תביעת פיצויים בגין ליקוי שמיעה מעבר למעלה מ־12 חודשים

בכתב תביעתו, מבקש התובע את הסעדים הבאים: פיצוי בגין העידר הודעה על תנאי עבודה בסך 5,000 ₪; תמורת הודעה מוקדמת בסך 6,400 ₪; פיצוי בגין אי עריכת שימוע ופיטורים שלא כדין בסך 10,000 ₪; תוספת שכר בגין עבודה בשעות נוספות בסך 4,375 ₪; פיצוי בגין העידר מקום ישיבה תקין בזמן הפסקות בסך 8,000 ₪; פיצוי בגין תלושי שכר לא תקינים בסך 10,000 ₪; השלמת הפרשות בסך 16,405 ₪; דמי נסיעות בסך 6,129 ₪; דמי הבראה בסך 3,024 ₪; וכן פיצוי הלנה.

מעבר לכך שגרסה זו לא הופיעה בתצהירו של התובע, הרי שאם התובע מתייחס לחודשים 3-6/2016, טענתו כי היו באותה עת היתרים אינה מתיישבת עם הנתונים של מת"ש. [10: עמ' 15 ש' 16.

בית הדין הארצי דן בפסיקת פיצויים בגין ליקויים בתלושי שכר וקבע כי "יש להביא בחשבון, לצד מהות ההפרה, את הנחיות חוק הגנת השכר ואת אמות המידה שיש לשקול בעת קבלת ההחלטה על עצם הטלת הפצוי ועל שיעורו, כמפורט להלן. בחוק הגנת השכר נקבע, כי בית הדין "רשאי" (אך לא חייב) לפסוק פיצויים לדוגמה; תנאי להפעלת הסמכות הוא שנימסר תלוש לא תקין "ביודעין" (וראו החזקה בסעיף 26א(ב)(2) לחוק הגנת השכר); הרשות לפסיקת הפיצויים היא "בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעסיק כאמור"; סכום הפצוי הוא עד 5,000 ₪ (כשיעורם בחודש יולי 2009) לכל תלוש; מטעמים מיוחדים שיירשמו ניתן לפסוק סכום גבוה יותר.

] לאחר עיון בחומר הראיות ושמיעת העדויות הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את טענות התובע בהקשר זה. הוכח כי התלושים משקפים תנאי שכר שגויים.

על פי סעיף 43(ב) לצוו, כאשר נידרש עובד להגיע למקום עבודה המרוחק למעלה מ-40 ק"מ ממקום מגוריו, הוא זכאי להוצאות נסיעה בגובה 150% מהתעריף הקבוע בצו.

...

סיכום על יסוד כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, והנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: הודעה על תנאי העסקה 3,000 ₪ השלמת הפרשות 6,723 ₪ פיצוי בגין תלושי שכר 5,000 ₪ דמי הבראה 1,565 ₪ לסכומים האמורים יתווספו הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.9.2016 ועד למועד התשלום בפועל.

לא מצאנו כי יש להורות על תשלום פיצוי הלנה נוכח המחלוקות העקרוניות לגבי תקופת העסקתו של התובע, גובה שכרו והיקף שעות העבודה.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪ והוצאות שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.

עסקינן בתובענה לפצוי בגין ניזקי גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק פלת"ד), ועל הפרק בקשה למינוי מומחים רפואיים נוספים.

אשר לתחום אא"ג: אמנם קיימת הפניה של התובעת לבדיקת רופא אא"ג (הפנייה מיום 9.2.2021), אך תחת פירוט התלונות לא מצוינות תלונות של התובעת בתחום אא"ג. בהפניה נוספת למכון שמיעה, מיום 10.2.2021, צוין כי התובעת מתלוננת על ירידה בשמיעה מזה מספר חודשים ועל צפצופים.

כן צוין כי בדיקת אא"ג הראתה ליקוי תת עיצבי משמאל, עם ליקוי שמיעה מסוג תחושתי עיצבי מצד ימין.

אמנם קיים מיסמך רפואי המעיד על כך שעובר לתאונה מושא התביעה, נפלה התובעת על ראשה וסבלה מכאבי ראש, בחילה, חוסר איזון, סחרחורות וחוסר שיווי משקל (מיסמך מיום 16.2.2009); כמו כן בשני מסמכים נוספים (מיום 4.2.2002 ו- 31.5.2001) צוין כי התובעת מתלוננת על כאבי ראש, חולשה כללית, עייפות, סחרחורות; ובמסמך מיום 1.12.2010 צוין כי התובעת מתלוננת על כאבי ראש ונימול בחלק הימני של הפנים – עם זאת אין המדובר באותן תלונות.

מנגד טוענת הנתבעת כי לא הוצג רצף טפולי בתחום זה, וכי התובעת פנתה לפסיכולוג לראשונה בחודש 3/21, למעלה משנתיים לאחר התאונה.

...

אדון להלן בבקשה תוך אבחנה בין התחומים השונים, אך לפני כן יצוין כי הנני דוחה את טענת הנתבעת לפיה הדיון בבקשה למינוי מומחים מוצה.

לפיכך, אינני סבור כי התובעת הצביעה על ראשית ראיה שמצדיקה מינוי מומחים בתחום העיניים ואא"ג. לגבי התחום הנוירולוגי – שונים פני הדברים, שכן אני סבור כי קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום זה. מהמסמכים שהתובעת צירפה לבקשה עולה, כי הופנתה לנוירולוג בתלונות על כאבים סביב העין שמקרינים לראש פרייאטלי מימין (מסמך מיום 14.5.2019).

בהינתן זאת, סבורני כי יש מקום למנות מומחה בתחום זה. התחום הפסיכיאטרי: התובעת טוענת כי כתוצאה מהתאונה היא סובלת ממצב נפשי קשה הבא לידי ביטוי במצב רוח ירוד, הפרעה בשינה, חשה בושה לגבי המראה שלה, ולטענתה נבדקה על ידי מומחה בתחום הפסיכיאטרי, שקבע שהיא סובלת מהפרעת הסתגלות על רקע תגובה דיכאונית.

קיומן של תלונות דומות בעבר, זאת לצד העדר אינדיקציה כלשהי לכך שהתובעת הופנה לבירור רפואי בנושא האורולוגי ולא טופלה בתחום זה לאחר התאונה – מובילה לקביעה כי לא קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום זה. לאור האמור אני מורה על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי שבהוצאותיו תישא הנתבעת.

לאחר שמיעת הראיות הגישו הצדדים את סיכומיהם דיון ומסקנות: חוסר בראיות הנתבעת: כפי העולה מהערותי לעיל, הרי שניתן לומר שלא ניתן להסתמך על הראיות מטעם הנתבעת.

סבור אני שיש לדחות טענה זו, שכן החוזה שנכרת בין הצדדים הנו חוזה אחיד, והוראה זו של הגבלת זכות התביעה של התובעים לפיצויים הנה תנאי מקפח בחוזה אחיד, שיש לבטלו ואין להיתחשב בו. פיצוי בגין ליקויי בנייה: בהתאם לחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט עלות תיקון הנזקים בדירה הנה לסך 69,274 ₪ צמוד למדד תשומות הבנייה למגורים לחודש 10/18, וכי הליקויים בגין הרטיבות הנם ברי תיקון באופן מוחלט וסופי תחת פקוח הנדסי, באופן שלא קיימת ירידת ערך לדירה בגין הרטיבות.

מאחר ומערכת היחסים של בעלי הדין עלתה על שרטון גדול, ומאחר וחלפו למעלה מ-6 שנים מאז מסירת הדירה, ונראה שהתובעים איבדו אמון הנתבעת, אזי יש לפצות את התובעים פיצוי כספי ולא לחייב את הנתבעת בבצוע התיקונים.

מאחר והתובעים התגוררו בדירה ולא השכירות אותה, אין כל מקום לפסוק פיצויים בגין ראש נזק זה. התובעים טענו שיש לפסוק להם פיצויים בגין ירידת ערך עקב כך שייאלצו להודיע לקונים פוטנציאליים על עברה של הדירה בעיניין הרטיבות.

...

לאור כל האמור לעיל סבור אני שיש לפסוק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש את הסך 30,000 ₪, אשר יישא הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

לאור כל האמור לעיל, סבור אני ששכ"ט עו"ד בתיק זה בסך 30,000 ₪ הינו סביר בנסיבות העניין.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הסך 69,274 ₪ בתוספת רבית והצמדה למדד תשומות הבנייה למגורים נכון לחודש 10/18 ועד ליום התשלום בפועל; את הסך 80,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה למגורים ורבית מיום 24.1.12 ועד ליום התשלום בפועל; את הסך 4,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 4.1.17 ועד ליום התשלום בפועל; את הסך 13,527 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (7.3.2017) ועד ליום התשלום בפועל; את הסך 30,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט כמפורט בסעיף 55 לעיל, בתוספת הפרשי הצמדה ורבית כמפורט בסעיף 55 הנ"ל ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

חמש העדויות בהליך במסגרת ההליך נשמעו חמישה עדים: מטעם התובעים העיד ונחקר התובע 1 בלבד, אשר לתצהירו צורפה גם חוות דעת הנדסית ושמאית של אינג' מיכאל קרבצ'יק. מטעם הנתבעים העידו ונחקרו שלושה – מר דורון זנדר, סמנכ"ל הנתבעת; מר אלי גרציאן, מנהל מחלקת שירות דיירים אצל הנתבעת, ועו"ד לילי וינמן, אשר טיפלה ברשום הזכויות.

עוד מתארת הנתבעת כיצד התובעים ידעו לעמוד על זכויותיהם טרם חתימת ההסכם ומציינת בהדגשה ותוך הוספת סימני קריאה שבסיומו של משא ומתן ארוך "הוכנסו בטיוטת ההסכם המקורית למעלה מ-52 שינויים(!!!)". הנתבעת אף מפנה לכך שבמהלך המשא ומתן "הפעיל" כלשונה התובע את מנהל החברה בה הוא מועסק, כך שזה פנה ישירות למנכ"ל הנתבעת על מנת לקבל הנחה.

סיכום רכיב הפצוי הראשון מארבעה - סך כל ניזקי הליקויים, בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט ולאחר הדיון שהובא לעיל לאחר שדנתי בכל אחד מהרכיבים הרלוואנטיים לקביעת גובה הפצוי לו זכאים התובעים, יובא הסיכום להלן: פיצוי בגין מסקנות מומחה בית המשפט (סעיף 5.1 לעיל) - 41,652 ₪ עלות דיור חלופי והוצאות, אין מקום לחייב בדבר לאור האמור בסעיף 5.2 לעיל - 0 ₪ תוספת בגין שאלות הבהרה – אין להוסיף לאור האמור בסעיף 5.3 לעיל - 0 ₪ תוספת בגין שאלות בחקירה הנגדית, כאמור בסעיף 5.4 לעיל - 5,405 ש"ח אין להפחית עלות ליקויים שנגרמו מעבודת שכן, הכל האמור בסעיף 5.5 לעיל - 0 ₪ יש להפחית עלות ליקויים שנגרמו על ידי התובעים, כאמור בסעיף 5.6 לעיל - (7,078 ₪) ====== סה"כ - 39,979 ₪ לסיכום רכיב התביעה הראשון מארבעה – יש לחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 39,979 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 21/4/2021, מועד חוות הדעת ועד למועד התשלום בפועל.

כאן המקום להדגיש שכאשר המחוקק ביקש לקבוע במסגרת חוק המכר (דירות) פיצוי "אוטומאטי" ללא קשר לנזק עצמו – הוא ידע לעשות כן. וכך למשל בכל הקשור לאיחור במסירת דירה קבע המחוקק פיצוי שהוא מכפלת דמי השכירות הראויים במספר חודשי האיחור.

איני מקל ראש בטרחה בפניה עומד מי שעובר דירה, מי שמשפץ דירה וכן מי שנאלץ לתקן ליקויים או לחיות בליקויים שנטענו.

...

לאחר עיון בחוות דעת המומחה וכן הראיות שהובאו, נחה דעתי שתביעה זו מתייחסת לנזקים וליקויים שנוצרו ו/או התגלו מאוחר להליך המוקדם ומכאן ניתנים לתביעה אף ללא היתר לפיצול סעדים.

לאור האמור לעיל ולאור החיוב המפורט בסעיף 7 לעיל, אני מחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 39,979 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 21/4/2021, מועד חוות הדעת ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪, סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

לטענת התובעת, בפועל היא נזנחה על ידי הנתבע וטופלה על ידי אירה, ואף שילמה לה למעלה מ - 35,000 ₪, מבלי שקבלה עבור כך קבלות.

לכתב התביעה צורפה תכנית טפול של ד"ר גוטמכר, הכוללת ראשית הכנה מקיפה של שיננית (כולל הקצעות), זאת לאור מצב היגייני לקוי מאוד (פלאק רב ואבנית סביב הכתרים בשתי הלסתות), ולאחר מכן - איזון סגרי (בשל חוסר מגע סגרי בחלק מהשיניים), פתיחת אמברזורות [המרווחים בין השיניים - ט.מ.], במקומות בהם הן אינן קיימות או מוּצרות, והחלפת הכתרים הזמניים בכתרי חרסינה.

בכתב התביעה דרשה התובעת פיצוי בגין נזק מיוחד כדלקמן: 120,000 ₪ בגין הוצאות הטיפולים ששילמה לנתבע, בצרוף הוצאות שהוציאה לטפול המתקֵן; 20,000 ₪ בגין הוצאות, לרבות נסיעות לחו"ל, תרופות ועזרים; 10,000 ₪ בגין עזרת הזולת; 80,000 ₪ בגין הפסדי שכר למשך שנתיים; 7,500 ₪ עבור הוצאות משפט.

לטענתה, רק לאחר ששמעה מד"ר צימבלוב ברוסיה - אליו הופנתה על ידי הנתבע עצמו - כי הטיפול שמבצע לה הנתבע הוא כושל ולא יצליח, רק אז הודה הנתבע באמיתות דבריו וכי הוא אובד עצות.

בהיעדר תעוד רפואי או כל ראיה אחרת בדבר קיומן של תופעות נוירולוגיות אלו במהלך הטיפול במרפאתו של הנתבע, לא ניתן לקבוע כי תופעות אלו חלפו עם מעברה של התובעת לטיפולו של ד"ר גוטמכר; בהתאם, לא ניתן להסיק מכך כי הגשרים שבוצעו לתובעת במרפאתו של הנתבע היו לקויים.

אכן, חרף תרומתה הברורה של התובעת למצב זה, דומני כי הנתבע לא יכול היה להסתפק בהפנייתה להסרת אבנית ולהדרכה לגהות הפה: היה עליו, כרופאה המטפל, לוודא שתבצע הנחיה זו בפועל, וכתנאי להמשך הטיפול בה. התייצבות התובעת לביקורים בתצהיר עדותו טען הנתבע, כי החל מחודש יוני 2017 נקטע רצף הטיפול בתובעת, הן בשל מצב הדנטאלי הבסיסי שהצריך טיפולים אחרים שלא במסגרת מרפאתו, והן בשל שהותה ברוסיה.

...

סיכום ביניים מכל האמור לעיל אני קובעת, כי לא הוכח שהנתבע התרשל בכך שביצע לתובעת גשרים זמניים לקויים או רשלניים; עם זאת, הוכח כי הנתבע התרשל בכך שלא קיבל מאת התובעת הסכמה מלאה מדעת לטיפולים טרם התחלתם; בכך שלא ניהל רשומה רפואית מפורטת ומלאה; בכך שלא העריך נכונה את מורכבות הטיפול, ולמעשה לא היה מקום כי יטול על עצמו מלכתחילה את הטיפול בתובעת, דבר שגרם להתארכות ולהתמשכות הטיפול; ובכך שלא דאג להבהיר לתובעת את חשיבות השמירה על היגיינת הפה ועל התייצבות במועד לביקורים שנקבעו לה. הנזק עלות הטיפולים בחוות דעתו קבע ד"ר בלומנפלד בחוות דעתו, כי על הנתבע להשיב לתובעת את הסכום ששילמה לו עבור הטיפול הזמני ואף את הסכום ששולם עבור הטיפול הקבוע אשר לא בוצע.

אין בידי לקבל קביעה זו. כאמור, לא מצאתי כי הוכח שהגשרים הזמניים שבוצעו לתובעת במרפאתו של הנתבע היו לקויים או בוצעו ברשלנות.

כן אינני מוצאת לנכון לחייב את הנתבע להשיב לתובעת את הסכום ששולם עבור הטיפול הקבוע שלא בוצע, מהסיבה שתשלום זה לא שולם: שלב השיקום הקבוע (פריט 19 בהצעת המחיר), עלותו 67,200 ₪; סד לאיזון שרירים לאחר התקנת הכתרים הקבועים (פריט 20 בהצעת המחיר), עלותו 5,000 ₪; עלות הטיפול הכוללת היא 162,670 ₪; בהפחתת שני הפריטים האמורים של השיקום הקבוע, התוצאה היא כ - 90,000 ₪.