענת המערערים כי אין ממש בקביעה כי היה עליהם להביא, בנוסף לחוות הדעת השמאית, אף חוות דעת נוספת של מומחה לעניין זה.
פגיעה בעצים ובהצללה – בכל הנוגע לפגיעה בעצים עצמם, ועדת הערר ציינה כי היא מקבלת את עמדת המשיבים כי טענות המערערים בעיניין זה מקומן להשמע בשלב ההפקעה ולא בתביעה לפצוי לפי סעיף בגין תוכנית.
בנוסף לכך, מהירות הנסיעה בכביש מס' 40 שהנו כביש מהיר, הנה גבוהה ולכן אפשרות ההצצה למיתחם הקנטרי קלאב הנה מועטה וכן כי ניתן להעתיק את העצים הקיימים ששמשו חיץ ומסתור או למצוא פיתרון הסתרה אחר.
...
החלטת ועדת הערר
ועדת הערר פירטה את טענות המערערות בפניה וקבעה כי לאחר ששקלה את הטענות ועיינה במסמכים, הגיעה לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור, בכפוף לבירור מחלוקת עובדתית שנותרה בין הצדדים.
אני סבורה כי מדובר בעניין שבמומחיות.
החלטת ועדת הערר בעניין זה נומקה תוך מתן דגש על הפער בין הסכומים שנתבעו לבין הסכומים שבסופו של דבר נפסקו וציינה כי מרבית טענות המערערות נדחו על ידי השמאי המייעץ וועדת הערר.
סיכומו של דבר, הערעורים נדחים, למעט בעניין הפגיעה בשל רעש כאשר עניין זה מוחזר לבירור נוסף בפני ועדת הערר ובעניין ההוצאות, כמפורט לעיל.
