תביעת פיצויים בגין נזקי רכב משיטפון

מונחת לפניי תביעה כספית לפצוי התובע מצד מבטחתו בגין נזקים שנגרמו לרכבה עת המבטחת של רכב התובעת טוענת להעדר כסוי בטוחי.

...

בשולי הדברים יוער בהקשר זה של סתירות נטענות, כי גם העובדה שהתובע טוען כי בחוות הדעת מצוין רק ביקור אחד והמומחה מעיד כי ביקר 4-5 פעמים, אציין כי בחוות הדעת מצוין כי המומחה ביקר 6 פעמים (אם כי מצוין רק תאריך "בדיקה ראשונה" ביום 20.2) אין לה נפקות משאין מחלוקת שהמנוע פורק לפני הגעתו ואין חולק על הממצאים שראה והשאלה היא המסקנה מהן.

ליבי ליבי עם התובע נוכח נזק שנשא בעלות תיקונו אולם נוכח האמור לעיל, אין מנוס אלא לדחות את התביעה משהתובע לא הוכיח במאזן ההסתברותי הנדרש במשפט האזרחי כי קיים כיסוי ביטוחי לאירוע הנטען.

בנסיבות העניין, הגם שהתובע מכר את הרכב ולא ידוע האם גילם את ההוצאה במכירת הרכב אולם הכסף בכל מקרה יצא מכיסו והוא סבל מכך נזק ממון ומובנת תחושתו בדבר אחריות המבטחת והתביעה נדחית בשל אי עמידה ברף ההסתברותי, אני סבורה כי יש לקחת זאת בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות.

בפני תביעה כספית על- סך 15,253 ₪ שעניינה דרישה לפצוי בגין נזקים אשר לכאורה נגרמו לרכב התובע כתוצאה משיטפון שארע ביום 02.04.2006.

...

מבלי לפגוע בתוקף האמור לעיל, דין התביעה היה להידחות גם באם היה ממציא התובע את כל המסמכים הדרושים להוכחת התביעה, תוך שלא היו נופלות סתירות בעדותו של התובע, או שאלות שעלו ביחס לחוות הדעת שהוגשה, וזאת בהעדר הוכחת רשלנות או אחריות הנתבעות לאירוע.

סוף דבר מכל האמור לעיל, מצאתי כי דין התביעה להידחות במלואה תוך שהאירוע נשוא התביעה והנזקים הנתבעים בגינו לא הוכחו.

מכל האמור לעיל, הנני דוחה את התביעה במלואה, ומחייבת את התובע בהוצאות הנתבעות בסך של 2,500 ₪ לכל נתבעת.

התובעת היא הבעלים של רכב מסוג סוזוקי, אשר ניזוק ביום 1.2.12 באחד מרחובותיה של העיר בת ים כתוצאה משיטפון.

לתובעת היה ביטוח מקיף והיא פוצתה ע"י חב' הביטוח בגין הנזקים של הרכב, אך היא תובעת את הנתבעת בגין הסכומים שהוציאה מכיסה בסך 3,276 ₪ (הישתתפות עצמית בסך 2,814 ₪, קימום בסך 462 ₪) בהתאם לאישור שצורף כנספח 2 א' לכתב התביעה.

כך למשל בתיק תביעות קטנות (חד') 48247-10-10 רומן אגרונוב נ' עירית אור עקיבא, או ב- ת"ק (ראשל"צ) 38416-07-10 איתן כהן נ' עירית ראשון לציון, שם צויין ש: "...אין חולק כי בהתאם לסעיף 235(2) לפקודת העיריות על ערייה לדאוג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט. הערייה חייבת, אפוא, לדאוג כי הרחובות יהיו מנוקזים וכי מערכת הנקוז תפעל ללא תקלות. בכך מוענק לעיריה מעמד של שליטה ופקוח, הכולל כח וחובה לנקוט באמצעי זהירות". שוכנעתי מכנות דבריה של התובעת, שאכן נגרם נזק לרכבה כתוצאה מהשיטפון ושאכן פתחי הנקוז היו סתומים ולא נקיים ושאכן הדיירים באיזור פנו לעירייה ודרשו שהדבר יעשה ודבר לא נעשה.

...

במהלך הדיון ניסיתי להביא את הצדדים לידי פשרה, אך כשלתי בכך, ומשכך אין מנוס מלפסוק על פי הדין.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בנספחים, ושמעתי טיעוני הצדדים, שוכנעתי שדין התביעה להתקבל במלואה וזאת מהסיבות שאפרט להלן: חובת העיריה לדאוג לניקוז ראוי של הרחובות שבתחום המוניציפאלי קבועה בפקודת העיריות בסע' 235 (2), כאמור להלן: " 235. בעניין רחובות תעשה העיריה פעולות אלו:

כך למשל בתיק תביעות קטנות (חד') 48247-10-10 רומן אגרונוב נ' עירית אור עקיבא, או ב- ת"ק (ראשל"צ) 38416-07-10 איתן כהן נ' עירית ראשון לציון, שם צויין ש: "...אין חולק כי בהתאם לסעיף 235(2) לפקודת העיריות על עירייה לדאוג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט. העירייה חייבת, איפוא, לדאוג כי הרחובות יהיו מנוקזים וכי מערכת הניקוז תפעל ללא תקלות. בכך מוענק לעיריה מעמד של שליטה ופיקוח, הכולל כח וחובה לנקוט באמצעי זהירות". שוכנעתי מכנות דבריה של התובעת, שאכן נגרם נזק לרכבה כתוצאה מהשיטפון ושאכן פתחי הניקוז היו סתומים ולא נקיים ושאכן הדיירים באזור פנו לעירייה ודרשו שהדבר יעשה ודבר לא נעשה.

בנסיבות אלו אני מוצא כי הנתבעת אחראית לתשלום נזקי התובעת, והנני מחייב אותה לשלם לתובעת סך של 3,276 ₪ בצירוף הוצאות ההליך בסך 500 ₪ וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

תביעה זו עניינה שאלת זכאותו של התובע לתשלום תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסת הביטוח בגין נזקים שנגרמו לרכב.

התובע טוען כי מדובר במקרה ביטוח ועל הנתבעת לפצות את התובע בגין ניזקי הרכב.

התובע מתבסס על סעיף 1.5 לפוליסה לפיו מקרה ביטוח יכול להיות נזק שניגרם לרכב כתוצאה: "משיטפון, סערה, שלג, ברד, התפרצות הר געש". התובע טוען כי הנזק נגרם כתוצאה מחדירה של מי גשמים ולכן מדובר בנזק שניגרם לרכב כתוצאה מסערה ופועל יוצא מכך מדובר בנזק מכוסה בפוליסת הביטוח.

...

סוף דבר בנסיבות האמורות, התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 54,654 ₪ בתוספת הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

סה"כ תשלם הנתבעת לתובע סך של 66,654 ₪.

אלא שלבד מהנזק הישיר, תובע התובע נזקים עקיפים, עקב העובדה שהרכב שהה במוסך שלושה חודשים.

קבעית סכום הפיצוי בגין עוגמת נפש, הנו עניין המסור לשיקול דעתו של בית המשפט ובראש נזק זה קובע אני פיצוי בסך של 3,500 ₪.

...

לפיכך, איפוא התביעה נגד הנתבעת 1 נדחית וממלא גם נדחית הודעת הצד השלישי שהגישה הנתבעת 2 כנגד הנתבעת 1.

התוצאה הסופית הינה, כי התביעה נגד הנתבעת 1, כמו גם הודעת צד ג' נגדה נדחית.

התביעה נגד נתבעת 2, מתקבלת באופן חלקי ולפיה על נתבעת 2 לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א.נזקי תיקון הרכב בהתאם לחוות דעת שמאי בסך של 17,028 ₪, סכום זה כשהוא משוערך להיום מסתכם לסך של-20,600 ₪.

בנוסף, תשלם הנתבעת 2 לתובע, בגין שכ"ט עו"ד והוצאות משפט סך כולל של 4,500 ₪ ובתוספת מע"מ כחוק.