תביעת פיצויים בגין נזק גוף בתאונת טרקטורון

(בשאלת ההתיישנות והחבות בלבד) לב המחלוקת לפניי תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף מכוח חוק הפיצויים לנפגע תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק בפלת"ד") בגין נזק גוף, שעל פי הנטען בה נגרם לתובעת, ילידת 1972, בתאונת דרכים מיום 9.4.2009.

בתיק זה שתי מחלוקות מקדמיות; האחת - מחלוקת בשאלת החבות על פי חוק הפלת"ד, היינו בשאלה - למי יש לייחס את החבות בפצוי בגין ניזקי התאונה – לנתבע 1, המבטח בביטוח חובה של השמוש בטרקטורון (להלן: "הפול") או לנתבעת 2 (להלן: "קרנית"), בהעדר ביטוח; והשניה - מחלוקת לגבי טענת קרנית להתיישנות התביעה נגדה.

...

מנגד, התובעת טוענת להגנת ס' 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, ומפנה לכך, שגם אם ידעה על הנזק בסמוך לאחר התאונה, הרי שלא ידעה כלל וגם לא יכולה היתה לדעת שהפול תדחה חבות בטענה כי הטרקטורון שעליו דיווחה התובעת שרכבה בעת התאונה – למשטרה, לבית החולים, ובסופו של דבר – לפול, הטרקטורון X, איננו הטרקטורון עליו רכבה בפועל, וכי בעצם עליה להוכיח שהטרקטורון עליו רכבה אכן מבוטח אצל הפול.

אני דוחה את ההודעה לצד השלישי.

אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת שכ"ט בסך 8,000 ש"ח. אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לנתבעת 2 שכ"ט בסך 12,000 ₪, וכן שיפוי בסך 12,000 ₪ בגין מה שתשלם כשכ"ט לצד השלישי (כאמור בסעיף ו' להלן).

אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לצד השלישי שכ"ט בסך של 12,000 ₪.

בפני תובענה לפיצויים בגין נזק גוף שניגרם לתובע לטענתו מהיתקלות בסבכת שוחת מים פתוחה, בעת שרכב על אופניו ליד ביתו.

יש לציין כי מההיסטוריה הרפואית המופיעה במסמכים הרפואיים, עולה כי התובע הנו רוכב אופני הרים ושטח (מיסמך מיום 16.6.16) אשר עבר תאונות קודמות, הכוללות נפילה מטרקטורון, מאופניים תוך היתקלות בסוס ומקטנוע.

אם התובע היה במצב שנאנק מכאבים, הרי לא היה מצלם כלל, ואילו אם חשב על אפשרויות התביעה, ולכן צילם את המפגע, מדוע בחר שלא לצלם את האופניים?! אך גם אם נניח שמסיבה כלשהיא, לא עלה על דעתו של התובע כי יש לצלם את האופניים ביום התאונה, מדוע לא עשה כן בשלב מאוחר יותר? התובע טען (עמ' 7) כי את האופניים זרק רק לאחר מספר שנים, אך לא ידע לספק הסבר הגיוני, מדוע לא צולמו האופניים בעת שהוגשה התביעה בשנת 2016, ומדוע זרק אותם אם לא נפגעו בתאונה כטענתו, למעט מתקר (פנצ'ר).

...

המסקנה המתחייבת שלא נסתרה הינה כי העיריה לא פתחה מגוף של שוחת מים במקום הספציפי ובמועד הספציפי.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.

בשאלת האחריות הנזיקית בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לתובע מס' 1, לטענתו, עקב תאונה שאירעה ביום 23/5/08.

אפרט להלן קביעתי זו. כעולה מגירסאות הצדדים, כפי שפורטו בכתבי טענותיהם ובתצהיריהם, ביחס לנסיבות התאונה, הצדדים אינם במחלוקת כנה בנוגע לעובדות הבאות: התאונה ארעה ביום 23/5/08 בשעת חצות, או בסמוך לכך בסמוך לתחנת הדלק סונול ביישוב מג'ד אל כרום; התובע, נהג בעת התאונה על טרקטורון (ביחד עם התובע 2) מכיוון מזרח למערב (הצדדים חלוקים האם בעת התאונה רכב התובע על הטרקטורון נשוא התביעה או טרקטורון אחר שפרטיו אינם ידועים, למחלוקת זו אתייחס בהמשך); הנתבעת יצאה מתחנת הדלק סונול ביישוב מג'ד אל כרום, פנתה ימינה לכיוון מערב ועצרה את רכבה ליד תחנת אוטובוס סמוכה על מנת להערך לבצוע פניית פרסה שמאלה לכיוון הנגדי (לכיוון מזרח); במהלך ביצוע פניית הפרסה שמאלה של רכב הנתבעת ארעה היתנגשות בין הטרקטורון עליו רכב התובע לרכב הנתבעת, וכתוצאה מכך, נזוקו כלי הרכב המעורבים, וכן נגרמו לתובע ניזקי גוף.

...

לכאורה, מדובר בסתירה (לטעמי, לא מהותית), אשר לא ניתן להתעלם ממנה מצד אחד, אך אין בה, כשלעצמה, לאור מכלול הראיות שפורטו לעיל, כדי לשנות את המסקנה הסופית המתבקשת, בדבר קבלת גרסת התביעה.

סיכום מכל האמור לעיל אני קובע בזאת כי הנתבעת אחראית לאירוע התאונה ונושאת באחריות לפצות את התובע בגין נזקיו.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות ניהול המשפט עד כה בסך 3,000 ₪ + מע"מ. להמשך התדיינות בשאלת הנזק והפיצויים לאור חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים, עליהם להגיש הודעה בכתב תוך 15 יום (סימולטאנית) מהי עמדתם לעניין מינוי מומחה אורתופדי מטעם בית המשפט.

פרק ראשון - רקע כללי התובעת, ילידת 1991, הגישה תביעה זו לפצוי כספי בגין נזק גוף שניגרם לה בתאונת דרכים ביום 26.11.2016, כאשר היתהפכה עם טרקטורון ליד אילת.

...

לא התעלמתי מטענות אלה ואחרות לגבי אמינותה של התובעת, אולם בסופו של דבר, בסוגייה המהותית של זיהוי הטרקטורון עליו נהגה, לא הוצג כל הסבר מניח את הדעת, מדוע שלא לאמץ את עדות התובעת, שהיתה בהירה, בטוחה ומחוזקת ע"י ראיות אחרות: התובעת הסבירה היטב מדוע היא משוכנעת שהטרקטורון שצולם על ידה, שלפי מספרו הוא הטרקטורון הלא מבוטח, הוא זה שבו ארעה התאונה.

פרק שישי - סיכומו של דבר לאחר שנקבע כי התאונה ארעה בטרקטורון ללא הביטוח, אני מחייב את קרנית לשלם לתובעת סכום כולל של 126,000 ₪, בצירוף שכר טרחה והוצאות בסכום כולל של 19,165 ₪ והשבת האגרה הראשונית ששולמה, הכול בניכוי שכר טרחתו של המומחה בתחום האורתופדי דר' קורנגרין, אשר לא מצא נכות צמיתה.

התביעה נגד הפול נדחית, ומאחר והפול צורפה אך ורק לנוכח טענת קרנית ווהבה כי כלי הרכב שהיה מעורב בתאונה היה טרקטורון המבוטח על ידה (ר' בקשה מיום 13.2.2019), הרי שאני מחייב את קרנית לשלם לפול שכר טרחה והוצאות בשיעור כולל של 19,165 ₪.

אני מקבל את ההודעה לצד שלישי באשר לצדדי ג' 2, 3, 4 (החברה, טל ומוריס), אשר ישיבו לקרנית, יחד ולחוד, כל סכום ששולם על ידה, לתובעת או לפול, בצירוף שכר טרחה והוצאות בסכום נוסף וכולל של 19,165 ₪, וכן השבה של עלות שכר הטרחה של חוות הדעת של המומחה בתחום הנוירולוגי בו נשאה קרנית.

תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים.

לטענת קרנית עסקינן ברכב ששמש כחלק מצי הרכב של הנתבע במסגרת עסקו, כאשר חובת הביטוח חלה עליו כמעסיק המחזיק ברכב ומתיר את השמוש בו. לפיכך, טוענת קרנית, שעה שהתובע נפגע מרכב של העסק במהלך עבודתו בעסק, אין התובע זכאי לפצוי בגובה 25% מהנזק, במקרה בו תביעתו "נבלעת" בשל ניכוי תגמולי המל"ל. יצוין, כי עוד בטיעונה המוקדם לענין זכאות התובע ל-25% מנזקו טענה קרנית, כי אין חולק כי התובע היה עובד של טרקטורוני בית שמש שהיתה בבעלות הנתבע ושהתובע נפגע בתאונה במהלך עבודתו כמדריך בחברת הטרקטורונים.

...

עוד טען הנתבע כי מכל מקום מי שהעסיק את התובע לא היה הוא עצמו כי אם חברה בע"מ שהוא בעל מניות ומנהל בה. קרנית מצידה, הכחישה את נסיבות התאונה כפי שתיאר אותן התובע ונסמכה על גרסתו של הנתבע, לפיה דין התביעה נגדה להידחות.

מכאן, שההודעה לצד ג' נדחית ועל הנתבע (שולח ההודעה) לשאת בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 8,775 ₪.

סיכומם של דברים התביעה העיקרית נגד הנתבע נדחית.

הודעת צד ג' של הנתבע נגד מגדל נדחית ועליו לשאת בהוצאות ושכ"ט עו"ד בגינה בסך של 8,775 ₪.