בדיקה כאמור בוצעה כבר ביום 06.02.22, ונימצא כי אין נזילה בדירה וכי קיים חשד לנזילה מצנור משותף (ראה נספח א' לכתב ההגנה – דוח סיכום טפול מחברת הביטוח).
לכן, ומאחר ואני בדיעה כי יש בנזקים בדירתו של התובע כדי לגרום לו לטרדה ולהפרעה של ממש לשגרת חייו, כאשר השוכרים, הנוכחיים, קודמיהם או אלו שלאחריהם, שבים ומלינים בפניו שוב ושוב – הרי שגם אם לא הוכח כי שעה לטענותיהם והפחית מדמי השכירות, או נאות להסכים לביטול הסכם השכירות בטרם עת, עצם אי הנעימות והעובדה כי נאלץ להיתמודד שוב ושוב עם פניותיהם של השוכרים בשל ניזקי הרטיבות, יש בהן כדי לזכות את התובע בפצוי;
התובע לא זנח טענותיו בעיניין זה, אלא שאיגד אותם תחת רכיב עוגמת הנפש שתבע.
ההודעה לצד שלישי –
כפי שצוין כבר לעיל, הגם שפורמאלית הוגשה ההודעה נגד מר אורן בעצמו, ברי כי מתוך גוף ההודעה עולה כי הטענות מופנות כלפי ועד הבית, שמר אורן נציגו.
...
על כן, אני מקבל את התביעה ביחס לרכיב הנזק הלא ממוני שנגרם לתובע בסך של 3,500 ₪.
לפיכך, דינה של ההודעה לצד שלישי, כפי שהוגשה, להידחות.
סיכום -
הנתבעת תשלם לתובע סך של 3,500 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך של 600 ₪;
כמו כן, תישא הנתבעת בהוצאותיו של הצד השלישי, מר יובל אורן והוצאות העד מטעמו, מר משה בר. אולם, משלא הוגש כתב הגנה, אני מעמיד את הוצאותיו של מר אורן ע"ס של 250 ₪ בלבד ופוסק את הוצאות העד מטעמו בסך של 400 ₪;
הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי הנתבעת, שאם לא כן יישאו בהפרשי ריבית והצמדה כחוק.
