תביעת פיצויים בגין נופש בחו"ל במקומות סגורים

מבוא בפני תביעה לפצוי בגין עיכוב של 7 שעות בהמראת טיסה מישראל להונגריה.

חבילת הנופש אשר כללה טיסה ולינה במלון למשך 3 לילות, הוזמנה באמצעות נתבעת מס'1,הדקה התשעים בע"מ (להלן: "סוכנות הנסיעות") וכללה טיסה ולינה במלון ל-3 לילות.

כאשר הגיעו לבית המלון, לא היה אדם במקום והמלון היה סגור.

התובעים לא הצליחו לפתוח את הדלת המלון, ונשארו כך במקום במשך 4 שעות, כאשר רק ב-7 בבוקר הגיע עובד המלון (לכתב התביעה צורף אישור מבית המלון המאשר את קבלת החדר בשעה 07:00 בבוקר ביום 26.8.2017; להלן: "האישור") ומסר להם כי פניית סוכנות הנסיעות נענתה על ידם, ונשלחה להם ססמה שבאמצעותה ניתן להכנס למלון וליטול את מפתח החדר.

ואולם, אין מחלוקת, כי התובעים היו זכאים גם ל-"שתי שיחות טלפון, וכן משלוח הודעה באמצעות פקסימיליה או דואר אלקטרוני לפי בחירת הנוסע" (סעיף 3 (א) (1) (ד) לחוק שירותי תעופה) –אותם לא קיבלו, דוקא כאשר היו הכי זקוקים להם, לשם היתקשרות לחוץ לארץ לבית המלון ומתן הודעה על העיכוב הרב הצפוי בהגעתם למלון.

...

על כן אני קובעת, כי נתבעת מס' 2 לא סיפקה את שירותי הסיוע אותם הייתה חייבת לספק לתובעים בהתאם להוראות חוק שירותי תעופה.

בשים לב לשיקולים אלה, אני קובעת כי הפיצוי לדוגמה בגין אי מתן שירותי סיוע והפרת חובת הידוע אודותיהם בסך של 1,250 ₪ כל אחד מהם.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

לטענתם בכתב התביעה, מדובר במלון ברמת אכסניה לכל היותר, ריק מאנשים, ללא ישראלים, ללא מיזוג אוויר בלובי ובחדר האוכל, בר משקאות סגור, בריכה מלוכלכת ומתקנים לילדים ישנים ומתקלפים.

מכאן התביעה שלפני בה עותרים התובעים לפצוי בגין הסכום ששלמו עבור המלון החדש אליו עברו (5,153 ₪), הוצאות שיחות הטלפון שביצעו מכרתים לישראל (300 ₪), וכן מחירה של חבילת הנופש שלא נוצלה (אשר בנכוי הוצאות הטיסה מגיע לסך של 9,550 ₪).

אלו מצויים באחריותם הבלעדית של ספקי הנופש השונים המקיימים קשרים עם ספקי הנופש בחו"ל לרבות עם בתי המלון, מבלי שהיא תהא מעורבת בכך.

שאז, שואל התובע את הנציגה האם יש לה עוד מלונות באישור מיידי (שכן עסקינן בסמוך מאד לראש השנה), והיא משיבה "יש לי את מלון גולדן סנד שהוא הרבה יותר טוב. הוא 5 כוכבים הכל כלול ברמה טובה מאד, פי 2 ברמה מהקלאב ליידה. אבל הוא נמצא בחוף ים פרטי ברתימנו. רתימנו זו עיירת נופש שנמצאת 40 דקות נסיעה מכרתים. המלון הרבה יותר מומלץ, הרבה יותר מפנק...רתימנו זו עיירת נופש שנמצאת 40 דקות נסיעה משדה התעופה של כרתים. גם בה יש הכל, יש שווקים, חנויות, מקומות בילוי, אבל יותר עדין. חרסוניסוס יותר תוסס... זה אני מוכרת לך בעניים עצומות. מלון טוב , מאד אפילו... הוא יותר טוב מהקלאב ליידה, הוא פי 2, אמרתי לך... זה 5 כוכבים גם. בכרתים זה נורא משמעותי 5 כוכבים... יש חוף ים, יש צוות בידור, יש פעילויות לילדים. אין ספורט ימי" (נספחים ב/1-2לכתב ההגנה)[הדגשות אינן במקור].

...

לסיכום, טוענת נתבעת 2 כי היא פעלה באופן המיטבי בנסיבות המקרה, סיפקה את השירותים להם התחייבה במלואם, פעלה באופן סביר, זהיר וטוב לפי סטנדרטים מקובלים, ומכאן שאין לחייבה בפיצוי כלשהוא.

סוף דבר; התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעות תשלמנה לתובעים, יחד ולחוד, סכום של 6,500 ₪ וכן הוצאות משפט בסכום של 500 ₪ נוספים (סה"כ 7,000 ₪).

ההודעה לצד שלישי, נדחית.

רקע עניינה של תביעה זו בבקשת התובעים לפצוי בגין טיסה שהוקדמה ללא מתן התראה.

הנתבעת 1 הנה חברה ציבורית רשומה כדין בישראל ואשר בכל הזמנים הרלוואנטיים עסקה בין היתר במכירה סיטונית, שיווק והפצה של שירותי תיירות ונופש בחו"ל. הנתבעת 2 הנה סוכנות נסיעות קמעונאית, דרכה רכשו התובעים את חבילת הנופש לרודוס ואשר לה שילמו התובעים את עלות החופשה, כאשר החשבונית בגין החופשה הונפקה על ידה.

טענות הנתבעת 3 בפתח הדברים הנתבעת 3 טענה, כי היא מכרה את קיבולת הטיסה לנתבעת 1 ולסוכנויות נסיעה נוספות, אשר בתורן שיווקו את המקומות בטיסה במסגרת חבילות נופש שמכרו, בכלל זה חבילת הנופש אותה רכשו התובעים.

הנתבעת 3 טענה, כי ביום 8.10.16 בשעה 14:24, בסמוך לאחר שניסגר באופן סופי המועד בו תתבצע הטיסה חלופית, יידעה את הנתבעת 1 אודות השינוי במועד הטיסה (נספח א' לכתב ההגנה של הנתבעת 3).

דרישת פיצוי בסך של 826 ש"ח בגין הפסד יום נופש בלבד הנה סבירה ועל כן אני מורה כי הנתבעת 1 תשיב לתובעים סכום זה. באשר לפצוי בגין עוגמת נפש, סעד זה נתון לשיקולו של בית המשפט ואני סבור שמדובר בדרישה סבירה ומוצדקת בחלקה.

...

יתר על כן, אני קובע שהאחריות לקיצור החופשה שלא לצורך מוטלת על הנתבעת 1 בלבד.

דרישת פיצוי בסך של 826 ש"ח בגין הפסד יום נופש בלבד הינה סבירה ועל כן אני מורה כי הנתבעת 1 תשיב לתובעים סכום זה. באשר לפיצוי בגין עוגמת נפש, סעד זה נתון לשיקולו של בית המשפט ואני סבור שמדובר בדרישה סבירה ומוצדקת בחלקה.

מכל המקובץ, התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת בחלקה והיא תשלם לתובעים סך של 2,826 ש"ח וכן סך של 2,000 ש"ח הוצאות משפט תוך 30 יום מהיום.

מיותר לציין כי סגירת תיקים פליליים נגד שלושה מבני מישפחת הנתבעים, בין מחוסר ענין לציבור ובין מחוסר ראיות מספיקות, אין משמעה שאירועים אלו לא הוכחו ברמה הנדרשת בתביעה אזרחית, ואקבע כבר עתה כי אני מוצאת שהם הוכחו.

מעדות עורכת הדין ששמשה תובעת עירונית במשך שנים רבות עולה כי "ברוב המוחלט של המקרים ההסדרים היו הסדרים שמאפשרים ארכה בת שנה, גם במקומות שבהם לא הסכמנו, בית המשפט היה נותן ארכה של שנה, ולכן באיזה שהוא שלב הפסקנו להיתנגד לארכות קצרות משנה. בית משפט במקרים שבהם פירט למה לתת ארכה של שנה, קבע שזהו זמן מינימאלי שמאפשר מחד קידום הליכי הכשרת עבירה, ומאידך וככל שלא צולחים, זמן התארגנות להריסה". (פרו' עמ' 53 ש' 17-21).

בתחשיב הנזק נטען לפצוי בגין "נסיעות לבתי הבראה". כשתובעת 1 הרגישה שהיא צריכה לברוח מהדירה והאירועים שהתרגשו עליה, היא התגוררה בבית בנה ולא בבית הבראה.

לו הייתה שוכרת דירה אחרת לתקופה שבה הייתה מוכיחה שלא ניתן לקיים בביתה אורח חיים סביר, בשל היתנהלות הנתבעים, כי אז יתכן והעלות הייתה מושתת עליהם, אך לא את עלות הנופש בחו"ל. הוצאות שהוציאה התובעת בגין חוות הדעת של ד"ר ליאגוטה 4,000 ₪ הן חלק מהוצאות המשפט ההכרחיות בתביעה לניזקי גוף, ואף שחוות דעתו היתה מוגזמת (50% נכות נפשית), שכר טירחתו סביר ואף נמוך.

...

סיכום ביניים קבעתי כי נתבעים 1-4 אחראים לנזקי התובעים, ואילו התביעה נגד העיריה ורמי לוי (נתבעים 4 ו-5) נדחות.

נוכח כל האמור, אני דוחה ראש נזק זה בהעדר ראיות מספקות.

סוף דבר אני מחייבת את נתבעים 1-4 ביחד ולחוד בנזקי התובעים, ומחייבת אותם לשלם את הסכומים הבאים: לתובעת 1 – 74,000 ₪ , לתובעת 2 – 107,000 ₪ , לתובע 3 – 15,000 ש"ח. בנוסף, אני מחייבת את נתבעים 1-4 ביחד ולחוד בהוצאות משפט התובעים ביחד ולחוד, בסך כולל של 25,000 ₪.

בשל האיחור גם סוכנות הרכב שם היו אמורים לקבל רכב שכור הייתה סגורה בעת הגעתם ועל כן נאלצו להמתין שעתיים ואיבדו יום של רכב שכור עליו שילמו מראש.

הנתבעת טענה כי היא חברה המשווקת לציבור חבילות תיור ונופשונים ועבור התובעים הזמינה חבילה של "טוס וסע" אצל צד ג', המספקת טיסות שכר וחבילות נופש לחו"ל. עם ביצוע ההזמנה נציג הנתבעת הבהיר לתובעים כי הטיסות הכלולות בחבילה הן טיסות שכר, שמועדיהן עשויים להשתנות.

במאמר מוסגר אעיר, כי אם האיחור נבע מתקלה טכנית, אשר אינה בשליטת המוביל היה מקום לבדוק אם אכן המוביל עשה את מירב המאמצים שהטיסה תצא ללא עיכובים, או להעמיד לרשות הנוסעים מטוס חלופי ולא תמיד יש להטיל על המוביל אחריות רק בשל העיכוב בטיסה.

תקלה במטוס הינה תופעה קיימת ואפשרית, ואין להטיל על מוביל אחריות אוטומטית בשל כך לנוכח חוזה התובלה ולנוכח הוראות "אמנת ורשה". כפי שצד ג' טענה, והדבר לא הוכחש על ידי התובעים, הם לא ניסו כלל ולא פנו למוביל האוירי בבקשה לקבל פיצוי, ובוודאי שלא כללו את המוביל כצד לתביעה.

...

התביעה נדחית.

התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות משפט בסך 750 ₪.

הנתבעת תשלם לצד ג' הוצאות משפט בסך 750 ₪.