תביעת פיצויים בגין נזקי רכוש בתאונה בין רכב לאוטובוס

בפניי 2 תביעות כספיות לפצוי בגין ניזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי התאונה המרכזית ארעה בין רכבו של מר שלמה לוי ואוטובוס חברת אגד, כאשר כתוצאה מתאונה זו, רכבו של מר לוי נהדף על רכב הגב' יונג.

נוכח האמור, אין מחלוקת בין הצדדים, כי לגב' יונג אין כל אחריות לקרות התאונה והשאלה הנה מי יפצה אותה בגין הנזק שניגרם לרכבה.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בעדויות הצדדים, בראיותיהם ובכתבי הטענות, לרבות בתמונות שהוצגו, מצאתי כי למר לוי ולאגד אחריות משותפת לקרות התאונה, כאשר לרכב אגד אחריות בשיעור של 20 אחוז ולרכב מר לוי אחריות בשיעור של 80 אחוז.

אשר על כן ולאור המפורט לעיל, במסגרת ת"ק 5671-12-19 ישלמו הנתבעים לתובעת, גב' יונג, סך כולל של 6,756 ₪.

הודעת צד ג' נדחית, שכן בוצעה חלוקה בין הצדדים.

לפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי רכוש לרכב עקב תאונת דרכים ביום 23.9.20 בין רכב פרטי לאוטובוס.

...

הוראות סעיף 68 לפקודת הנזיקין הקובע כדלקמן: "(א) סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר, לא תיכשל תביעת פיצויים בעד הנזק מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות במידת אחריותו של התובע לנזק; ..." לאחר שעיינתי בעדויות הצדדים, בתמונות, ובחנתי הגרסאות היטב החלטתי לקבוע כי האחריות לקרות התאונה ונזקיה תחולק באופן הבא : 85% על התובע ו15% על נהג האוטובוס וזאת מנימוקים הבאים: גרסת נהג האוטובוס הועדפה בכל הנוגע לנסיעת התובע לאחור, והגעתו בזווית אל מול נתיב האוטובוס, גרסה זו עולה בקנה אחד עם מכלול הראיות ובכללן העדויות ומכלול המובא בפני בית המשפט, ובשיקול ההסתברות במאזן ההסתברות בדין האזרחי .

(ש 18, 24 עמ' 1 לפרוטוקול ) אני קובע כי אין מדובר רק בתחילה אלא בתמרון מהיר לאחר שחלף נהג המונית התובע על פני הפנייה המבוקשת להורדת התלמיד .

לאור האמור : · הנתבעת תשלם לתובע סך של 2,863 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד פסיקתם.

· נוסף לאמור תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪, הוצאות חוות דעת מומחה בסך 1,170 ₪ וכן אגרת בית משפט כפי ששולמה.

לפניי שני תיקים מאוחדים, בסדר דין מהיר, שעניינם בתביעה לפצוי כספי בגין ניזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 25.08.2020 בין כלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 386-62-601 שהיה בעת התאונה בבעלות התובעת בתיק הראשון ונהוג בידי הנתבע בתיק השני (להלן: "האוטובוס") ולבין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 14-797-30 שהיה בעת התאונה בבעלות הנתבעת 1 בתיק הראשון והתובעת בתיק השני ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בתיק הראשון (להלן: "הפרטית") (ולהלן: "התאונה").

על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוואנטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעות להיתקבל חלקית בהפחתת ראש הנזק "ימי עמידה" שבתיק הראשון וראש הנזק "ביזבוז זמן וטירחה" שבתיק השני, כך שנהגת הפרטית תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 30% ואילו נהג האוטובוס יישא באחריות בשיעור של 70%.

...

איני מקבל את גרסתה של נהגת הפרטית כי האוטובוס פגע בפרטית כאשר הפרטית הייתה בעמידה.

אשר להיקף הנזק הנטען בשני התיקים, הרי שמאחר שסכומי התביעה נתמכים בחוות דעת שמאיות ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצדדים שכנגד לא הגישו חוות דעת שמאיות נגדיות שיש בהן כדי לסתור את סכומי התביעות, הרי שאני מקבל את סכומי התביעה, למעט ראש הנזק "ימי עמידה" שבתיק הראשון וראש הנזק "בזבוז זמן וטרחה" שבתיק השני.

התיק השני הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: 8.1.

לפניי תביעה לחיוב בפצוי כספי בגין ניזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

דיון והכרעה על יסוד כל החומר המונח לפניי, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להיתקבל חלקית, כך שנהג האוטובוס יישא באחריות לחלק מן הנזקים, וזאת לאחר הפחתת ראש "הוצאות ובזבוז זמן", מהנימוקים המובאים להלן באופן תמציתי, בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976: גירסתו של התובע לגבי קרות התאונה הנה מסתברת יותר מאשר עם גירסתו של נהג האוטובוס.

לגבי המחלוקת לגבי התכנות הנזקים, הרי שאיני מאשר את כל הנזקים משום ששוכנעתי כי הנזקים שנגרמו לדלתות השמאליות של רכב התובע אינם קשורים בתאונה וסביר כי נגרמו מוקדם יותר לארוע.

...

לגבי המחלוקת לגבי היתכנות הנזקים, הרי שאיני מאשר את כל הנזקים משום ששוכנעתי כי הנזקים שנגרמו לדלתות השמאליות של רכב התובע אינם קשורים בתאונה וסביר כי נגרמו מוקדם יותר לאירוע.

מאחר שהנזק שנגרם לרכב התובע נתמך בחוות דעת שמאי והנתבעת לא הציגה שומה נגדית, הרי שאני מאשר אותם, למעט הנזק באזור הדלתות השמאליות של רכב התובע.

סיכום הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: 9.1.

בפניי תביעה לפצוי התובע בגין ניזקי רכוש שנגרמו לרכבו, בשל תאונה שארעה ביום 8.11.2020 (להלן: "התאונה").

התובע לא היה החלטי האם כתוצאה מהפגיעה בין רכבו לבין האוטובוס נהדף רכבו ועלה על המדרכה: "לא עליתי על המדרכה. אחרי זה כן נכנסתי למדרכה, הוא דחף אותי. אחרי התאונה הייתי על המדרכה" (עמ' 1, ש' 24).

...

בכתב הגנתם טענו הנתבעים כי יש לדחות את התביעה.

ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה. ג – דיון והכרעה לאחר ששקלתי את העדויות ששמעתי, את התמונות שהוצגו, את טענות באי כוח הצדדים ואת כלל נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות.

לפיכך, אני קובעת כי התובע, שלא ציית לתמרור "עצור" בצאתו מכביש השירות, נושא באחריות להתרחשות התאונה.

ד – סוף דבר נוכח המפורט לעיל, אני מורה על דחיית התביעה במלואה.