במהלך החודשים שחלפו מאז ההחלטה נגרע מרשימה זו מספר לא מבוטל של תיקים, בין אם בשל הגעת הצדדים לפשרה שייתרה את הצורך בשמיעת התיק, בין אם משום מחיקת התביעות מסיבות כאלה ואחרות.
לאחר עיון במידע שנאסף, שרוכז בטבלה שלהלן, וניתוח הנתונים, אני קובעת, כי הגרסה המסתברת היא כי כל ההודעות מושא התביעות (למעט חלק מההודעות הקשורות לתובע בוקובזה, על כך בהמשך), נשלחו מטעם הנתבעת ונועדו לעודד רכישת שירותיה.
תביעת **** שפירו (ת"ק 27520-05-16): אף כי מר שפירו לא הציג את ההודעה המקורית, כפי שעשו יתר התובעים, באמצעות מכשיר טלפון סלולרי, אישרה הנתבעת כי הודעה זו, שנשלחה אליו ביום 8.4.2015, מהמספר העשרים ואחד היא מטעמה.
מדברי ההסבר להצעת חוק שיפוט בתביעות קטנות (תיקון מס' 2), התשמ"ג–1982 עולה מפורשות כי המחוקק ביקש למנוע מספקים (גם ספקים שאינם תאגידים) לעשות שימוש חוזר ונשנה בהליך:
"החוק הקיים אינו מונע מספקים או מסוחרים להגיש תביעות בבית משפט לתביעות קטנות אם הם אינם תאגידים. נתברר כי ספקים מסוימים הפכו בית משפט זה למכשיר זול ולגביית חובות מלקוחות. במדגם שנערך בבית המשפט בתל אביב התברר כי סוכן ביטוח הגיש 31 תביעות תוך שלושה חודשים). להקף תביעות כזה מצד תובע אחד יש השלכה על העומס בבית המשפט. המטרה המרכזית שלשמה הוקם בית המשפט לתביעות קטנות היתה לספק פיתרון זול ומהיר לפרט שאין באפשרותו להוציא הוצאות גדולות ולבזבז זמן רב בשל משך ההיתדיינות. בידי ספקים יש האמצעים והידע המאפשרים להם לפנות לבתי המשפט לגבות את חובותיהם. מוצע על כן להגביל את מספר התביעות שרשאי תובע להגיש במקום אחד לחמש תביעות בשנה; הגבלה דומה מצוייה גם בבתי משפט לתביעות קטנות בארצות הברית."
במאמר מוסגר אעיר, כי חוק התיקשורת מאפשר לתובע אחד עילות תביעה רבות (להבדיל מיתר התיקים, שעילותיהם שכיחות פחות).
הנתבע יחוב, ביחד ולחוד עם עם הנתבעת, בחלק מסכום זה, בשיעור של 300 ש"ח.
לכל אחד מהתובעים בוקובזה, שוורץ, בן עמי, גז, ציזוב, סומך ובן דוד בשל שתי הודעות, אחת מהן ללא אפשרות מתן הודעת סרוב, אני פוסקת סך של 1,200 ש"ח וכן, למעט התובע בוקובזה, סך 130 ש"ח נוספים, ובסך הכל 1,330 ש"ח. לתובע בוקובזה ישולם סך 1,200 ש"ח.
באשר לתובע בוקובזה, שקלתי האם להפחית מסכום הפצוי בשל חלוף הזמן הרב שבין משלוח ההודעות לבין הגשת התביעה.
...
אעיר, כי אינני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה אין המדובר בראיה קבילה.
לגבי כל אחד מהתובעים, למעט התובע בוקובזה, שלא תבע את הנתבע אישית, יחוב הנתבע, ביחד ולחוד עם הנתבעת בחלק מסכום זה, בשיעור של 250 ש"ח.
לתובעת איזנברג, בשל שתי הודעות שכללו אפשרות מתן הודעת סירוב אני פוסקת סך 1,100 ש"ח וכן 130 ש"ח נוספים ובסך הכל 1,230 ש"ח. הנתבע יחוב, ביחד ולחוד עם הנתבעת, בחלק מסכום זה, בשיעור של 250 ש"ח.
לכל אחד מהתובעים אורשר, אהרון סלומון, בן דוד, נתן, שינה, פורמן, מרטיננקו, שורקי, אביב סלומון ואיצקוביץ, בשל הודעה אחת ללא אפשרות מתן הודעת סירוב, אני פוסקת סך 650 ש"ח וכן 130 ש"ח נוספים ובסך הכל סך 780 ש"ח. לגבי כל אחד מהתובעים, יחוב הנתבע, ביחד ולחוד עם הנתבעת, בחלק מסכום זה, בשיעור של 150 ש"ח.
לכל אחד מהתובעים גרינברג, וייסברוד, שפירו, סמולקין, פוטרמן וטל, בשל הודעה אחת, שכללה אפשרות מתן הודעת סירוב, אני פוסקת סך 550 ש"ח וכן 130 ש"ח נוספים, למעט לתובע טל, ובסך הכל 680 ש"ח. לתובע טל ישולם סך 550 ש"ח. לגבי כל אחד מהתובעים, למעט התובע טל שלא תבע את הנתבע אישית, יחוב הנתבע, ביחד ולחוד עם הנתבעת, בחלק מסכום זה, בשיעור של 150 ש"ח.
סך הכל תשלם הנתבעת לכלל התובעים שבתביעותיהם הכרתי סך 35,260 ₪.
התובע, אף כי פנה לבית המשפט לקבל אישור מראש להחזר דמי הטיסה, לא וידא כי אישור זה יתקבל טרם התשלום עבור הטיסה (ראה החלטתי מיום 22.1.2017).
התביעות בסיוע ספאם אוף נדחות.