תביעת פיצויים בגין ניתוק אספקת גז ללא תיאום

לפניי תביעה לפצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע בשל נתוק דירתו מאספקת הגז למשך 24 שעות.

מאחר ולא היה איש בדירת התובע, ניתק הטכנאי את אספקת הגז לדירה תוך שהוא משאיר על הדלת הודעה על נתוק הגז ודרישה לתאם מועד חלופי לבקורת ולחידוש אספקת הגז.

התובע לא הודיעה לנתבעת כי לא יכול להיות בבית במועד הבדיקה, לא תיאם מועד חלופי ואף לא פנה לנתבעת אחרי 13/3/18.

...

לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפני ושמעתי עדויות וסיכומי הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל.

לפני תביעה לפצוי התובע בגין ארבעה ימי נתוק ממערכת הגז ועוגמת הנפש שנגרמה לו לטענתו, על ידי הנתבעת.

לטענת התובע, הוא הגיע לביתו ביום 30.4.2018 אז גילה כי ללא כל התראה מוקדמת, סגרה הנתבעת את גז הבישול והותירה אותו ואת משפחתו ללא גז. לטענת התובע, הוא פנה למחרת לנתבעת אלא שזו האחרונה הואילה לשלוח טכנאי לבצע את חיבור הגז רק לאחר כ-4 ימים במהלכם הוא ומשפחתו, נותרו ללא גז לצורך בישול וחימום וזאת מבלי לקבל על כך התראה מוקדמת.

כאמור, בהנתן כי דרך התיקשורת המקובלת בין הנתבעת ללקוח היא באמצעות חשבוניות חודשיות הנשלחות אליו ובהנתן כי לא היתה מחלוקת שבאותן חשבוניות נשלחה לתובע הודעה על הצורך בבצוע בדיקת ציוד הגז שברשותו שאם לא כן ינותק ובהנתן כי התובע לא פעל לתאם עם הנתבעת את הבדיקה הרי שאין לו להלין אלא על עצמו ובדין נותק ממערכת הגז שאם לא כן היתה חושפת הנתבעת את התובע ומשפחתו לסיכון בטיחותי וממילא היתה מפירה את הוראות התקן והחוק.

בהתאם לכך, על הנתבעת מוטלת חובה סטאטוטורית לבצע בדיקות תקינות מערכת הגז מכוח סעיף 7 למצרכים ושירותים (הבטחת אספקה של גפ"מ) התשמ"ט- 1989, על פי תקן ישראלי 158 קיימת חובה מפורשת על חברת הגז לערוך בדיקות תקופתיות ולמלא דו"ח בדיקה.

...

שוכנעתי כי הנתבעת פעלה במספר דרכים על מנת ליצור קשר עם התובע ולהתריע בפניו כי עליו לתאם בדיקה תקופתית לציוד הגז שברשותו.

משכך, לא מצאתי כי נפל דופי באופן התנהלות הנתבעת ואני מוצאת כי דין התביעה להידחות.

לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

דהיינו, זכות קזוז מדמי השכירות: בגין אובדן ההנאה מהנכס עקב נתוק זמני של אספקת גז לבישול, מזגן תקול, אי תאום מראש של מועדי ביצוע העבודות בחצר ובמרתף וכו'.

התובע ורעייתו רשאים להגיש תביעה עצמאית, בה ינסו להוכיח את זכותם לפצוי מהתובע, אם אכן קיימת להם זכות כזו.

...

אני מקבל את טענת התובע בעדותו (ש' 9-13 ו-22-26 ע' 11 לפרוטו'), כי מכיוון שהוא אדם עסוק, לא היה באפשרותו לענות לשיחות טלפון של הפונים, ולכן ביקש מאתר "יד 2" להסיר את מספר הטלפון שלו מהמודעה.

מכל מקום, לאור התוצאה הסופית אליה הגעתי מתייתר הצורך לדון בעניין זה. הכרעה לסיכום, טענת הנתבע לכישלון תמורה מלא, לא הוכחה ולכן דינה של התביעה להתקבל.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה השיטרית במלואה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בגין בירור ההליך דנן בסך כולל של 1,404 ₪.

בעקבות הוראת משרד האנרגיה, פלשה הנתבעת לגינת ביתם של התובעים, ללא תאום מראש, ניתקה את צובר הגז והפסיקה את אספקת הגז השוטפת לדיירי הבניין, מבלי ליתן תחליף זמני ראוי.

אשר לדרישת התובעים לפסיקת פיצוי בגין עגמת נפש ואובדן ימי עבודה, הרי שבנסיבות העניין איני מוצאת מקום לפסוק פיצוי כאמור, מה גם שנזקים אלה קשורים לעילת התביעה הנוספת בעיניין השאלה האם הנתבעת רשאית היתה להתקין את צובר הגז בחצר דירת התובעים, אשר אינה נידונה בתביעה זו. כך גם אין מקום לפסוק פיצוי בגין שכ"ט עו"ד בהליך המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות.

...

איני מקבלת את טענת הנתבעת, כי הואיל והדייר הקדום בנה פרגולה בחצר דירתו וריצף את אזור הצובר, הרי שלא מוטלת עליה חובה להשיב את המצב לקדמותו.

איני מקבלת טענה זו. במכתב זה אין זכר לכך שהתובע ויתר על זכותו לתבוע מהנתבעת את עלויות השבת המצב לקדמותו.

לפיכך, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סכום של 13,000 ₪ בתוספת מע"מ, שהם 15,340 ₪ עבור עלות השבת מצב הגינה לקדמותה, וכן סכום של 2,950 ₪ עבור החלפת ברז מילוי לצובר הגז, ובסה"כ 18,290 ש"ח. כן תישא הנתבעת בהוצאות התובעים בסכום של 1,500 ₪.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים שהוגשו לתיק, בחוות הדעת של מומחה ביהמ"ש ובסיכומים מצאתי לנכון לקבל את התביעות העיקריות בחלקן בלבד ולדחות את התביעה הנגדית, ולהלן טעמיי- תביעת הבעלים והתביעה הנגדית – תביעה זו עניינה דרישה לקבלת פיצוי כספי בגין ליקויים וחוסרים שנתגלו בעבודותיה של גילבוע בחלקי הרכוש המשותף, קבלת פיצוי בגין איחור במסירת הדירות והפרת ההסכם והכל בהתאם להוראות הפיצויים המוסכמים השונות הנקובות בהסכם שבין הצדדים.

לטענת גילבוע לקראת סיום העבודות בפרויקט, במהלך חודש אוקטובר 17, גרמו קינן לנזקים אשר הובילו לדחייה האמורה, בין היתר כאשר פגעו בתשתיות האינסטלציה והביוב עת הוציאו צנור ביוב מדירתם ללא תאום וללא אישור של גילבוע, צנור אשר הוביל את מי השופכה באופן "חופשי" לשטחו של אחד המחסנים של דיירי הבניין, כאשר פרצו קיר ממ"ד בדירתם בנגוד לתקן על מנת להעביר צנרת מזגנים, וכאשר פרצו חלון בקיר דירתם, בחדר האמבטיה, לאחר סיום עבודות החיפוי.

בני הזוג קינן-תובעים 6 ו-7 בתצהירו של יוסף קינן, נטען כי בעקבות ליקויים בין היתר ברכוש המשותף כגון: ניתוקי אספקת המים והחשמל לדירה, ניתוקי תשתית הגז, תשתיות חשופות בחדר המדריגות, מגורי פועלים בבניין האתר, פסולת בנייה ומפגעי אבק ורעש, רטיבויות, גישה בטוחה, שעות עבודה, תאורה וניקיון חדר המדריגות, נאלצו לעזוב את דירתם ולהשכיר דירה חלופית לתקופה של 14 חודשים, מיום 1.3.16 עד ליום 30.4.17 כאמור בהסכם השכירות ובטופס אישור הארכת השכירות שצורפו לתצהירו (ר' נספח ד') לטענת גילבוע ביצוע עבודת בניה מסוג זה יש בה מעצם טבעה מיטרד וחוסר נוחות כאשר התובעים נתנו הסכמתם ולקחו בחשבון כאמור בס' 3.17 להסכם, כי לא תעמוד להם טענה לקבלת פיצוי כנגד גילבוע בעיניין מיטרד וחוסר נוחות בתקופת הבנייה ובחדרי המדריגות, עוד טוענת גילבוע כי ביצעה את העבודות בהתאם להתחייבויותיה כאמור בס' 8.17 להסכם בו התחייבה לעשות את מרב המאמצים כי נתוק התשתיות לא יעלו על 3 שעות וכן ביצעה את עבודות התשתית בחדר המדריגות בהתאם לקבוע בס' 8.8 להסכם, בשים לב כי לא התקבלה עובר לבצוע העבודות כל תלונה מטעם התובעים כי יש בעבודות אלו למנוע מהם שימוש סביר בדירה.

מטעם בני הזוג הגיש התובע 4 תצהיר בו הוא מצטרף לאמור בתצהירו של מר קינן כאמור לעיל בנוגע לליקויים ברכוש המשותף, ומוסיף כי בשל מגוריהם בנכס יחד עם 3 ילדיהם הקטנים במשך שנה – זמן ביצוע העבודות, נגרם להם נזק ועוגמת נפש מרובה משהייה בדירה ימים שלמים ללא גז, בעיות באספקת חשמל – (לשיטתם בעיקר בימי שישי), מגורים של עובדים בלתי חוקיים בבניין, עבודות בניה מעבר לשעות המוסכמות, שלעיתים אלצו לטענתם את התובע 4 לקחת ימי חופש ללא התראה מראש.

...

בגין הפרת ההסכם- ישלמו הנתבעים פיצוי מוסכם בסך של 150,000 ₪ (18,750 ₪ לכל דייר כהדרתו בהסכם, קרי לכל תובע), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה – 12.3.20 ועד ליום התשלום בפועל.

בגין ליקויים ברכוש המשותף- ישלמו הנתבעים לתובעים 1-4, ו 6-8 פיצוי בסך כולל של 46,332 ₪ (9,266.40 ₪ לכל דירה מדירותיהם של אלו, קרי בעלי תתי חלקות 1-5), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה – 12.3.20 ועד ליום התשלום בפועל.

בגין תביעת קינן ישלמו הנתבעים לאלו, בנוסף, סך של 8,865 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת תביעתם – 13.12.20 ועד ליום התשלום בפועל.