מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פיצויים בגין מוות בתאונת רכבת

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת פסק הדין נדונה תביעת פיצויים מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים או החוק), בעקבות תאונה שבה נהרג המנוח מפגיעת רכבת במהלך טיול טרקטורונים.
...
סופו של דבר, יש לדחות את טענת קרנית שלפיה בעת התאונה היה המנוח הולך רגל.
בהתאם לכך, ומשום שהטרקטורון המושאל לא היה מבוטח בעת התאונה ואולם לרכבת היה ביטוח בתוקף, התוצאה היא שקרנית פטורה מאחריות, והחבות לנזקי היורשים מוטלת על המערערים.
סוף דבר אם תישמע דעתי, נורה על דחיית הערעור והערעור שכנגד ונחייב את המערערים לשאת בהוצאות המשיבים 3-1 בסך 15,000 ש"ח. בנסיבות המקרה, לא ראיתי לחייב את קרנית בהוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ייחוד העילה בסעיף 13 לסיכומיו טען הנתבע כי "הגורם העקרי והראשון למותו של המנוח הנו תאונת הדרכים וכי הויכוח והקטטה שהתפתחו לאחר מכן הנם תוצאה נגררת של תאונת הדרכים. מכאן שהטלת האחריות במקרה הנידון הנה אך ורק עפ"י חוק הפלת"ד וכי אין להטיל כל אחריות נזיקית על הנתבע, וכי עת התובעת קיבלה פיצויים עפ"י חוק הפלת"ד ישנה השתק פלוגתא ו/או השתק עילה וכי אין לה עילה אחרת מאחר ומיצתה את זכויותיה עפ"י חוק הפלת"ד – ובשל נימוק זה דין התביעה להדחות על הסף". גם אם הדבר לא הוזכר על ידי הנתבע במפורש, טענה זו נופלת בגדריו של סעיף 8 לחוק הפיצויים שענייננו "ייחוד העילה", וזו לשונו: "(א) מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון.
זאת ועוד, בע"א 8535/01 גנאדי ליפשיץ נ' מדינת ישראל ואח, פ"ד נז(6), 656, נאמרו על ידי ידי כב' השופט ריבלין (כתוארו אז) הדברים הבאים: "שלילת עילת התביעה על-פי דיני הנזיקין הכלליים, מכוח עיקרון ייחוד העילה שבסעיף 8(א) לחוק הפיצויים, כרוכה ושלובה בכך שהנפגע מוצא את תקונו במסגרת עילת התביעה על-פי חוק הפיצויים. ......... מכאן עולה כי שלילת העילה על-פי דיני הנזיקין הכלליים, מתוקף עיקרון ייחוד העילה, מותנית בדבר קיומה של עילת תביעה העומדת לנפגע על-פי חוק הפיצויים, עילה אשר מכוחה יש ביכולתו לתבוע ולקבל פיצוי בגין מכלול הנזקים שנגרמו לו" סעיף 1 לחוק הפלת"ד מחריג מגדר תאונת דרכים "מאורע שארע כתוצאה ממעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השמוש ברכב המנועי" (ראה רע"א 2199/99 עזבון המנוח עודד לזר ז"ל נ' רשות הנמלים והרכבות, פ"ד נו(1), 938).
...
טענת השיהוי בטרם אדון בטענות הצדדים לגופן, אסיר מבפניי טענה מקדמית אשר הועלתה על ידי הנתבע, שלפיה דין התביעה להידחות מחמת שיהוי (התביעה הוגשה על סף תום תקופת ההתיישנות).
ייחוד העילה בסעיף 13 לסיכומיו טען הנתבע כי "הגורם העיקרי והראשון למותו של המנוח הינו תאונת הדרכים וכי הוויכוח והקטטה שהתפתחו לאחר מכן הינם תוצאה נגררת של תאונת הדרכים. מכאן שהטלת האחריות במקרה הנדון הינה אך ורק עפ"י חוק הפלת"ד וכי אין להטיל כל אחריות נזיקית על הנתבע, וכי עת התובעת קיבלה פיצויים עפ"י חוק הפלת"ד ישנה השתק פלוגתא ו/או השתק עילה וכי אין לה עילה אחרת מאחר ומיצתה את זכויותיה עפ"י חוק הפלת"ד – ובשל נימוק זה דין התביעה להידחות על הסף". גם אם הדבר לא הוזכר על ידי הנתבע במפורש, טענה זו נופלת בגדרו של סעיף 8 לחוק הפיצויים שענייננו "ייחוד העילה", וזו לשונו: "(א) מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון.
בענייננו, למרות חומרת מעשהו של הנתבע הראוי לכל גינוי, לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה להשית עליו פיצויים עונשיים או פיצויים מוגברים מעבר לפיצויים על פי פקודת הנזיקין.
לאור כל האמור לעיל, הנני מקבלת את התביעה, ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 131,951 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף ישלם הנתבע לתובעת אגרת משפט, וכן את חלקה של התובעת בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪, והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום דימונה נפסק כדקלמן:

בפני תביעה לתשלום פיצויים בגין תאונה מיום 14.6.15, עת נהרג המנוח, פ.א.ס.ר. ז"ל, יליד 28.3.01 וזאת כאשר נדרס על ידי רכבת.
...
לסיכום:- סך כל הנזק שנגרם הינו 856,525 ₪.
סה"כ הנתבעים ישלמו לתובעים סכום כולל של 991,802 ₪ עד ליום 10.9.19, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעה זו עניינה הזכות לפצוי ושיעור הפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים.
אני מצטרפת לדעתו של השופט חבקין בעיניין פלוני שהפסיקה שצוטטה לעיל החמירה עם הניזוק הנוכח, שכן לכאורה בהתאם להוראות החוק והפסיקה הקודמת, אדם שניפגע בתאונה באופן ישיר ונגרם לו נזק נפשי כתוצאה ממנה זכאי לפצוי ללא תלות בשאלה אם מקורו של הנזק בחשיפה לפגיעה של אחר או בחוויה שהתאונה עצמה עוררה בו. כך לדוגמא במקרה בו ספגה אלמנה שבעלה נפטר נזק נפשי כתוצאה מכך שהייתה נוכחת בתאונה בה נהרג בעלה, כב' השופטת בן פורת קבעה: "הטענה, שאין לפצות את האלמנה בגין סבלה הנפשי כתוצאה ממות בעלה, דינה, לדעתי, להדחות. היא הייתה נוכחת ברכב בעת הארוע, ואובדן הכרתה נבע גם הוא מארוע זה ולא במנותק ממנו. בנסיבות אלה די, לדעתי, בהלכה הפסוקה בישראל כדי להעניק לה עילה לפיצויים על סבלה מחמת מות בעלה [...]. עובדה היא, שהאלמנה קיבלה הלם מעצם הארוע, שהיה משותף לה ולבעלה. לפיכך יהא זה מלאכותי לפצל בין סבלה, הנובע מהלם זה מחמת הארוע גופו, לבין סבלה מחמת מות בעלה בשעת הארוע". (ראו: ע"א 813/81 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון בוסקילה (12/2/1985)).
פסק דין מנחה בעיניין זה הוא פסק דין של בית משפט מחוזי בו דובר על נהג רכבת שסבל מנזק נפשי כתוצאה משתי תאונות דרכים: בראשונה הרכבת היתנגשה במיניבוס ונהרגו שבעה בני אדם; בשנייה הנהג בלם בלימת חרום בניסיון למנוע פגיעה בהולכת רגל שנשכבה על פסי הרכבת כפי הנראה כדי לשים קץ לחייה, אך לא הצליח לבלום.
...
בשים לב שהתובע העיד שלאחר כחודשיים לאחר התאונה חזר לעבודה במשך שעות רבות ביום, כפי שנהג קודם לכן, בשים לב לפעילות הספורטיבית שהוא משתתף בה ולזמן שהוא משקיע בכך סבורני שהעזרה לה נזקק התובע אינה רבה, אך עדיין יכול ונזקק לעזרה מסויימת החורגת מטיפול רגיל וסביר בעיקר בתקופה שלאחר התאונה.
סוף דבר: סך כל הפיצוי המגיע לתובע הוא כדלקמן: הפסדי הכנסות וגריעה מהן 50,000 ₪ עזרה והוצאות מכל סוג 6,000 ₪ נזק לא ממוני 16,000 ₪ סה"כ - 72,000 ₪ אין לנכות את דמי הפגיעה ששולמו לתובע שכן אלו משקפים את הגריעה מהכנסותיו לאחר התאונה ובשים לב לעמדת הנתבעת בסיכומיה, אין גם לנכות ניכוי רעיוני, הכל כפי שנקבע לעיל.
אחר כל האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובע סכום של 72,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד כדין בשיעור של 15.21% וכן אגרה כפי ששולמה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עיזבון המנוח ויורשיו הגישו כנגד רמט תביעה לפצוי בגין נזקים שנגרמו עקב מותו.
ראשית, קיים כאמור שוני בין הגדרת הכסוי ביחס לשני סוגי האחריות, כאשר בעוד שביחס לחבות כלפי צד שלישי (שרלוונטית לאללוף) נאמר מפורשות כי היא יכולה להיות מכוסה גם ביחס לארוע המתרחש מחוץ לאתר, הרי שביחס לחבות מעבידים (שרלוונטית למעבידו של המנוח) נאמר כי היא מכוסה ביחס לתאונה המתחרשת תוך כדי או עקב עבודה בפרויקט – קרי תוך כדי או עקב עבודות הרכבת אלמנטים באתר שבחולון.
...
אכן, הקו במפעל רמט בו עבד המנוח ייצר אלמנטים שנועדו לשמש, בסופו של דבר, לפרויקט האמור.
לסיכום, חבותו של המעביד כלפי המנוח, להבדיל מזו של אללוף, לא כוסתה במסגרת פוליסת ביטוח עבודות קבלניות שהוציאה איילון, ומשכך ביחס לחוב זו אין ביטוח כפל, והיא מכוסה אך ורק בפוליסה שהוציאה שירביט.
סוף דבר ביחס לסכום שיוחס בהסכם הפשרה לאללוף מכוח חבותה הנזיקית (127,500 ₪), הרי שעל סכום זה חל כפל ביטוח, אותו יש לחלק בין איילון לשירביט בהתאם לסכומי הביטוח, כאשר בין הצדדים לא היתה מחלוקת ביחס לחישוב החלק היחסי כאמור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו