תביעת פיצויים בגין נזקי גוף מתאונת דרכים ותאונת עבודה

לפני תביעה לפצוי כספי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים/עבודה .

אין חולק, שפסיקה עניפה קבעה כי הערכת הנכות התפקודית נתונה לשק"ד בית המשפט בלבד ולפיכך, בנגוד לקביעה המחייבת של הנכות הרפואית לפי ס' 6ב' לפלת"ד נקבע שלגבי תק' 15 " אין במסקנות המוסד לביטוח לאומי למשל, לעניין מידת הפגיעה התפקודית, כדי לחייב את בית המשפט. על כן לא יראה עצמו בית המשפט קשור בהחלטת המוסד להפעיל את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי( קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956......... זו היא למעשה הסקת מסקנות לגבי הפגיעה התפקודית, והיא איננה מחייבת את בית המשפט לפי ס' 6ב'. ממילא הראיה הזו אינה רלוואנטית", א. ריבלין, תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב פיצויים, מה' 3 עמ' 524, ראה גם ע"א 516/86 אררט חברה לביטוח בע"מ נגד שמעון אזולאי, פ"ד מ(4) 690 (להלן: "פרשת אררט"), ד. קציר פיצויים בשל ניזקי גוף מה' 5 עמ' 270.

...

אף על פי כן, אני סבור שיש מקום לפיצוי גלובאלי בראש פרק זה שאותו אני מעריך לעבר ולעתיד ב-50,000 ₪.

עמדת הנתבעת ביחס לשימוש בקנאביס רפואי על ידי התובע לפיה יש לדחות טיפול זה מקובלת עלי בהעדר ראיה כי השימוש בקנאביס אושר לתובע.

לכן, אני סבור שיש לפסוק לתובע פיצוי בשיעור גלובאלי לעבר ועתיד בגין ניידות.

ביום 31.12.2017, הגישה המבקשת לבית משפט השלום בנצרת תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף, כתוצאה מתאונת דרכים (ת"א 64249-12-17).

בית המשפט המחוזי יִשׂם, כנדרש, את אמות המידה הרלבנטיות להכרעה בבקשה למתן פטור מהפקדת עירבון – בחינת מצבה הכלכלי של המבקשת, ובחינת סכויי העירעור (בש"א 4747/05 ראובן פלד עבודות בנין בע"מ נ' בית הארחה – מעלה החמישה, פסקות 6-3 (29.8.2005)).

...

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, וחרף ההבנה למצוקת המבקשת, אשר נדרשת לנהל הליך משפטי מורכב, כאשר משאביה הכספיים מוגבלים ביותר, מצאתי כי דין הבקשה – להידחות, בלא צורך בתשובה מאת המשיבים.

אשר על כן, משמצא בית המשפט המחוזי, בצדק רב, כי "סיכויי הערעור אינם גבוהים בלשון המעטה", מפני ש"על החלטה בדבר חיוב בהוצאות כלל לא ניתן להגיש רשות ערעור [סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009], וההחלטה השניה היא החלטה דיונית מובהקת של הערכאה המבררת כאשר מינוי מומחה נוסף הינו חריג ואינו שכיח" (ההדגשות הוּספוּ – נ' ס') – בהחלט היה מקום שלא להיענות לבקשת הפטור מהפקדת עירבון, במלואה.

לפיכך, ההחלטה כי המבקשת תפקיד אך שליש מן העירבון הקבוע בתקנות, מאזנת כראוי בין מצבה הכלכלי של המבקשת, לבין יתר נסיבות הבקשה; איני מוצא טעם טוב להתערב בה. בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.

ענייננו בתביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים וזאת מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

העובדה כי התובע התגורר עם הוריו במועד התאונה והוא יצא מעבדותו לכיוון בית הוריו מלמדת שמדובר בתאונת דרכים.

התובע הגיש סיכומי תגובה בעיניין זה וטען כי חובת ההוכחה של מי שטוען לנכוי רעיוני היא על הטוען לה. הנתבעים לא הבהירו מה הם הכללים לפיהם התאונה בדרך מהעבודה הביתה תיחשב כתאונת עבודה ולא הביאו כל ראייה לעניין המסלול של התובע מעבודתו לבית דודתו, לא הביאו כל ראייה בדבר מקום מגורי הדודה, כמה זמן נערכה הפגישה בבית הדודה וכו'.

...

על פניו המדובר "בסטייה של ממש" אשר אינה מזכה את התובע בהכרה בתאונה כתאונת עבודה אך כאמור, אין בידי לקבוע מסמרות בהעדר ממצאים.

שוכנעתי כי התובע לא פנה למל"ל בתום לב, ועל פי ייעוץ משפטי שקיבל , ומצאתי את הסבריו כי האמין שבמידה והיה פונה למל"ל, תביעתו הייתה נדחית, סבירים בנסיבות העניין.

סוף דבר: לסיכום - נזקי התובע הם כדלקמן: הפסד שכר בעבר 40,000 ₪ אובדן כושר ההשתכרות לעתיד 465,300 ₪ הפסד פנסיה 63,162 ₪ עזרה צד ג' (עבר ועתיד) 20,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעה (עבר ועתיד) 10,000 ₪ כאב וסבל 80,000 ₪ סה"כ 678,462 ₪ הנתבעת תשלם לתובע סך של 678,462 ₪ נכון למועד מתן פסק הדין, בצירוף שכר טרחת עו"ד כולל על סך 160,000 ₪, בתוספת החזר אגרת בית המשפט, החזר שכר המומחה מטעם התובע (כנגד הצגת חשבוניות), והחזר חלקו של התובע בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט (כנגד הצגת חשבונית) כשסכומים אלה משוערכים למועד מתן פסק הדין.

תביעה לפיצויים בגין נזק גוף כתוצאה מתאונת דרכים, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

זאת לנוכח הוראת סעיף 82(ג) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין), הקובעת כי לא יראו את המעסיק כצד שלישי שהמל"ל רשאי לחזור אליו בתביעה" בפרשת פלוני גם אזכר בית המשפט את הילכת מנשה (ע"א 5584/01 עזבון המנוח שמואל מנשה ז"ל נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(4) 677 (2004)) שם נפסק כי במקרה שבו עובד נפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה ומדובר ברכב שהמעביד שכר מחברת השכרה (כמו בעניינינו) כי אז המל"ל אינו רשאי לחזור אל המעביד ואל המבטחת שנכנסת בנעליו.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת חומר הראיות, מצאתי לקבוע כי התובע הוכיח שהנזק הנטען אכן התרחש כתוצאה מהתאונה מושא התביעה וזאת מהטעמים הבאים: ראשית אין מחלוקת כי התובע אכן נפגע באותה תאונת דרכים והמחלוקת מתמקדת בשאלה האם הפגיעה ביד שמאל נגרמה באותה תאונה.

סיכום ביניים – סכום הפיצוי שנפסק (28,250 ₪) נבלע בתגמולי המל"ל (30,179 ₪), ומשכך דין התביעה להדחות.

התוצאה: התביעה "נבלעת" בתגמולי המל"ל, ועל כן התביעה נדחית.

עם זאת בשים לב לשיקולים שפורטו לעיל והתנהלות הצדדים התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד על הצד הנמוך בסך 2,500 ₪.

תביעה לפיצויים בגין נזק גוף כתוצאה מתאונת דרכים, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

גם במסמך הרפואי מחדר מיון מיום התאונה (18.04.17) צוין כי מדובר בתאונת עבודה: "סיבת קבלה: ת. דרכים עבודה" ולדבריו: "היה מעורב בתאונת דרכים בדרך מעבודתו, זוכר פרטי האירוע". קצבת נכות מהמל"ל אין חולק כי התובע לא הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, לצורך מיצוי זכויותיו והכרה בתאונה כתאונת עבודה.

...

לאור כל האמור יש לדחות את טענות התובע, כי נדרש להוציא הוצאות גדולות יותר לקבלני משנה ולהסעת עובדים בעקבות התאונה.

לאור כל האמור, מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בגין הפסד שכר לעבר בסכום של 30,000 ₪ ש"ח. הפסד הפרשות לפנסיה - בהיות התובע עצמאי בעל עסק שבבעלותו, אין לפסוק פיצוי בגין הפסד הפרשות לפנסיה, מה גם שהתובע עצמו לא ביקש פיצוי בגין רכיב זה, וממילא אינו זכאי לכך.

התוצאה: בשעה שהתביעה נבלעת אני מורה על דחיית התביעה.