תביעת פיצויים בגין נזקי תמ"א 38 בסמכות בית משפט השלום

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 53436-11-20 קנדיוטי ואח' נ' פרוייקט עיבוי בינוי - הנביאים 65 בת-ים בע"מ ואח' ת"א 54264-05-21 פיסמן נ' פרוייקט עיבוי בינוי - הנביאים 65 בת-ים בע"מ ואח' לפני כבוד השופט יאיר דלוגין התובעים: 1. בן יוסף קנדיוטי 2. מרן בת אל קקון 3. מאיר וקסלר 4. אנה וקסלר 5. פטריק ג'נקו 6. קרולין ג'נקו 7. הרבה גימס ישראל טוביאנה 8. מישל יסמינה טוביאנה 9. ביזווואי פביאן 10. לאה ביזווואי 11. קארין קזיז 12. משה פטריק ז'אווי ע"י ב"כ עו"ד טל שחר הנתבעים: 1. פרוייקט עיבוי בינוי - הנביאים 65 בת-ים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד גיא פרבמן 2. קבוצת ענדב יזמות בע"מ (ניתן צו כנוס) 3. זאב אליהו גרוס ע"י ב"כ עו"ד ד"ר גלעד וקסלמן 6. יסודות א' נדל"ן ופיתוח שותפות מוגבלת 7. איילון חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד חגי אולמן החלטה

רקע עניינן של שתי התביעות שלפניי הוא בפרויקט מגורים מסוג "עיבוי-בינוי" (תמ"א 38), ברחוב הנביאים 65 בבת-ים. התובעים הם רוכשי הדירות, אשר רכשו דירות בפרויקט מהנתבעת 1, החברה היזמית אשר שיווקה ומכרה את הדירות בפרויקט.

משכך, עותרים התובעים לחייב את הנתבעים בתשלום פיצויים בגין איחור במסירה, כמפורט לגבי כל אחד מהתובעים בכתב התביעה, וכן פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעים בשל היתנהלות הנתבעים.

לטענתן, התובעים שירבבו אותן לתביעותיהם בשל הצורך לאתר "כיס עמוק" וכי היריבות היחידה הקיימת בינן לבין התובעים מתייחסת לפוליסות חוק המכר שהופקו לתובעים ואשר מכסות רק נזקים הנוגעים למצבים שבהם התובעים יוותרו ללא כספם וללא הדירות, ואינן מכסות מצבים הנגרמים בשל איחור במסירת הדירות.

בנוסף טען הנתבע 3 כי משום שהתביעה נמחקה נגד הנתבעים 4-5, אשר שמשו כדירקטורים בחברה, אזי ברי כי יש למחוק את התביעה שהוגשה נגדו; כי התביעה הוגשה באופן סלקטיבי במובן זה שלא נתבע דרקטור ותיק (מר פראגר אליהו) המשמש כדירקטור בנתבעת 2 מזה מספר שנים; וכי הפרויקט נוהל על ידי חברת פקוח מטעם חברת הבניה, שלה הסמכות המקצועית בנוגע לעבודות הבניה ולוחות הזמנים, ומשכך, קצב היתקדמות הבניה או מועדי מסירת הדירות מעולם לא היו תחת תחום אחריותו של הנתבע 3.

...

לפיכך, בקשת הנתבעות 6-7 מתקבלת כמבוקש; אני מורה לתובעים להשיב לשאלונים שהפנו אליהם הנתבעות 6-7 בתצהיר ערוך כדין עד יום 1.5.22 כמו כן, אני מורה לתובעים להשיב לדרישה לגילוי מסמכים בתצהיר ערוך כדין, וכן להעמיד את המסמכים לעיונן של הנתבעות 6-7 וזאת עד יום 1.5.22.

סוף דבר תוצאות הבקשות הן, אפוא, כפי שפורט לעיל.

משבקשת הנתבעות 6-7 התקבלה, התובעים ישלמו לנתבעות 6-7 את הוצאות הבקשה ע"ס 2,500 ₪.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 68750-11-19 אוסיפוב נ' יעקב גילבוע בניה ויזמות בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת הדס שכטר ישראלי התובע אנטולי אוסיפוב הנתבעים 1. יעקב גילבוע בניה ויזמות בע"מ 2. ערן גילבוע פסק דין

בתאריך 14/08/14 נחתם בין התובע ובעלי הדירות הנוספים לבין הנתבעת הסכם לבצוע פרויקט תמ"א 38 (מסלול חזוק) בבניין (להלן: "ההסכם").

ההליך דכאן: בתביעה זו עותר התובע לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לפצותו בסך של 114,060 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפרת הנתבעים את התחייבויותיהם, בגין מחדליהם ומעשיהם במסגרת ביצוע העבודות במסגרת פרויקט התמ"א. התובע טוען כי בשל סרובה של הנתבעת לתקן את הליקויים, נאלץ הוא לשאת בעלויות התיקון בסך של 62,516 ₪ (בתוספת הפרישי ריבית והצמדה).

אציין עוד, כי ערה אני אף לכך שבסעיף 39 לתצהירו של הנתבע בתיק שלפניי, ציין הוא כי בתקופה הרלוואנטית שימש כמנכ"ל, אך יש ליתן את הדעת להסבר שנתן הנתבע בחקירתו באשר לכך שאביו המנוח הוא שהיה המנכ"ל באותה העת, בעוד שהנתבע עצמו היה המנהל בפועל וזאת, כפי הנראה, מכוח סמכויות שנתן לו אביו (עמ' 41 ש' 1-2), אשר הלך לעולמו בעוד הליך זה מיתנהל.

יפים לענייננו דברי ביהמ"ש העליון בע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ (מיום 28.02.2005)‏‏ שם נאמר: "אף על פי שקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש נתונה לשיקול דעת בית המשפט (ע"א 4445/90 "עמיגור" ניהול נכסים בע"מ נ' מאיוסט ואח' (מיום 17.4.94)) הרי שגם קביעה זו צריכה לעמוד במבחן של סבירות.

...

סוף דבר: התביעה כנגד הנתבע נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 41,705 ₪, ובנוסף שכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך של 9,760 ₪.

באשר לפסיקת ההוצאות: לאור הוראות פרק י"ח לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 ובשים לב לתכלית החיוב בהוצאות שהינה שיפוי בגין הוצאות ההליך בהתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין, החלטתי מתאריך 28/12/22, דחיית התביעה כנגד הנתבע; לאחר שקילת כלל הנתונים, לרבות הסכום עליו הועמדה התביעה, לכתחילה, והסכום שנפסק בפסק הדין - מצאתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות בסך של: 4,905 ₪.

בית משפט השלום בחיפה תא"מ 26755-10-20 שמעון רבין ואח' נ' עשת - סורין ייזום ובנייה בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת סיגלית מצא התובע: 1. שמעון רבין 2. שושנה רבין ז"ל על-ידי יורשה על פי צו קיום ירושה, התובע מספר 1 הנתבעים: 1. עשת - סורין ייזום ובנייה בע"מ 2. שאול מוסלי 3. יעל מוסלי פסק דין

הנתבעת רכשה מארבעת דיירי הבניין שברחוב דרך הים 143א' לחיפה את זכויות הבנייה הדרושות לבניית ארבע דירות נוספות בבניין במסגרת הסכם לפי תמ"א 38, מכוחו היתקשרה עם בעלי הדירות ביום 8.11.2012 ובהתאם לתוספת להסכם מיום 4.8.2013.

גם כאשר ממונה מומחה מטעם בית המשפט, בין אם בהסכמה ובין אם שלא בהסכמה, אין בכך בכדי לכבול את שיקול דעתו של בית המשפט או להגביל את סמכותו (ראו ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, נב(4) 563, 569 (1998).

הבסיס לפסיקת פיצויים בגין עוגמת נפש בתביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה הנו סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, הקובע כי בגין נזק שאינו ממון "רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין". השיקולים הרלבאנטיים לעניין גובה הפיצויים בגין עוגמת נפש הם אופי הליקוי, מיקומו, הקפו, משך הזמן שארך לתקנו והתנהלות הקבלן הן לפני הגשת התביעה והן במהלך בירורה (ע"א 6481/05 אלי כהן נגד חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ (1.2.2006); ת"א (ת"א) 37758/04 דדון נגד בוני התיקון (1.11.2006); ת"א (ת"א) 54538-04 ברזילי רמי ואח' נ' טובים תמי (29.10.2006)).

...

ב. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין נזק לא ממוני בסכום של 3,000 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאותיו (שכר טרחת המומחה מטעם התובע – 1,638 ₪, חלקי התובע בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט – 4,563 ₪ ומחצית ראשונה של אגרת בית המשפט – 901 ₪), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל הוצאה ועד התשלום המלא בפועל.

כן תשלם הנתבעת לתובע שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 5,000 ₪.

תחת פירוט השמות שבכותרת להסכם מופיעה חותמת משיב 4 (להלן – עו"ד ארביב) לצד מספר רישיונו וחתימת ידו, בצידם הימני של עמודי ההסכם סדרת חתימות בראשי תיבות הנחזות להיות של הדיירים השונים, ובתחתית עמודי ההסכם חותמת החברה היזמית בתוספת חתימה בכתב יד, כמו גם טבלה ובה שמות, מספרי זהות, תאריכי חתימה של "הבעלים", ואישור עו"ד ארביב בחותמת לצד מספר רישיונו וחתימת ידו לפיו "בתאריכים המצוינים מעלה התייצב/ו לפני היזם והבעלים של המקרקעין... ולאחר ששוכנעתי שהדבר הובן להם כראוי, חתמו לפני מרצונם". בעלי הדין לא הגישו את הפנייה ללישכת עורכי הדין למינוי בורר בה אמור היה להיות מפורט הסיכסוך נושא הבקשה למינוי, גם לא את כתב המינוי, בה בעת צורפה הודעת דוא"ל מאת מרכזת הועדה למינוי בוררים של לישכת עורכי הדין מיום 15.06.2023 בה נאמר כי: "הועדה בחרה בבורר שהוא עו"ד ומהנדס ומופיע ברשימת הבוררים. הועדה סבורה כי יש לקיים את הבוררות רק בין הצדדים אשר חתמו על ההסכם נשוא סעיף הבוררות". המבקשים טוענים כי מלבד המשיבה החתומה על ההסכם, יש לצרף להתדיינות "גורמים חיוניים לבירור הסיכסוך ואשר בלעדיהם בירור הסיכסוך ילקה בחסר", שהם: משיב 2 -"בעל מניות יחיד, המנהל, וה'זרוע המבצעת' של היזם וגם בעל דירה מספר 11 בבניין" (להלן – הרוש) אשר "בא... לכפות על המבקשים תנאים לכיבוד פסק הדין על ידו הסותרים פסק הדין" שניתן בבית משפט זה ביום 13.04.2023 בת"א 9402-04-23, וזאת מש"מבנה ההון שלו מתאפיין במימון דק באופן קצוני" עת הפרויקט מיתנהל ללא לווי פינאנסי בנקאי והון המניות הנפרע של היזם עומד על 100 ₪ בלבד, ועת הוא "ממשיך להחנות את רכבו הפרטי בחניה שאינה מסומנת במספרים... מחנה את רכביו הנוספים בחניות הקרקע ומאפשר לשוכרי הדירות החדשות בלבד... להשתמש בחניות הקרקע..."; משיבה 3 - "המלווה בין היתר דיירים כ'מאכער' של תמ"א 38" ועוסקת ב"ייצוג המבקשים מול היזם" (להלן – מגדלור), חברה בבעלותו של עו"ד ארביב.

משיב 4 – עו"ד ארביב, שהוא "בעל מניות יחיד, ומנהלה היחיד של המשיבה 3... ששמש כעורך הדין שייצג את המבקשים ובעלי הדירות בפרויקט, מעת כריתת ההסכם ועד שהפסיק שרירותית את הייצוג". לטענתם, עו"ד ארביב "יצג ברשלנות את המבקשים מול היזם", קיים "עירוב עיסוקים של המשיב 4 באופן שאינו מתיישב עם היותו עו"ד מייצג" ולבסוף "הפסיק את הייצוג". החברה היזמית והרוש טוענים כי הרוש אינו צד לכל הסכם שהוא עם מי מהדיירים; כי בבסיס ההליך רצונם של הדיירים לנשל אותם מהתמורה המגיעה להם לאחר שהפרויקט הסתיים למעשה, ובעיקר מהחניה, כשאי הקמתו של מתקן חניה הוא הגורם המעכב קבלת טופס 4 לפרויקט; שהסמכות העניינית לידון בבקשה מסורה לבית משפט השלום; וכי היו אלו הדיירים שדרשו כי הפרויקט יבוצע ללא לווי בנקאי תוך מתן ערבות כספית בנקאית מצד היזם להבטחת ביצועו (ע"ס 300,000 ₪, שסכומה יורד עם התקדמותו) וביטוח לנזקים, והדבר מלמד על אי ציפייה כלשהיא למימון נוסף כלשהוא של היזם.

יצוין גם, בהקשר לסכומי הפיצויים שצפוי שיינקבו בתביעה, כי על פי ההלכה שנקבעה בימים אלו, "בית המשפט המחוזי מוסמך, בגדרי תביעה שבמקרקעין, לידון אף בסעדים כספיים המצויים בתחום סמכותו של בית משפט השלום כאשר אלה נובעים מעילת התביעה" (רע"א 2299/23 זילברברג נ' פרו, פסקה 40 לפסק דינה של השופטת כנפי-שטייניץ, ניתן ב-15.08.2023).

...

תחת פירוט השמות שבכותרת להסכם מופיעה חותמת משיב 4 (להלן – עו"ד ארביב) לצד מספר רישיונו וחתימת ידו, בצדם הימני של עמודי ההסכם סדרת חתימות בראשי תיבות הנחזות להיות של הדיירים השונים, ובתחתית עמודי ההסכם חותמת החברה היזמית בתוספת חתימה בכתב יד, כמו גם טבלה ובה שמות, מספרי זהות, תאריכי חתימה של "הבעלים", ואישור עו"ד ארביב בחותמת לצד מספר רישיונו וחתימת ידו לפיו "בתאריכים המצוינים מעלה התייצב/ו לפני היזם והבעלים של המקרקעין... ולאחר ששוכנעתי שהדבר הובן להם כראוי, חתמו לפני מרצונם". בעלי הדין לא הגישו את הפנייה ללשכת עורכי הדין למינוי בורר בה אמור היה להיות מפורט הסכסוך נושא הבקשה למינוי, גם לא את כתב המינוי, בה בעת צורפה הודעת דוא"ל מאת מרכזת הוועדה למינוי בוררים של לשכת עורכי הדין מיום 15.06.2023 בה נאמר כי: "הוועדה בחרה בבורר שהוא עו"ד ומהנדס ומופיע ברשימת הבוררים. הוועדה סבורה כי יש לקיים את הבוררות רק בין הצדדים אשר חתמו על ההסכם נשוא סעיף הבוררות". המבקשים טוענים כי מלבד המשיבה החתומה על ההסכם, יש לצרף להתדיינות "גורמים חיוניים לבירור הסכסוך ואשר בלעדיהם בירור הסכסוך ילקה בחסר", שהם: משיב 2 -"בעל מניות יחיד, המנהל, וה'זרוע המבצעת' של היזם וגם בעל דירה מספר 11 בבניין" (להלן – הרוש) אשר "בא... לכפות על המבקשים תנאים לכיבוד פסק הדין על ידו הסותרים פסק הדין" שניתן בבית משפט זה ביום 13.04.2023 בת"א 9402-04-23, וזאת מש"מבנה ההון שלו מתאפיין במימון דק באופן קיצוני" עת הפרויקט מתנהל ללא ליווי פיננסי בנקאי והון המניות הנפרע של היזם עומד על 100 ₪ בלבד, ועת הוא "ממשיך להחנות את רכבו הפרטי בחניה שאינה מסומנת במספרים... מחנה את רכביו הנוספים בחניות הקרקע ומאפשר לשוכרי הדירות החדשות בלבד... להשתמש בחניות הקרקע..."; משיבה 3 - "המלווה בין היתר דיירים כ'מאכער' של תמ"א 38" ועוסקת ב"ייצוג המבקשים מול היזם" (להלן – מגדלור), חברה בבעלותו של עו"ד ארביב.

סוף דבר הבקשה לצירוף משיב 2, הרוש, כצד לבוררות - מתקבלת.

הבקשה לצירוף משיבים 3-4, מגדלור ועו"ד ארביב, כצדדים לבוררות – נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבים 3-4, מגדלור ועו"ד ארביב, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7500 ₪.

בית משפט השלום בתל אביב -יפו ת"א 24283-07-18 לוי נ' ברלין ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט רונן אילן תובע: רחמים לוי, ת.ז. 051607687 ע"י עו"ד יוסף גרינשפן נתבעת: רחל ברלין, ת.ז. 059826123 ע"י עו"ד אליס סבין פסק דין

התובע היתנגד לבקשה, בין היתר בטענות בכל הנוגע לשווי הדירה ולאפשרות לעליית שווי הדירה במסגרת תכנית שפוץ אפשרית לפי תמ"א 38, אך כל טענותיו נדחו.

ביחס לנתבעת הנוספת, מדינת ישראל, טען התובע שזו אחראית לנזק שניגרם לו עקב פעולות כבוד הרשם בתיק ההוצל"פ. פעולות אשר לטענת התובע נעשו מתוך כוונת זדון, מעילה באמון, חריגה מסמכות ורצון לפגוע בתובע.

התובע כלל לא מסביר מה לטענותיו ולדמי שכירות ואף לא מצא להביא פירוט ואסמכתאות לתחשיב זה. כך גם הטענה לנזק בגין "שכר הכונסת", כאשר לא ברור מה לשכר הנתבעת על פעילותה בתיק ההוצל"פ ולביטול ההסכם עם התובע, ולא ברור כיצד יכול התובע להלין בהליך זה על שכר שנפסק בתיק ההוצל"פ. כך גם טענתו ביחס למקדמה אותה שילם, שכן התברר שרק כחמישית הימנה, 23,000 ₪, נקבע כחיוב בפצוי על הפרת ההסכם והיתרה ממילא נזקפה לזכותו על חשבון החוב לזוכה (נספח 13 לתצהיר הנתבעת).

...

כך נמצא שטענה זו של התובע, לנזק שהוא ההפרש בין "השווי הנכון" של הדירה לתמורה בה נמכרה לא הוכחה והייתה נדחית אפילו נמצא שהתובע זכאי לפיצוי.

מסקנה דומה מתחייבת ביחס לטענות התובע להפסד דמי שכירות בסך של 47,000 ₪.

אשר על כן אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשאת בהוצאות הנתבעת בגין בירור התביעה בסך של 50,000 ₪.