תביעת פיצויים בגין נזקי נזילות מדירה עליונה

בפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, לאחר שנפל בעת ניסיון להגיע אל גג הבניין בו הוא שכר דירת מגורים, מחמת תואי העלייה אל הגג ומשלא הותקן לדידו אמצעי מסודר לעלייה לגג (להלן: "התאונה").

וכך נאמרו הדברים מפיו של בלום עצמו (עמ' 3, שו' 27-16 לפרוטוקול מיום 14.11.2019): "מה שהיה זה שעלינו ואז דפקנו בדלת של השכנה, הכלב נבח, חיכינו שהיא תפתח היא לא פתחה. אמרתי לו שזו הכניסה לגג הוא היתעקש בכל זאת לראות אם יש או אין נזילה, אז הצעתי שנעלה במדריגות כי יש, הגג הוא יותר נמוך מהמדרגות של הקומה העליונה. אז עלינו במדריגות כדי לראות וראינו שאין נזילה אבל זה לא סיפק אותו. הוא ממש ממש רצה לראות. ואז אמרתי לו אתה יודע מה חכה פה. ניסיתי עוד פעם לידפוק בדלת של השכנה והיא לא ענתה. אמרתי לו חכה פה, אני טיפסתי למעלה. בהתחלה ניסיתי דרך הרווח בין הגג לגגון, יש שם מן רווח. ראיתי שזה לא הולך אז טיפסתי מהגדר, עליתי על חבלי הכביסה ועליתי למעלה, פיתאום אני רואה שהוא עולה אחריי. אמרתי לו 'מה אתה עושה?' והוא כבר עלה, משכבר שהוא עלה אז ראינו שנינו שאין נזילה, ירדנו ואמרתי לו אל תעשה את זה יותר זה מסוכן. הדרך היא דרך השכנה". בהמשך עדותו הופתע בלום עת הוצג לו כי התובע העיד שהעלייה אל הגג דרך מרפסתה של מרגוליס לא הייתה ידועה לו. גם בעדותו השנייה חזר בלום והסביר כי הדריך את התובע לעלות אל הגג דרך דירתה של מרגוליס (עמ' 5-4 לפרוטוקול מיום 18.6.2020).

...

התובע נמנע מלפנות אל הנציגות בשאלה כיצד ניתן להגיע אל הגג או בבקשת סיוע לעשות כן. בהקשר זה איני מקבל את עדותו של התובע כי כל אימת שפנה אל מכלוף בעניינים אחרים פניו הושבו ריקם, ונאמר לו לפנות אל בעל דירתו (ראו עדותו של התובע בעמ' 12-11 ו- 25 לפרוטוקול מיום 17.6.2019, אל מול עדותו של מכלוף בעמ' 22-21 לפרוטוקול מיום 22.10.2019).

סוף דבר גם משאימצתי את גרסתו העובדתית של התובע לקרות התאונה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין להטיל על כתפי הנציגות את האחריות לקרות התאונה.

על כן, התביעה כנגד הנציגות נדחית, ובהתאם נדחית התביעה גם כנגד מבטחתה של הנציגות.

בהמשך מסרה הנתבעת כי בעל הדירה העליונה הודיע שהנזילה תוקנה, והנתבעת הביעה הסכמה לפעול לתיקון ניזקי הרטיבות בדירת התובעת.

לפיכך, לא אדרש לשאלה האם זכאית התובעת לפצוי כספי בגין ניזקי הרטיבות.

ככל שהרטיבות מגיעה מהדירה העליונה, היה עליה לפעול מול בעל דירה זו על מנת שיתקן את הליקוי, ובמידת הצורך להגיש נגדו תביעה משפטית.

הנתבעת אכן העלתה בשלב מסוים את ההשערה כי הנזילה מגיעה מהדירה העליונה (לאחר שבשלבים מוקדמים יותר טענה כי ייתכן שהרטיבות נובעת מתחזוקה לקויה על ידי התובעת) ולטענתה אף פעלה מול הבעלים של דירה זו, אולם בפועל הבעיה לא נפתרה ובסופו של יום לא היה מנוס ממינוי מומחה מטעם בית המשפט לאיתור מקור הנזילה.

...

כך או אחרת, נוכח התרשמותי מהתובעת וממצבה, אני סבור כי אין מקום להסתמך על טענות המתבססות על זיכרונה בלבד.

כאמור לעיל, מקובלת עלי הטענה כי ההתמודדות עם התובעת הייתה מאתגרת.

התובעת זכאית לפיצוי עבור עוגמת הנפש הממשית שנגרמה לה. בהתחשב במכלול נסיבות העניין, אני מעמיד את סכום הפיצוי על סך של 8,000 ש"ח. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 8,000 ש"ח. בנוסף, תישא הנתבעת בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט ששולם על ידי הסיוע המשפטי וכן תישא בשכר טרחת עורך דין לזכות הסיוע המשפטי בסך 3,500 ש"ח. בקביעת סכום ההוצאות הבאתי בחשבון גם את העובדה שהתביעה לצו עשה הייתה לכאורה מוצדקת, ומנגד את העובדה שחלק מהטענות בתביעה לא התקבלו.

זוהי תביעה לפצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעת בשלושה אירועים שבהם הוצפה הדירה שבה התגוררה.

נתבעים 1-2 (להלן: "פרידמן") היו הבעלים של הדירה הנוספת (הדירה העליונה הסמוכה לדירת הדודה, שאליה משויכת דירת הקרקע הסמוכה לדירת התובעת), שאותה רכשו עוד בשנת 2004.

עוד הם טוענים, כי אף אם מוטל נטל ההוכחה עליהם, הם לא התרשלו, הואיל וחובת הזהירות של בעל דירה כלפי השכן היא רק לטפל בנזילה כשהיא קורית.

...

אני דוחה גם את טענת הנתבעים, כי המומחה העלה "השערה על מעבר מים מחדר הרחצה מדירת הנתבעים (דירת מילנה) לדירת התובעת". אין מדובר בהשערה, אלא במסקנה הנסמכת על בדיקות ועל מדידות שביצע המומחה, והצביעו על רטיבות אפילו במועד ביקורו, שנים לאחר ההצפות נשוא התביעה.

אין בידי לקבל את הטענה.

ביום תמונות – כפי שפורט לעיל, אני דוחה את טענת הנתבעים כי התובעת ביימה תמונות.

סוף דבר לפיכך ישלמו הנתבעים לתובעת סך של 63,938 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

עוד טענה התובעת כי נציגי הנתבעת התרשמו מהליקויים שנגרמו בגלל ניזקי הנזילה עת ביקרו בדירתה ובסיכום ביקור כתבו כי דירת התובעת זקוקה לעבודות נרחבות יותר מעבודות סיוד פשוטות של קירות הדירה, וכי בהקדם יבצעו תיקון במוקדי הנזילה בדירה העליונה שבבעלות הנתבעת.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והראיות שהוצגו בפני, ולאחר ששמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה כי דין להיתקבל חלקית להלן אנמק: זוהי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובעת בגין נזילה בדירת הנתבעת שנמצאת מעל דירת התובעת.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והראיות שהוצגו בפני, ולאחר ששמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה כי דין להתקבל חלקית להלן אנמק: זוהי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובעת בגין נזילה בדירת הנתבעת שנמצאת מעל דירת התובעת.

כמו כן איני מקבלת טענת נציגי הנתבעת כי יכולה הייתה להחליף את הריהוט במקום רכישת ריהוט חדש, למרות שאיני מקבלת את הסכום נשוא החשבונית בגין ריהוט בסך 37,500 ₪ מאחר ולא הוכח מה הייתה עלות הרכוש שניזוק כתוצאה מנזילת המים.

לאור כל האמור לעיל ולאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכל החומר שנמצא בתיק, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים על דרך האומדנה בסכום של 7,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין אצל הנתבעת.

בפניי תביעה כספית על סך 30,000 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבעים, שעניינה פיצוי בגין ניזקי נזילות ורטיבות בדירה שרכש התובע מהנתבעים.

ביום כניסתו לדירה, בשעות הערב, נדהם התובע לגלות מים בוקעים מן הקיר שבמרפסת השרות, שמקורם מהנקוז שבחדר האמבטיה הממוקם בקומה העליונה של הדירה.

...

לאחר ששקלתי את כל השיקולים, עיינתי בחומר הראיות בתיק ושמעתי את העדויות אני קובעת כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי הנתבעים הסתירו קיומם של נזקי נזילות ורטיבות טרם מכירת הדירה לתובע.

לאור כל האמור, אני קובעת כי התובע לא הוכיח במאזן ההסתברותי הנדרש במשפט האזרחי כי נזקי הנזילות והרטיבות נגרמו טרם מכירת הדירה ובעת שימוש הנתבעים בה ועל כן אני קובעת כי לא הוכח כי הנתבעים התרשלו או הסתירו ידיעתם בעניינם של נזקים נטענים אלה.

סוף דבר: לאור האמור, הנתבעים יישלמו ביחד ולחוד לתובע סך של1,236 ₪.