בפניי תביעה לפצוי התובע, בגין נזקים שנגרמו לרכבו (רכב מסוג שברולט, מ.ר. 35-975-75, להלן: "הרכב"), לאחר שנפל ענף עץ על רכבו ביום 9.11.2020.
כן צורף אישור בדבר הגשת תלונה שהגיש התובע במשטרת ישראל ביום 12.11.2020.
המלומד יהושע ויסמן עמד על עקרי ההסדר הסטאטוטורי החל על מחוברים במיצר:
"ההסדר שבחוק המקרקעין לסוגיית המחוברים שבמיצר מהוה חריג לכלל היסודי שבדיני מקרקעין לפיו הבנוי על הקרקע הוא בבעלות בעל הקרקע. מחובר שבמיצר בנוי על שני נכסים שיש להם מיצר משותף, דהיינו על שני נכסים שבבעלות נפרדת, ואף על פי כן קובע החוק כי יראו את המחובר כנתון בבעלות משותפת. ... מניסוחו של החוק עולה כי ההנחה בדבר היות מחוברים שבמיצר בבעלות משותפת חלה כאשר המחובר מצוי על המיצר, הווה אומר כאשר המחובר מצוי הן על החלקה שמן העבר האחד של המיצר הן על החלקה שמן העבר השני של המיצר. המחוקק מבחין בין 'מחוברים שבמיצר' לבין 'מחוברים שבסמוך למיצר', כפי שעולה מהשוואת סעיף 49 לסעיפים 50 ו-51 לחוק המקרקעין, תשרכ"ט-1969. כאשר המחובר נמצא בסמוך לגבול שבין שתי חלקות אדמה, אך לא על הגבול עצמו, דהיינו, כאשר הוא מצוי כולו בחלקה אחת, בסמוך לגבול, ספק אם תחול עליו ההוראה שבסעיף 49 לחוק המקרקעין. במקרה זה יראו, כנראה, את המחובר כשייך לבעל הקרקע שעליה נמצא המחובר, כפי שעולה מסעיף 51 סיפא של החוק, ויחול אז סעיף 12 לחוק המקרקעין שלפיו הבעלות במחובר היא, בהכרח, לבעל הקרקע שבה מצוי המחובר, ואין הצדדים בני חורין להתנות על כך." (י' ויסמן, בעלות ושתוף, ע' 174-175)
בעניינינו טען התובע כי העץ נטוע על מקרקעין שבבעלות העיריה, כי העיריה התרשלה בתחזוקתו, כי נגרם לו נזק – ולפיכך על העיריה לפצותו.
...
לעניין זה ראו דברי בית המשפט בע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פ''ד סא(3) 18 (2006), פסקאות 11-13 לפסק הדין:
"יודגש, כי לשאלה על מי מהצדדים מוטל נטל השכנוע חשיבות רק מקום בו איש מבעלי הדין לא הביא ראיה או מקום בו בתום הערכת מכלול הראיות קובע בית המשפט כי כפות המאזניים מעוינות, היינו, מקרה של 'ספק שקול' או 'תיקו ראייתי' (אליהו הרנון, דיני ראיות חלק ראשון (1979) 188 (להלן: הרנון)). במקרה זה מכריע נטל השכנוע, כך שבית המשפט פוסק נגד הצד שעליו הנטל. לעומת זאת, אם לאחר הערכת מכלול הראיות מגיע בית המשפט למסקנה כי לאחד מבעלי הדין עדיפות ראייתית על משנהו, כך שהוא הצליח לשכנע בצדקת עילתו על-פי מאזן ההסתברויות, אין משמעות לשאלה על מי מוטל נטל השכנוע (ע"א 7905/98 Aerocon C.C נ' הוק תעופה בע"מ, פ"ד נה(4) 387, 397 (2001); ע"א 5373/02 נבון נ' קופת חולים כללית, פ"ד נז(5) 35, 45-46 (2003)).
משלא עמד התובע בנטל השכנוע בכל הנוגע למיקום העץ יחסית לקו הגבול בין החלקות, דין תביעתו להידחות.
מורם מהאמור עד כה כי התביעה נדחית.