תביעת פיצויים בגין נזקי גוף משני אירועי נפילה

הרקע העובדתי המשיב הגיש נגד המבקשת תביעה לפיצויים בשל נזק גוף שניגרם לו בתאונת דרכים, שארעה ביום 19.11.2019.

לאחר שבית המשפט נתן הצעת פשרה על יסוד תחשיבי הנזק, הודיעה המבקשת כי היא איננה יכולה לקבל את ההצעה, ובמקביל ביקשה כי ימונה מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה לקביעת נכויותיו של המשיב ללא קשר לתאונה, לקביעת הקיצור בתוחלת חייו על רקע מחלות הרקע שלו, ובפרט לאור הארוע המוחי שאותו עבר (הבקשה נסמכה על מסמכים רפואיים שפורטו עוד בשלב קודם – בתחשיב הנזק מטעם המבקשת).

נוסף על כך, המומחה ציין כי הנכות בגין הפגיעה השורשית אינה קשורה לנכות בשל הארוע המוחי, שבגינו לא נותרה נכות שארית כלל, והדגיש "שאין פגיעה צפויה בתוחלת החיים משנית לארוע המוחי הקטן שעבר, וזאת בתנאי כמובן שלא יהיו אירועים מוחיים נוספים". המומחה היתייחס בנוסף לתלונות המשיב על כאבי ראש, אך מצא כי הן אינן עולות כדי נכות.

כפי שנקבע "פסילת חוות דעת מומחה אשר מונה מטעם בית המשפט שמורה למקרים קצוניים, שבהם נפל בחוות הדעת פגם היורד לשורש חוות הדעת, שיש בו כדי לגרום לצדדים לעיוות דין, ומקום בו בית המשפט מתקשה לאמץ חוות דעת של מומחה מטעמו, ניתן לבחור סעדים מתונים יותר לריפוי פגם שנפל בחוות הדעת. כך למשל, באפשרות בית המשפט להכריע בשאלות הרפואיות על בסיס חוות הדעת בצרוף ראיות נוספות, והוא רשאי אף לסטות ממנה. כמו כן, ניתן להורות על מינוי של מומחה רפואי נוסף (רע"א 8152/18 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 5 (10.2.2019)).

...

סיכומו של דבר, נקבע בהחלטה כי "בשלב זה ובהתאם לשיקול דעת בית המשפט הנתון לשיקולו הוא במקרים כגון דא, לא מצאתי טעם ממשי לפסילת המומחה". עיקרי הטענות המבקשת טוענת כי בחוות הדעת חרג המומחה מסמכותו, ועל כן היה מקום לפסול את חוות הדעת.

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי בכפוף להבהרות שלהלן – דין הבקשה להידחות.

סיכום בכפוף לאמור לעיל, הבקשה נדחית.

לפני תביעה בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת לטענתה, לאחר שנפלה בפתח הבניין בו התגוררה באותה העת בתה, בשל בור שהיה מצוי בריצפה.

לעניין הנזק טוענת התובעת כדלקמן: הוצאות רפואיות- הארוע ארע לפני כ- 7 שנים, לפיכך, התובעת לא שמרה קבלות בגין הוצאות רפואיות שהוציאה.

דיון והכרעה; כאמור, עסקינן בתביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, לטענתה, עת צעדה בסמוך לכניסה לבניין בו התגוררה באותה העת הבת מור, ותוך שרגלה נתקלה במפגע- בור שנפער בריצפה.

לגבי יתרת האגרה החלה ובשים לב לדברי ביהמ"ש בפרוטוקול הקודם, ניתן פטור משני שליש יתרת האגרה החלה אשר תחול בנסיבות העניין על הנתבעת.

...

לאחר ששמעתי את עדות התובעת, את עדותה של הבת שלי וכן לאחר עיון בכתבי הטענות שהוגשו לרבות באסמכתאות שצורפו, בצילומים ובסרטון, אני סבור, כי דין התביעה להתקבל.

טענות אלה, לא בא זכרן בכתבי הטענות או בדיון שהתקיים ביום 27.10.21, והן נדחות.

" נוכח כל האמור לעיל, העובדה שהתובעת הכירה את מקום קרות האירוע, נעלה נעליים עם "פלטפורמה" וככל הנראה הלכה בחיפזון, תוך שהיא לא "מעיפה" מבט לרצפה, ובהינתן שמדובר במקום רחב והיה אור יום מלא ולא חושך שלא ניתן לראות את המפגע, יש לייחס לה אשם תורם אותו אעריך בנסיבות העניין, בשיעור של 25%.

לפניי תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע עקב תאונת עבודה מיום 20.12.2016.

נסיבות ארוע התאונה דיון והכרעה על פי הנטען בכתב התביעה, עלה התובע על סולם רעוע אותו סיפק הנתבע, ובהיותו בגובה של למעלה משני מטר, התערער לפתע הסולם והתובע נפל יחד עם הסולם ונפגע ברגלו השמאלית.

...

לאחר שבחנתי את נתוניו ונסיבותיו של התובע, ובהתחשב במכלול הנתונים שהונחו בפניי לא ראיתי כי יש מקום לסטות מהנכות שנקבעה על כן אני מעמידה את נכותו התפקודית של התובע על שיעור 15%.

הפסד שכר לעתיד: התובע ביקש לטעון כי תלושי השכר שהונפקו עם חזרתו לעבודה היו תלושים פיקטיביים כאשר בפועל הסכום שקיבל עמד על סך של כ 1570 ₪ , דבר הנסתר על ידי תלושי השכר ודו"ח הרציפות בעבודה של המל"ל, בעניין זה אינני מקבלת את טענת התובע לגבי הפסדי השכר לעתיד.

סוף דבר, התביעה מתקבלת.

רבקה בניאגוייב - נמחקה שירן (שורה) ירמיאייב ע"י ב"כ עוה"ד משה בן ארוש פסק דין (בעיניין הנתבעת 3) לפניי תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, כנטען, ביום 1.4.2008 במהלך קטטה (להלן: "הארוע").

לטענתה, מחלת הכיפיון הביאה לנזקים מישניים שנגרמו לה אגב ההתקפים.

גם אם ניתן לראות בגירסתה במישטרה תימוכין לעצם קרות הארוע ולסכסוך בין התובעת לבין הנתבעות או מי מהן, משקלה של הסיוע הראייתי המתקבל מתיק המישטרה אינו מספיק בכל הקשור להוכחת רכיבים קריטיים כגון היתנהלות הארוע ובמיוחד הטענה לבעיטה בראשה של התובעת והנפילה או ההפלה על הריצפה, כיצד החל הארוע ומי מהשתיים החלה לתקוף את חברתה וכיוצא באלה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדויות ושקלתי את הטענות מצאתי כי דין התביעה להידחות.

התובעת העידה: "את אילנית לא זכרתי, נזכרתי בה רק לאחר שעיינתי בתלונה שלי במשטרה, את רבקה כן זכרתי...הן מאוד רלוונטיות לתיק הזה" (עמ' 8 ש' 26 ואילך).

סיכום משקבעתי כי התובעת לא הוכיחה גרסתה, דין תביעתה להידחות, הן ביחס לעוולת התקיפה והן ביחס לעוולות הרשלנות והפרת החובה החקוקה.

בפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 24.12.1992, בעקבות תאונת עבודה שארעה לו לטענתו ביום 27.2.2017 במסגרת עבודתו כפועל אצל נתבעת מס' 1 (להלן: הנתבעת), בעת בניית בית פרטי בן שתי קומות ביישוב ניצן שליד אשקלון.

לטענת התובע בכתב התביעה, בעת ששהה בקומה השניה וניסה לחבר את כבל המסור האנכי ("ג'קסון"[footnoteRef:1]) לחשמל, תוך כדי שינוי תנוחת ישיבתו, נפל אל הקומה הראשונה דרך פתח המדריגות בין הקומות, שלא היה מגודר למניעת נפילה, ונחבל בגופו (להלן: התאונה).

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את ראיות הצדדים ואת טענותיהם, מצאתי לנכון לקבל את גירסתו של התובע לארוע התאונה וכפועל יוצא, לקבל את התביעה.

שלא כנטען בסיכומי הנתבעות, אכן היה ביקור של מפקחי עבודה באתר ביום 21.3.2017, מספר שבועות לאחר התאונה, אולם לא היה זה הביקור היחיד: כבר ביום התאונה עצמו, מיד לאחר קבלת ההודעה על התאונה נשוא התביעה, הגיע לאתר מפקח עבודה: מהדו"ח שערך בו ביום עולה, כי מצא באתר שורה של ליקויים חמורים, בגינם הוציא לנתבעת צו הפסקת עבודה מיידי, וכדלקמן: לא נימסרה למפקח העבודה האיזורי הודעה על ביצוע עבודות בניה ועל מינוי מנהל עבודה לפי הוראת תקנות עבודות הבניה; המעסיק לא דיווח כנדרש על תאונת העבודה נשוא התביעה (למפקח העבודה נודע על התאונה ממשטרת ישראל); משטחי עבודה ומעברים מהם ניתן ליפול לעומק של למעלה משני מטרים לא גודרו כמצוות התקנות; סולם עץ שגובהו מעל שני מטרים לא חוזק על ידי חיזוקי עץ אחוריים כנדרש בתקנות; גובה הסולם לא התאים לגובה העלייה, אף זאת כנדרש בתקנות.

...

בשקילת כל האמור לעיל מצאתי לנכון להעמיד את בסיס שכרו של התובע לצורך חישוב הגריעה מכושר השתכרותו על 6,000 ₪ בערכי היום.

מכל האמור לעיל עולה, כי מהפיצוי לתובע יש לנכות את תגמולי המל"ל הרעיוניים, אותם זכאי היה לקבל לו היתה נקבעת לו במל"ל, בנוסף על הנכות שנקבעה, נכות נפשית בשיעור של 10%, כקביעתו של מומחה בית המשפט.

כיוון שהנתבעות לא צירפו לסיכומיהן חוות דעת אקטואריות עדכניות - ומן הראוי היה כי יעשו כן - אני מורה להן להגיש חוות דעת עדכניות בתוך 7 ימים.