מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פיצויים בגין מיקרוטראומה ברגל ימין ובעמוד שדרה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] בעדותו בביה"ד הוסיף התובע "... אני עובד בעיקר ביד ימין ומחזיק ביד שמאל את המראה שבתוך הפה. אני עם הרגליים ישנה דוושה ששולטת גם בגובה, זה בעצם השלט של כיסא המטופל.".[footnoteRef:9] [9: עמ' 4 פרוטוקול הדיון מיום 16.1.23.
התשתית המשפטית תורת המקרוטראומה היא "פיקציה משפטית" שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה שאינה נכללת ברשימת "מחלות מיקצוע", שהיא רשימה סגורה[footnoteRef:10], ושאינה תאונת עבודה במובנה הרגיל.
לפיכך התביעה נדחית כבר בשלב זה. כפי שיפורט להלן.
התובע ממקד את טעונו בסיכומים בשתי פעולות שמקימות לטענתו את עילת המקרוטראומה: הכיפוף עצמו שמבוצע כלפי המטופל או לדייק לכיוון חלל פה המטופל ויישור עמוד שדרה סיבוב לנטילת מיכשור וכיפוף חוזר.
...
לפיכך התביעה נדחית כבר בשלב זה. כפי שיפורט להלן.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השאלה העומדת להכרעתנו היא: האם התובע הניח תשתית עובדתית לארוע הליקוי בעמוד שדרה צוארי וגבי במסגרת עבודתו כהנדסאי חשמל, על פי תורת המקרוטראומה? העובדות הדרושות לענייננו: התובע יליד 22.1.1982.
מדובר בפיקציה משפטית שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, שמחד – אינה מחלת מיקצוע, ומאידך – אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל.
עוד נקבע כי על מנת לבסס את עילת המקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות כדלקמן: "הראשון, תשתית עובדתית "מתאימה"; השני, קיומו של קשר סיבתי בין אותה תשתית עובדתית לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה במסגרת אותה תשתית עובדתית נגרמו פגיעות זעירות המצטברות יחדיו לכדי ליקוי גופני.
על כן אף אנו לא נדון בו. בהודעתו בפני חוקר הנתבע ביום 17.12.2018 התבקש התובע לספר מה קרה לו והוא העיד כך: "בחודשים אחרונים לעבודה שלי שמתי לב שרגל ימין אני מאבד את השליטה. בהתחלה לא יכולתי לרוץ בהמשך לא יכולתי ללכת מהר ואז התחלתי לצלוע" (עמ' 1 ש' 13 – 15 לנ/2).
...
בפרק הדיון ומסקנה בעמ' 4 לחוות הדעת קבע ד"ר דיין כך: "מדובר בגבר יליד שנת 1982 הסובל מכאבים ומגבלה תפקודית קשה, לאחר ניתוח דקומפרסיה וקיבוע חוליות עמוד שדרה צווארי, לטיפול במיאלופטיה ממקור צוארי וגבי מלווים במיאלומלציה שהתבטאותה החלה בשלהי 2017 לאחר שעבד במשל (כך במקור. א.ה) כשנה כחשמלאי, עבודה פיזית תובענית שכרוכה בהרמת משאות כבדים ועבודה בתנאים של פיתול הגוף. בבירורים נשללה סיבה אחרת להתפתחות המיאלומלציה והמיאלופאטיה זולתי לחץ על חוט השדרה הצווארי בעיקר". דהיינו, גם המומחה הרפואי מטעם התובע לא קובע בוודאות כי הסיבה למחלתו של התובע הם תנאי עבודתו.
סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטים א' קולה ו-ע' טאהא והשופטת ת' נסים שי), שקבל ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט א' טל), וקבע כי הארוע הנידון בתביעה הוא "מאורע" כמשמעותו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים או החוק).
בכתב התביעה טען המשיב כי נפגע עת שהחליף גלגל עם נקר בצד הדרך וכתוצאה מהחלפת הגלגל, ובתצהיר נסיבות שהגיש לבית המשפט טען כי "אני עמדתי בשול הדרך בכביש להחלפת גלגל עם נקר, ונתפס לי הגב עת החלפת הגלגל". עוד נטען בכתב התביעה כי לאחר שלושה ימים, ביום 8.9.2016, המשיב הובהל לטפול רפואי לאחר שהתגברו כאביו והוא אובחן כסובל מכאבי גב תחתון שמקרינים לרגל ימין, תנועתיות עמוד שדרה מוגבלת ותחושה ירודה בחלק החצוני של שוק וירך ימין.
עוד נקבע שם, כי קפיצת רכב על פני גבשושית והגבהה בכביש המביאה לנזק גופני (כגון התפרצות ממשית של כאבי גב) – נכנסת בגדר תאונת דרכים, אך נזק הנוצר כתוצאה ממיקרוטראומות מתמשכות עקב שעות נהיגה רבות, בלא קשר לארוע מסוים שאירע במהלך השמוש ברכב – לא יהווה עילה להענקת פיצוי מכוח החוק.
...
בכך, אין לדידי, כדי להוביל למסקנה שונה.
נוכח כל האמור, לא מצאתי כי יש הצדקה לדון בבקשה ב"גלגול שלישי" ולהתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה ההתרחשות מושא המקרה דנן נחשבת ל"מאורע" כמשמעותו בחוק הפיצויים.
אי לכך, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לפני תביעה לתשלום פיצויים בשל ניזקי גוף שנגרמו לתובעת בעמוד שדרה מותני, לטענתה, במהלך עבודתה כמטפלת בקשישים בנתבעת 1 - בית אבות שבבעלות עמל תבור בע"מ (להלן: "נתבעת 1").
התובעת הגישה למוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין כאבי הגב, אולם זו נדחתה, מהטעם שלא הוכח קיום ארוע תאונתי או קיום אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודת התובעת - מקרוטראומה (נ/5).
בתאור הפגיעה נרשם: "לאחר סיום יום עבודתי חזרתי הביתה, הרגשתי חולשה וכאבים ברגל ימין וכאבים עם הגבלה בעמוד שדרה מותני ...", גרסה אשר לא מתיישבת עם זו שנמסרה בכתב התביעה ובעדותה לפני; העידה התובעת כי היא סיפרה בביטוח לאומי אשר היתרחש, והיא אינה יודעת מה הם רשמו (עמ' 19, ש' 15-24).
...
עיינתי בטענות התובעת בסיכומיה כנגד חוות הדעת (סעיפים 18-21 לסיכומים), לא מצאתי, כי נמצאו נימוקים, ובוודאי לא נימוקים כבדי משקל, אשר מצדיקים סטייה ממסקנות המומחה, ואני מקבלת אותן במלואן.
סוף דבר דין התביעה להידחות.
התובעת תשלם לנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ (כולל).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לפני תביעה לפיצויים בשל נזק גוף שניגרם לתובע בעת שעבד במחלקת תברואה בשירות הנתבעת 1.
כמו כן, התובע פנה לבדיקת רופא 3 ימים לאחר ארוע התאונה ובזמן הבדיקה במיון, ציין הרופא כי התובע ציין שמזה 3 שבועות הוא סובל מכאב גב והקרנה לרגל ימין.
ביום 11.10.2020, ולאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, קבעה כבוד השופטת לוקיץ כדלקמן: "עלי להיתנצל על העובדה כי בבואי לבסוף לכתוב את פסק הדין, כולל החלטה בשאלת פסילת חוות דעת מרום או מינוי מומחה נוסף, מצאתי (בנגוד לעמדתי הראשונית לאחר חקירת המומחה), כי קיימת הצדקה למינוי מומחה נוסף (ללא פסילת חוות דעתו של ד"ר מרום) וזאת בשאלת גובה הנכות שנותרה לתובע כתוצאה מהפגיעה בעמ"ש מותני שהוכרה ע"י ד"ר מרום כנובעת ממיקרוטראומה בעקבות עבודתו.
"בחינת עברו של התובע מצביע על כאב גב כרוני עם הקרנות לרגליים שנים רבות עובר לתאונה מיום 14.3.13." לפיכך, ד"ר השרוני הסיק, שהתאונה לא הותירה על התובע נזקים לצמיתות והיא ארוע ברצף של מחלה ניוונית של עמוד השידרה המותני.
...
לאחר שבחנתי את טענות התובע בעניין זה, בשים לב שהתובע חזר לעבודה שיש בה אספקט פיזי , בתום תקופת אי הכושר (כ-107 ימים) ובהעדר ראיות למגבלות כלשהן שמגבילות אותו בתפקודו היומיומי מעבר לנטען בחוות דעת המומחה, ולאור שיעור נכותו הרפואית אני סבור שעל דרך האומדנא יש לפסוק לתובע סכום של 7,500 ₪ עבור רכיב זה לעבר ועתיד.
לסיכום סה"כ נזקיו של התובע הם בסכום של 272,012 ₪.
הנתבעות תשלמנה לתובע סך של 113,800 ₪ לסכום זה יתווסף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% +מע"מ וכן החזר הוצאות משפט שהם: אגרת בית משפט, עלות חוות דעת מומחה התובע, עלות ו/או השתתפות התובע בשכר טרחת המומחים שמונו במהלך ניהול ההליך, לסכומי ההוצאות יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה שבין מועד התשלום ועד למועד פסק דין זה .
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו