תביעת פיצויים בגין נזקי רכב בתאונת דרכים קטלנית

לפניי תביעה לחיוב הנתבעים בפצוי כספי בגין ניזקי רכוש שנגרמו לרכב על רקע תאונת דרכים.

סבורני כי מדובר בהסחת דעת קלה, שהרי בסופו של יום נהגת רכב התובעת ניסתה לבלום את נסיעת רכבה ופגעה בחלקה האחורי של המשאית, בעוד שאם לא הייתה פועלת לבלום את רכבה הרי שייתכן כי תוצאות התאונה היו קשות אף יותר, שלא לומר תוצאה קטלנית.

...

מה עוד ששוכנעתי כי מאחר שנהגת רכב התובעת ניסתה לבלום את רכבה "בכל הכוח", כלשונה הרי שהדבר הביא לכך שהפגיעה במשאית הייתה בחלקה האחורי של המשאית.

סבורני כי מדובר בהסחת דעת קלה, שהרי בסופו של יום נהגת רכב התובעת ניסתה לבלום את נסיעת רכבה ופגעה בחלקה האחורי של המשאית, בעוד שאם לא הייתה פועלת לבלום את רכבה הרי שייתכן כי תוצאות התאונה היו קשות אף יותר, שלא לומר תוצאה קטלנית.

על כן, דין התביעה להתקבל חלקית, כפי האמור בפתח סעיף 6 לעיל.

תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

רקע כללי ביום 16.8.2015 נהרג מר תומר יצחק ז"ל (להלן: "המנוח"), בתאונת דרכים קטלנית.

בפסק הדין החלקי נקבע, כי בכל הנוגע לשאלת האחריות, התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-3 מתקבלת, באופן שהנתבעת 3 תישא בנזקי התובעים כפי שיקבעו, מכוח היותה מבטחת השמוש ברכב.

...

אני סבורה, שאין באותם מקרים כדי להשליך על ענייננו.

לפיכך אני קובעת כי גריעת כושר ההשתכרות תחושב לפי בסיס שכר של השכר הממוצע במשק, וסכום זה בערכי היום עומד על סך של 10,574 ₪ ובניכוי מס הכנסה בסך של 842 ₪, עומד על סך של 9,732 ₪.

סוף דבר לנוכח כל האמור, הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים כדלקמן: הפסד השתכרות בשנים האבודות: עבר - 100,726 ₪ (34.5 חודשים כפול 9,732₪ כפול 30%).

התובע, יליד 13.4.94 הגיש נגד הנתבעת תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת דרכים קטלנית מיום 17.12.11.

בתאונה נהרגו בן דודו וחברו, אשר היו עימו ברכב.

...

לאחר בחינת טענות הצדדים והפסיקה, אני סבורה כי כל עוד לא שונתה ההלכה בבית המשפט העליון, אין מקום לסטות משעור הריבית הנהוג, דהיינו 3%, כטענת הנתבעת.

לגופו של ענין, לאחר שנבחנו חוות דעת מומחים שהוגוש לערכאה הדיונית הגיע כבוד השופט אור למסקנה כי "אף אם חלה ירידה מסויימת בתשואה המושגת בהשקעה באיגרות חוב ממשלתיות לא ניתן עדיין לקבוע כי התשואה הצפויה בהשקעה באפיק זה לאורך זמן ירדה מתחת לשיעור של 3% לשנה". וברע"א 3585/14 אבו מוך נ. המועצה האזורית חוף הכרמל ואח' (21.8.14) נדחתה בקשת רשות ערעור על בקשה לשאול בשאלון שאלות הנוגעות לשיעור הייון, כאשר, בין היתר, מציין כבוד השופט נ. זילברטל כי "מכאן שגם בהנחה שהמבקשים יוכלו לטעון ולהוכיח את שיעור הריבית על מנת לשנות את "הלכת ההיוון" הנחה שעל פני הדברים אינה פשוטה כלל נוכח מה שנאמר בע"א 2099/94 "...נראה, כי הם ממילא אמורים לאסוף נתונים שיצביעו על תמונה כוללת במשק הישראלי...". בענייננו – נושא אחידות הריבית אינו מתעורר מאחר והתובע לא אמור לקבל גימלאות לעתיד מחד, ומאידך, לא הובאו בפני בית המשפט כל חוות דעת שמאיות ו/או חשבונאיות וכל ראיות שיש בהם כדי להצדיק את שינוי שיעור הריבית.

וראה גם עא 426/17 ‏פלוני נ' פלונית (21.12.17) שם קבע כבוד השופט י. עמית כי : "הטענה לגבי שיעור ריבית ההיוון הועלתה בשלב הסיכומים בלבד, ולא הונחה לה תשתית ראייתית כלשהי, כגון חוות דעת כלכלית. לכן, לא אדרש לטענה זו במסגרת תיק זה". לפיכך, אני קובעת כי שיעור ההיוון יעמוד על 3%.

נוכח כל האמור אני מעמידה את הפיצוי בגין עזרת צד ג' לעבר ולעתיד על 150,000 ₪.

רקע וטענות הצדדים בפני תביעת נזיקין עפ"י חוק הפלת"ד. התובעת, אשת המנוח מ.ש. ז"ל יליד 1950 אשר מצא את מותו בתאונת דרכים קטלנית ביום 18.10.16, נפגעה אף היא בתאונה ותביעתה כוללת הן את ניזקי הגוף שנגרמו לה, הן כיורשת על פי צו ירושה מיום 04.06.17 והן כתלויית בעלה המנוח.

תביעת העיזבון אובדן שירותי בעל ואב התביעה מחשבת את הפצוי בגין ראש נזק זה בסך של 250,000 ₪.

נתוני הלישכה המרכזית לסטיסטיקה אינם יכולים לספק הוכחה בדבר זכאותו של המנוח לקיצבת זקנה ומשלא הונחה תשתית ראייתית מספקת לענין קצבת הזיקנה, אני דוחה טענה זו. (לענין הצורך בהוכחת הזכאות לקיצבה ראה לדוגמ' בסעיפים 38- 40 ב (ת"א) 43232-06-18 עיזבון ויורשי המנוח ר.ש. ז"ל נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") (08.06.2021)).

...

הנתבעת טוענת מנגד כי התרופות וטיפולי הפיזיותרפיה וכל ההוצאות הרפואיות מכוסות על ידי קופת החולים בה היא מבוטחת ולפיכך אין לשלם בגין ראש נזק זה. בעניין ראש נזק זה לאחר עיון בטענות הצדדים סבורני שיש לשלם פיצוי גלובלי בסך 10,000 ₪.

אני סבור כי נכון לקבוע שהתובעים יפוצו בסך 18,000 ₪ בגין הוצאות קבורה.

לדידי אני סבור כי יש טעם בטענות הנתבעת, ובעיקר הטענה בדבר הוכחת קצבת הזקנה של המנוח.

לפיכך ינוכה מסך הנזק, תגמולי המל"ל. סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים דלעיל ובניכוי תגמולי המלל בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.2% מהסך הנ"ל. המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום ניתן היום, ט"ו תמוז תשפ"א, 25 יוני 2021, בהעדר הצדדים.

בתמצית, טענו המשיבים, כי על הנתבעים לפצותם בגין נזקים בלתי ממוניים שנגרמו להם כתוצאה מהתרשלות המבקשת, בניהול חקירת נסיבות תאונת דרכים מיום 30.8.14 (להלן: "תאונת הדרכים"), במהלכה קיפח אבי המשיבים מר מנצור (להלן: "המנוח") את חייו.

המנוח נפגע כהולך רגל מרכב אשר היה נהוג על ידי מר יהודה שפר (הנתבע 1 בהליך אשר נדחתה התביעה נגדו) (להלן: "שפר"), ונפטר מפצעיו בזירת התאונה.

נטען, כי החקירה בוצעה באופן רשלני, תוך היתעלמות מוחלטת מראיות וחריגה מהוראות תקנות התעבורה והתעלמות מהנוהג הקיים במקרה של תאונת דרכים קטלנית.

התובענה הוגשה בגין נזק בלתי ממוני ואינה כפופה להוראות הפלת"ד, שכן חקירה משטרתית אינה נכללת תחת ארוע תאונת הדרכים ואינה מהוה חלק אנהרנטי ממנה.

...

ככל שסבר בית משפט קמא שדין הבקשה לסילוק על הסף דחיה, היה עליו לדחותה ולא להוסיף.

נדחית בקשת רשות הערעור בכל הנוגע לסילוק התובענה על הסף.

מאחר ובקשת רשות הערעור נדחתה ברובה, תשלם המבקשת הוצאות המשיבים בסך של 4,500 ₪ (כולל מע"מ).