תביעת פיצויים בגין מות קטין בתאונת דרכים

ביום 13.3.14 נקבע שעל תביעת התובע 3 חל חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, אך חוק זה לא חל על תביעת עיזבון ילדו המנוח ולא על תביעת אישתו, התובעת 2.

התברר כי מות קטין שלא עבד בתאונת דרכים מזכה את יורשיו בפצוי רק בשל נזק בלתי ממוני ובשל הוצאות קבורה.

התובע לא טען ולא הוכיח דבר בנוגע לזכויותיו הסוציאליות ולכן אמנע מעסוק בעיניין זה. כאב וסבל – לפי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו – 1976 נפסק לתובע פיצוי בסך 29,226 ₪ התובע מבקש שיפסקו לו 10,000 ₪ בגין הוצאות לצורך טיפולים רפואיים ונסיעות אליהם.

...

בסופו של דבר הוא נותר עם פגיעה בתר-חבלתית בשיעור 15%.

מכאן המסקנה שהתובע 3 הוא ניזוק משני בתאונת הדרכים שבה נהרג בנו.

בסיכומיה טענה הנתבעת 3 שיש לדחות את תביעתו ולא טענה כלל לפרטי הנזק.

סיכום התביעה מתקבלת.

מ.מ.ז.נ א.א.ז ע"י ב"כ עוה"ד ירון יידוב נגד הנתבעת: AIG חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד לובומסקי פסק דין לפני שלוש תביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

מבוא המנוחה 3, ע.א ז"ל, ילידת 1.7.09 (להלן: "המנוחה 3"), המנוחה 4 ע.ע.ת ז"ל, ילידת 17.11.07 (להלן: "המנוחה 4"), והמנוח 5, ע.י.י ז"ל, יליד 20.9.06 (להלן: "המנוח 5") (שלושתם יכונו להלן: "המנוחים"), מצאו את מותם בתאונת דרכים מחרידה שאירעה ביום 30.10.18 (להלן: "התאונה").

פסק הדין המנחה הנו אבו חנא אשר קבע שהפיצוי בגין הפסד כושר ההישתכרות של הקטין מבוסס על ההנחה שקטין היה מישתכר, אילמלא התאונה, בשיעור השכר הממוצע במשק.

...

בהקשר זה אני מקבל את טענת התובעים כי לאור תיקון סעיף 15 לחוק שירות בטחון (נוסח משולב), תשמ"ו – 1986 יש להביא בחשבון כי השירות בצבא של גבר מסתיים לאחר 30 חודשים ולא 36 חודשים, ולכן ניתן להניח כי תקופת השירות הצבאי קצרה יותר ותקופת העבודה ארוכה יותר (ראה בענין זה ת"א (מחוזי י-ם) 59498-12-18 פלוני ואח' נ' ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (01.08.2021) פסקה 81).

כאמור לעיל, אני סבור שבמקרה דנן יש מקום לסטות מהחזקה שיש להעמיד את שכר הקטינים המנוחים בגובה השכר הממוצע במשק, ולהפחית סכום גלובלי מהחישוב האקטוארי המלא ולכן אני פוסק פיצוי גלובלי בגין הפסד הכנסות בשנים האבודות למנוחה 3 – סך של 675,000 ₪, למנוחה 4 – סך של 700,000 ₪ ולמנוח 5 - סך של 700,000 ₪.

הנתבעת פעלה בהתאם לזכויותיה הדיוניות ואיני מקבל את הטענה שפעלה בחוסר תום לב. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי כולל (ל-3 המנוחים): א. בגין נזק שאינו נזק ממון - 138,141 ₪ ב. בגין הפסד הכנסות בשנים האבודות- 2,075,000 ₪ ג. בגין הוצאות קבורה - 30,000 ₪ סה"כ: 2,243,141 ₪ לפיכך, הנתבעת תשלם לתובעים סך של 2,243,141 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בצירוף מע"מ כחוק והחזר אגרה.

אקדים ואומר, כי בעוד שהדיון לצורך ההכרעה בשאלת הזכאות של ההורים בעניינינו לפיצויים בגין הפסד תמיכה כתלויים - נחזה פשוט יותר, הרי שמתברר כי נידרש דיון נרחב יותר לצורך ההכרעה בשאלה המרכזית בעניינינו: האם בנסיבות ענייננו, לפי הדין הפלסטינאי - יש לפסוק לטובת יורשי עיזבונה של המנוחה (קטינה שנהרגה בתאונת דרכים) פיצוי בגין אובדן כושר ההישתכרות או הפסד ההישתכרות של המנוחה בשנות העבודה העתידיות שאבדו לה בתאונה? ואם כן – מה שיעורו? כפי שיובהר להלן, לאחר דיון - מצאתי כי ההורים, התובעים 2 ו-3, בתביעתם בשם העזבון, זכאים לפצוי בגין "אובדן הפוטנציאל הטמון בחיים" של המנוחה, כפי, שכאמור, מורה מהותית הפסיקה העדכנית של ערכאת העירעור הפלסטינאית העליונה.

...

לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כי: התביעה הנדונה מתקבלת, כך שהנתבעת 2 תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 245,500 ₪.

עוד תשלם הנתבעת 2 לתובעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט והחזר שכר טרחת עורך דין בסך 48,000 ₪; וכן - החזר האגרה ששילמו התובעים בנדון, והחזר הוצאות ששולמו על ידם למומחה (בכפוף - להצגת חשבוניות), כשהחזר אגרה והוצאות המומחה ישולמו בלוויית הצמדה וריבית כדין ממועד הוצאתם על ידי התובעים.

בהיעדר פרטים מזהים – אני מורה כי ניתן לפרסם פסק דין זה. ניתן היום, כ"ג תשרי תשפ"ב, 29 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.

במהלך השנים 2003- 2005 ייצג הנתבע מס' 1 את התובעות בתביעת פיצויים, שהוגשה בגין מות בעלה של התובעת 1 ואביה של התובעת, מר נידאל אלקרינאוי (להלן: "המנוח"), בתאונת דרכים.

ביחס למרים נקבע כי לסילוק כל תביעותיה "בין כתלויה ובין כיורשת ובין בגין חלקה בעזבון המנוח..." ישולם לה סך כולל של 32,870 ₪, מעבר לסכומים שהתקבלו מן המוסד לביטוח לאומי, וביחס לרולה נקבע כי ישולם לה סך כולל של 80,0000 ₪, כאשר גם ביחס אליה נקבע כי הפצוי הוא "בין כתלויה ובין כיורשת". בפסק הדין קבע בית המשפט כי תביעת עיזבון המנוח נדחית, נתן תוקף להסכם הפשרה כאמור, וכן נתן הוראות ביחס להשקעת הפצוי המגיע לרולה, שהייתה קטינה באותה עת, באופן שהפיצוי המגיע לה יופקד בתוכנית חסכון על שמה, שתשוחרר רק עם הגיעה לגיל 18.

...

משנדחתה התביעה ככל שהיא מתייחסת למרים – אני מחייב את מרים לשלם לנתבע את הוצאות ההליך בסך של 20,000 ₪.

משהתקבלה התביעה בעניינה של רולה, אך מאידך לאור העובדה שזו התקבלה בחלקה הקטן בלבד, אני מחייב את הנתבע לשלם לרולה את הוצאותיה ושכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 10,000 ₪.

בהתאם לאמור לעיל, הנתבע ישלם לקרנית הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל ש 8,000 ₪.

על פי צו הירושה, זהות היורשים וחלקם בעיזבון המנוח הוא כדלקמן: - ( אלמנת המנוח (הנתבעת 3/6 התובעת, קטינה, בתו של המנוח - 1/6 הנתבע 2, קטין, בנו של המנוח - 1/6 הנתבעת 3, קטינה, בתו של המנוח – 1/6 XXX , היורשים על פי צו הירושה, שהם גם התלויים המנוח, ניהלו מו"מ מול חברת הביטוח (להלן: המבטחת), כדי להגיע לסכום פיצוי מוסכם בין הצדדים עקב תאונת הדרכים שארעה למנוח (להלן: המו"מ).

מכאן, כך טוען ב"כ התובעת, שהזכות לתבוע פיצויים בגין פטירת אדם עקב תאונת דרכים וכנגזרת מחוק הפלת"ד שייכת לעיזבון הנפטר.

...

עם כל הכבוד, סבורני כי הטיעון המשפטי שנכלל בטיעון המשלים שהוגש מטעם התובעת, אף שהוא מן המפורסמות, אין בו כדי להועיל לתובעת.

לאור כל האמור לעיל התביעה נדחית.

התובעת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לנתבעים - 1 סך של 7,000 ₪, ולנתבעת 3 סכום של 7,000 ₪, בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל.