תביעת פיצויים בגין נזקי גוף באתר החלקה על הקרח

תביעת פיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת לאחר שנחבלה בכף ידה באתר החלקה על הקרח שבמתחם הלונה פארק בתל אביב.

...

מכל האמור לעיל עולה כי עדותה של התובעת בדבר קיומו של מפגע היא עדות יחידה של בעל דין לפי סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971.

מכאן, שדין התביעה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

התביעה ובעלי הדין המדובר בתביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לתובע 1, לטענתו, כתוצאה מנפילה שארעה בעת שהחליק על קרח במיתקן ספורט שמפעילה נתבעת 1.

הכרעה בתביעת המל"ל. הוכחת נסיבות התאונה בסעיפים 5-8 לכתב התביעה פירט התובע את הנסיבות שקדמו לארוע התאונה: "5. ביום 17/3/2012 ביום שבת בבוקר, הגיע התובע עם חבריו אל אתר ההחלקה על הקרח אותו מנהלת הנתבעת 1, התובע וחבריו רכשו כרטיסי כניסה הכוללים שימוש בכל המתקנים באתר.

...

מדוע לא בודקים את זה? מדוע לא מוודאים שהמחליק הזה יבצע 10 סיבובים? בסופו של דבר לא יכולים לכפות על בן אדם איך להחליק, אולי הוא כן יודע או לא יודע.

סוף דבר מכל האמור לעיל, נחה דעתי לקבוע כי הנתבעת לא הפרה את חובת הזהירות הנדרשת ממנה ולכן דין התביעה נגדה להידחות.

בהמשך לכך, התביעה של המל"ל נדחית אף היא.

התביעה ענייננו בתביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת עקב תאונה מיום 17.7.14, שארעה במהלך פעילות של החלקה על הקרח (להלן: "התאונה").

מנגד, בטופס "שאלות במקרה של פציעה – קרח", שמולא ע"י מר מינצר לאחר התאונה, נכתב "נפלה על הרגל...הטענה שנפלה בגלל השריטה זה פסול, כי אין לנו משחקי הוקי או חוגי החלקה שיכולים לגרום לשריטות עמוקות בקרח". מינצר, מנהל אתר ההחלקה, העיד בביהמ"ש כי לא ראה את נפילת התובעת, אם כי הגיע לאחר שנפלה וסייע בהוצאתה מהמשטח (עמ' 43 לפרוטוקול), ולאחר שתחקר אותה הוא חזר למשטח ההחלקה, בדק אותו ורשם בדו"ח כי המשטח תקין וכי טענת התובעת כי נפלה עקב "שריטות" אינה נכונה.

...

אין בידי לקבל את טענות התובעת בעניין המצלמות ולו מהטעם הפשוט כי הנושא לא עלה כלל במסגרת הליך זה ולא ניתן להתבסס על פסק דין שניתן בתיק אחר, הנוגע לתאונה שאירעה במועד אחר, כדי לקבוע כי המקום היה מצולם.

סוף דבר לאור המקובץ, אני קובעת כי לא עלה בידי התובעת להוכיח כי התאונה בה היתה מעורבת אירעה עקב היתקלותה בחריץ עמוק במשטח ההחלקה ולא עלה בידה להוכיח כי הנתבעת אחראית לאירוע התאונה.

מכאן, אני מורה על דחיית התביעה.

ענייננו בתביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו כנטען לתובע, יליד 2.11.1972, בארוע מיום 22.12.11, כאשר בעת שהותו במיתחם "סקי בגלבוע" מטעם הנתבעת, נפגע בעת שגלש במשטח ההחלקה.

בע"א (מחוזי-נצרת) 2176/02 חברת מרכז תרבות נוער וספורט בע"מ נ' אוטמזגין דוד (8.6.03) נפסק כי: "החלקה על הקרח, כפעילות ספורטיבית, טומנת בחובה סיכונים רבים. עצם עמידתו של אדם על משטח קפוא וחלק יוצרת סיכון, אך זהו סיכון סביר שהמבקש לקחת חלק בפעילות כזו לוקח על עצמו ומסתכן מרצונו. נפילה על הקרח, שהיא תוצאה של הפעילות הספורטיבית השגרתית, שונה בתכלית מנפילה שהיא תוצאה של צירוף נסיבות שהולידו סיכון נוסף ובלתי סביר...". (ראה גם: ת"א (שלום-ת"א-יפו) 10961-11-10 אידית ויגמן נ' המרכז הלאומי לספורט החורף בישראל מרכז קנדה בע"מ ואח' (23.3.15) ות"א (שלום-עפולה) 2777/06 לעיל).

אף במסמכים הרפואיים בסמוך לאחר התאונה, לא נמצאה כל אסמכתא לנסיבות התאונה כפי שתוארו ע"י התובע במסגרת תביעה זו, כגון היתנגשות במסוע הגלישה, כדלקמן: ב"טופס בדיקה וטפול", אשר הונפק על-ידי מרפאת האתר, ביום התאונה, צוין בסעיף תלונה עיקרית: "לדבריו נפל ניחבל במהלך הגלישה. נפל על יד ימין..." (ת/7).

...

מעבר לכך, שלא עלה בידי התובע להוכיח כי המשטח היה רטוב יותר בצד, הרי שגם אם צד אחד רטוב יותר, לא עלה בידי התובע להוכיח, כי עסקינן במפגע או במכשול, שהביא בסופו של דבר לנפילתו, ובכלל זה לא עלה בידיו להוכיח שהיה שם סיכון מוגבר, חמור, בלתי טבעי למקום או בנייה לא תקינה של שטח ההחלקה, שניתן או היה צריך למנועו על ידי הנתבעת.

המסקנה מכל האמור לעיל היא שאין להטיל אחריות על הנתבעת לנזקי התובע, ולא מתקיים כל קשר סיבתי בין נזקי התובע לבין הרשלנות המיוחסת לנתבעת על-ידי התובע, ואשר כלל לא הוכחה.

לסיכום, אני דוחה את התביעה, ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.

לפניי תביעה לפיצויים בגין נזק גוף שניגרם לתובע כתוצאה מנפילה בעת החלקה במשטח החלקה על הקרח שמוחזק, מופעל ומנוהל על ידי הנתבעת 1 או מי מטעמה (להלן: "התאונה" ו-"הנתבעת" בהתאמה).

אך אציין כבר עתה, כי שם נטען כבר בכתב התביעה: "בעוד התובעת מחליקה על הקרח היתנגש אחד המחליקים בתובעת בעצמה אדירה, היתנגשות אשר הדפה את התובעת למרחק וגרמה לה להתרסק על משטח הקרח...הסתבר כי באתר החליקה קבוצת נערים קולנית במהירות מופרזת, בעצמה אדירה, בחוסר זהירות ובנגוד לכוון ההחלקה". כאמור, טענה מסוג זה לא עלתה בעניינינו, אלא – לראשונה, בחקירה הנגדית, ואף היא סותרת את הכיוון של ההיתנגשות שעולה מהנטען בכתב התביעה.

...

אשר להוצאות, בבואי להכריע בשאלה זו, נתתי את דעתי, בין היתר, לשיקולים הבאים: לתוצאת פסק הדין שממנו עולה כי לתובע נגרמה פגיעת גוף צמיתה בתאונה שארעה בעת שהותו במתחם שמחזיקה ומנהלת הנתבעת 1, לכך שמנגד - נקבע שממכלול הראיות והעדויות עולה שלא הופרה מצדה של הנתבעת 1 חובת הזהירות באופן שגרם או לא מנע נזק; להיקף המחלוקת בין הצדדים ומורכבותה; להוצאות שהצדדים הוציאו בפועל, ובכלל זה ההידרשות למומחים רפואיים; ולמספר הדיונים שהתקיים.

סוף דבר אני מורה כי התביעה הנדונה תידחה.

אני מחייב את התובע לשלם לנתבעות (יחדיו) הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪.