מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פיצויים בגין נזקי גוף מנפילה על ליפתן משמן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זוהי תביעה לפיצויים בגין נזק גוף שניגרם לתובע בתאונת עבודה.
את המשפט שמעה כב' השופטת לימור בן שמן, אך היא חלתה ולא תוכל ליתן את פסק-הדין.
נטען שאהרון אכן הרים את התובע וממדוח על המלגזה אך התובע נפל על ברכיו בעודו על המלגזה, ולא נפל לרצפה כלל.
"תאונת דרכים" מוגדרת בחוק הפיצויים כך: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שארע עקב היתפוצצות או היתלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם ארעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שניגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שניגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובילבד שבעת השמוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שארע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השמוש ברכב המנועי". "שימוש ברכב מנועי", מוגדר כך: "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הדרדרות או היתהפכות של הרכב או היתנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הנתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד" לתובע נגרם נזק גוף, אך הוא לא נגרם עקב שימוש ברכב מנועי וגם לא נגרם תוך שימוש למטרות תחבורה.
...
לאור זאת מתקבלת התביעה נגד הנתבעת 2.
מכיוון שאין להזקק בפסיקת הפיצוי בראש נזק זה לנוסחת החישוב של חוק הפיצויים אין מנוס מאומדן המבוסס על התרשמות – וההתרשמות היא שמדובר בפגיעה קלה למדי.
סיכום - התביעה נגד נתבעת 3 ונתבע 1 נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

רקע - ההליך, הצדדים והמחלוקת לפני תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שהוגשה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").
בסעיף 4 לתצהירו, מעיד החוקר כדלקמן: "מ' (הכוונה לעד הנ"ל מר ז.מ,- ר.ש) ציין בפני כי במהלך עבודתם עצרו השניים להתרעננות בתחנת דלק ע"י כפר ויתקין וכי התובע ירד מהרכב המבוטח והחליק. לשאלתי השיב כי התובע ירד באופן מלא מהרכב המבוטח, הניח 2 כפות רגליו על הקרקע והחל לצעוד, לאחר שצעד כמטר - מטר וחצי לערך, החליק על ריצפת תחנת הדלק. הנ"ל מסר כי סבור שהתובע החליק לאור כתם שמן אשר היה על ריצפת תחנת הדלק". לא למותר לציין, כי בחקירתו הנגדית השיב החוקר שלא שאל את מר ז.מ האם ראה במו עיניו את התאונה (עמ' 30 לפרוטוקול).
...
יישום הדין וההלכה על נסיבות התאונה דנן, מביא למסקנה שאירוע הירידה מהרכב, מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפלת"ד; בהתאם לכך - הנתבעת חבה בפיצוי התובע בגינה.
הפסדי שכר לעתיד- פגיעה בכושר ההשתכרות: דין טענת הנתבעת לפיה אין כל משמעות תפקודית לנכות האורתופדית בכף רגלו של התובע, העובד כנהג חלוקה, להידחות.
דין דרישה זו להידחות.
סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע בגין נזקי הגוף הנובעים מהתאונה דנן, סך של 218,344 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 13.2.1959, בעקבות תאונת עבודה שארעה לה לטענתה ביום 23.6.2013, במסגרת עבודתה אצל נתבעת מס' 1 (להלן: הנתבעת).
היתקיימה ישיבת הוכחות בה העידו ונחקרו התובעת ועדיה, ובסיומה סיכמו באי-כח הצדדים את טענותיהם בעל-פה. נסיבות התאונה בכתב התביעה טענה התובעת, כי בעת שהיתה בדרכה למטבח במקום עבודתה, החליקה על ריצפה רטובה ממים וסבון.
לא הרי אדמה בוצית באתר חפירה (כבמקרה הידוע של ע"א 371/90 חמוד סובחי נ' רכבת ישראל, פ"ד מז(3) 345 [1993]) או שמן על ריצפת מטבח (כבמקרה הידוע של ע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אליהו אמסלם, פ"ד לח(1) 72 [1984]) כהרי ריצפת משרדי מוקד טלפוני, אשר אמורה להיות נקיה, יבשה ופנויה ממכשולים וממפגעים.
...
מאידך, אין בידי לקבל את טענת התובעת לפיה מגיעה נכותה התפקודית לשיעור של 15%, פי שניים משיעור נכותה הרפואית המוסכמת.
הנזק בשקילת כל האמור לעיל, אני פוסקת לתובעת פיצוי על פי ראשי הנזק כדלקמן: כאב וסבל: התובעת ביקשה בסיכומיה פיצוי בסך של 40,000 ₪; הנתבעת מנגד הציעה פיצוי של 15,000 ₪.
סוף דבר אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 61,359 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% ומע"מ, החזר האגרה ששולמה והחזר עלות חוות דעתו של ד"ר קליגמן, המומחה מטעמה, כנגד קבלה, זאת צירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועדי התשלום ועד היום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף.
הביטויים לרשלנות הנטענת הם אלה: אי דאגה מספקת לתקינות הדרכים והמדרכות, ובכלל זה לבל יימצאו שם נוזלים ו/או כתמי שמן ו/או ליכלוך העלולים לגרום להחלקות ונפילות של מבקרי הרובע היהודי, ובכללם התובע.
בערבו של יום ברי כי הטענה לגבי חומר שמנוני היא היסוד בלעדיו-אין לביסוס עילת תביעה במקרה דנן (שהרי מים ברחובה של עיר אינם מקימים חבות), אולם גם לכך נוספים שני סייגים: (1) לא ברור שעצם קיומו של רכיב שמנוני לא ידוע ובכמות לא ידועה בנוזל שעליו החליק התובע מקים חבות של הנתבעת; (2) קיומו הנטען של החומר השמנוני דרוש הוכחה.
...
דבר מכל זאת לא הוזכר על ידי התובע - לא בעדותו שבכתב ואף לא בעדותו שבעל פה. לסיכום נושא זה של שאלת שימוש התובע במאחז היד בזמן נפילתו, עולה כי אל מול עדותו הפשוטה של העד הבלתי תלוי אשר קבע כי התובע לא אחז במאחז היד, אל מול התשובה הראשונית של התובע (אשר אמר כי זה ארבע שנים הוא תוהה מה היה) ואף אל מול התוצאה הפיסית שלא הציגה תולדות של החלקה-אגב-אחיזה-במאחז-יד, באו ניסיונות בלתי מהימנים של התובע ורעייתו לטעון שהתובע אחז במאחז היד בעת החלקתו - וזאת לטובת האינטרס של התובע אך לא בהלימה לעובדות ולנסיבות.
המסקנה מי מטעם עיריית ירושלים (הנתבעת) ביצע שטיפה של הרחוב בסמוך למקום בו הלך התובע עם משפחתו.
התוצאה התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי עסקינן בתביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע עקב שתי תאונות דרכים נפרדות.
נטען, כי במהלך רכיבתו על האופנוע, הוא החליק עמו על כתם שמן שהיה בכביש (להלן: "התאונה השנייה").
...
אם בסופו של דבר יוברר שבקשתו של התובע למינוי מומחה רפואי מסוים הייתה מיותרת ובלתי מוצדקת, הוא עלול לשאת בהוצאות הכרוכות במינוי המומחה הרפואי.
לאחר שעיינתי בתיעוד הרפואי שצורף לכתב התביעה, עליו מבסס התובע את בקשתו למינוי המומחים, נחה דעתי כי יש מקום להיעתר לבקשתו.
אני קובע, כי על מומחה זה שאמנה, יהיה ליתן את הדעת בחוות דעתו, בין היתר, לשאלת הקשר הסיבתי, למצבה הרפואי הנוכחי של הברך השמאלית של התובע, למי משתי התאונות נשוא התביעה (הראשונה ו/או השנייה), כמו גם ליחס וההשלכה הרפואית, של כל אחת מהן, על מצב הברך.
בהמשך לכך עבר בדיקת מאפייני טנטון בשתי אוזניו ביום 9.05.22, כחודשיים לאחר התאונה השנייה: תוצאות בדיקת מאפייני הטינטון, המצביעות על קיומה לכאורה של התופעה אצל התובע, לאחר התאונה השנייה, מקימות את אותה ראשית ראיה נדרשת למינוי מומחה גם בתחום א.א.ג. סוף דבר מכלל הטעמים האמורים, החלטתי להיעתר לבקשה, ולהורות על מינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחומים: אורתופדיה, א.א.ג. בשלב זה, הנתבעות 1-2, תישאנה בעלות שכר טרחת המומחה בתחום האורתופדיה, בחלקים שווים ביניהן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו