תביעת פיצויים בגין נזק שנגרם בשל ליקויים בבריכה

לפניי תביעה כספית לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובע,לטענתו,בעקבות הצפת ביתו במי-ביוב.

ע"פ הנטען,ביום 23.3.13 מי הביוב שהיו אמורים להתנקז לבריכה החיצונית החלו לצאת בשוחה הסמוכה לביתו של התובע ,הציפו את כל מפלס התחתון של ביתו והסבו נזקים לתכולת הבית ולציוד שבו.

הטענה כאילו ההצפה נגרמה מחמת חיבור לא תקין שביצע התובע לנקוז מי גשמים,נשללה בחוות דעת המומחה אשר קבע כי בחודש מארס לא הגיעו כלל מי גשמים לקו הביוב, ומשכך לא הם שגרמו להצפה.

גם הטענה כאילו התובע הוא זה שחיבר את הקו הפרטי לקו הצבורי באופן לקוי, לא רק שלא הוכחה,אלא שהיא מהוה אף שינוי חזית מטענות הנתבעים:הן בכתב הגנתו,הן בפגישה אצל מומחה ביה"מ ואפילו בתצהיר (ראה סעיפים 6-7),טען התאגיד כי המועצה היא שביצעה את החיבור לקו העירוני באופן לקוי ולא תקני,כשחיברה את מרתף ביתו של התובע לשוחת ביוב כאשר מפלס המרתף נמוך ממפלס מכסה השוחה דבר אשר גרם לארוע ההצפה.

...

הנזק-לאחר שעיינתי בחוות הדעת שצירף התובע וכן בחוות דעת הנתבעות ומאחר שהתובע לא צירף אסמכתאות להוכחת נזקיו הנטענים, מצאתי להעדיף את חוות דעת מומחה הנתבעות.

לאור כל האמור, אני דוחה את התביעה כנגד נתבעת 2.

אני מקבלת את התביעה כנגד נתבעת 1- תאגיד כפרי גליל תחתון בע"מ, ומחייבת אותה לשלם לתובע סך של 13,276 ₪,בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪.

לפניי תביעת התובע לפצוי בגין נזקים שנגרמו לבריכת השחייה בביתו.

במסגרת כתב ההגנה, נטען, בין היתר, כי הנזקים שנגרמו לבריכה נגרמו בעטיין של העבודות שבוצעו ע"י הנתבעת 2, וכי מכל מקום, ביצוע עבודות אלו שלא ע"י הנתבע או מי מטעמו מפקיע את האחריות שניתנה לתובע.

כתב התביעה מיפרט את הליקויים והנזקים שנגרמו בבריכה החל משנת 2013, אך אינו מיפרט מה הגורם לליקויים אלו לטענת התובע, וכבסיס לאחריות הנתבע להם, מציע את קיומו של כתב האחריות, הא ותו לא. אין מפורטת בכתב התביעה כל טענה להיתנהגות רשלנית של הנתבע בייצור הבריכה או בהתקנתה או כל טענה אחרת המניחה תשתית עובדתית ולו מינימאלית לאחריות נזיקית של הנתבע.

...

אני סבורה כי פרשנות אחריות יצרן באופן מקובל וכמתחייב מאומד דעתם של צדדים ומציפייתו הסבירה של צרכן, מובילה למסקנה כי אין היא חלה במקרה שבו נגרמו הנזקים בשל רשלנותו של בעל מקצוע אחר שביצע עבודות או תיקונים במוצר, לאחר הספקתו ושלא על דעת היצרן או מי מטעמו.

לאור האמור, אני קובעת, כי הנזקים שהתגלו בבריכה לא היו מכוסים במסגרת האחריות, ולפיכך לא היה הנתבע חייב לתקנם ללא עלות ואין לחייבו כיום בפיצוי בגינם.

העולה מן המקובץ, כי דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.

לפני תביעה לפצוי התובעת בגין נזק שניגרם לאוטובוס, כתוצאה מפגיעה במכסה שוחה.

לאחר מכן, שינה את דעתו והשיב: "בחלק האחורי. עליתי על הבריכה עם החלק האחורי, נראה לי". בשלב מאוחר יותר בחקירה הנגדית, שוב שינה את דעתו, וטען כי עלה על הבור עם הגלגל הקידמי ואח"כ גם עם הגלגל האחורי ואינו יודע מי מהם גרם להתרוממות המכסה.

הנהג אישר כי מאחר והוא נוהג במסלול קו 61 מדי יום הבחין בליקויים בצד הדרך, אך לא בדק אותם: "היה בצד בורות והיה שבור ליד אבל לא הסתכלתי בדיוק" (עמ' 4 ש' 17-19 לפרוט').

...

לאור האמור, ובאין בידי התובעת ראיות נוספות פרט לעדותו של הנהג והתמונות שצילם, אני סבורה שלא עלה בידה להוכיח את תביעתה, אף לא ברף מאזן ההסתברות.

על כן התביעה נדחית.

לאור התוצאה – נדחית גם הודעת צד ג'.

התובעים, קבוץ אלרום ובני שש מישפחות המתגוררות בו, הגישו נגד הנתבעת, חברה לבניין ופיתוח, תביעה כספית לפיצויים בגין נזקים אשר נגרמו להם, לטענתם, בשל ליקויי בניה בביתם.

" (ההדגשה אינה במקור) ראו גם: ע"א 7439/06 מ.ג.מ.נ חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (25/1/10), בשים לב לחוות דעתו של המשנה לנשיאה, כבוד השופט ריבלין, בעמ' 12; ופסק הדין בבית המשפט המחוזי ב- ת"א (חי') 10432/97 מ.ג.מ.נ. חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' הכשרת הישוב חברה לבטוח בע"מ (18/6/06) באשר להבחנה בין נזק פיזי לנזק כלכלי, עמ' 25 ואילך, ובעמ' 35: "הדברים יפים גם לענייננו. למרות שככל הנראה, היה נגרם לבריכה נזק פיסי, אילו היו משתמשים בה לייעודה, נזק כלכלי הנידרש למניעת נזק פיזי אינו מכוסה בפוליסה מסוג זה. כך, לדוגמה, מעקה שניבנה בגובה נמוך מהתקן הנידרש בחוזה או בדין, עשוי לגרום לכך שביום מן הימים פלוני יפול מגובה רב וייפגע. המעקה הנמוך מהוה אי התאמה בבצוע העבודות, אך אי ההתאמה כשלעצמה אינה בבחינת "נזק" תאונתי המכוסה בפוליסה.

...

את טענת הנתבעת לפיה לכאורה עיכוב ההליכים עוצר את תקופת ההתיישנות ומשהה אותה (סעיף 8 לסיכומי הנתבעת)- אינני מקבלת.

סוף דבר אשר על כן, ההודעה לצד ג' – נדחית.

הנתבעת תשלם לצד ג' הוצאותיה בגין ההליך בסך כולל של 5,000 ₪ תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

חוות הדעת עליהם מבקשים התובעים להסתמך - לכתב התביעה צרפו התובעים שתי חוות דעת לתמיכה בטענותיהם אודות הליקויים שהתגלו בנכס ואשר לשיטתם היה בהם לפגוע בשימוש בנכס בצורה כזו או אחרת – האחת, חוות דעת שמאי נושאת תאריך מיום 16.05.22 אשר ביקשה לכמת את הנזק שניגרם לתובעים בגין הליקויים שתגלו, השניה, חוות דעת נושאת תאריך מיום 14.07.21 מאת מהנדס ביניין לעניין הבולען שהתגלה בחצר המושכר.

יוער בעיניין זה כי איני מקבל טענות הנתבעים – אין ולא נראה כל קשר בין הבולען לאותה בריכה, אשר אינה אלא בריכת ילדים קטנה; מאידך, גם התובעים לא ביקשו ליפתור את הבעיה וליישם את הפיתרון שהציע איש המיקצוע מטעמם, וזאת חרף חובתם לפעול להקטנת הנזק ובשים לב כי יכול ויישום הפיתרון שהוצע היה כרוך בעלות נמוכה בהרבה מגובה הפצוי הנידרש בהקשר.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר שהגעתי לכלל מסקנה כי התובעים לא הוכיחו את הנזקים שנגרמו להם בגין אותן תקלות, לא ראיתי מקום לפסוק לתובעים פיצוי בגין ליקויים אלו.

...

יוער בעניין זה כי איני מקבל טענות הנתבעים – אין ולא נראה כל קשר בין הבולען לאותה בריכה, אשר אינה אלא בריכת ילדים קטנה; מאידך, גם התובעים לא ביקשו לפתור את הבעיה וליישם את הפתרון שהציע איש המקצוע מטעמם, וזאת חרף חובתם לפעול להקטנת הנזק ובשים לב כי יכול ויישום הפתרון שהוצע היה כרוך בעלות נמוכה בהרבה מגובה הפיצוי הנדרש בהקשר.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר שהגעתי לכלל מסקנה כי התובעים לא הוכיחו את הנזקים שנגרמו להם בגין אותן תקלות, לא ראיתי מקום לפסוק לתובעים פיצוי בגין ליקויים אלו.

משכך, לא מצאתי מקום לפסוק לתובעים פיצוי גם בגין רכיב זה. שכר המומחים – היות וחוות דעתו של מהנדס הבניין לעניין הבולען לא נערכה כדין ולא מצאתי לקבלה כחוות דעת מומחה, ולאחר שעורך חוות הדעת אף לא הגיע ליתן עדותו, ולאחר שלא ראיתי מקום לפסוק לתובעים פיצוי בגין הבולען הנטען, איני מזכה את התובעים בפיצוי בגין שכרו שלעורך חוות הדעת; באשר לחוות דעת השמאי, מאחר וגם השמאי לא התייצב למתן עדות ומאחר ולרוב ממצאיה לא נמצאו תימוכין כלשהן, ומאחר והרכיב היחיד מבין שלל רכיבי הפיצוי הנטענים בחוות הדעת אשר התקבל הוא הפיצוי בגין עבודות האינסטלציה אשר ממילא לא היה שנוי במחלוקת והנתבעים הסכימו לשלם סכום זה עובר להגשת התביעה, לא ראיתי לפסוק לתובעים פיצוי גם בגין רכיב זה. סיכום של דבר - לאחר שדנתי בכלל טענות התובעים, מצאתי כי יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הסך של 2,500 ₪ בגין עבודות האינסטלציה שנעשו במושכר; הביעה נדחית באשר ליתר רכיביה.